שופרסל: "השוק צפוף, החברות הגדולות נגררות למהלך"

בימים של מחאה חברתית שהציתה את דעתו הזועמת של הציבור באשר לגובה המחייה בישראל, מתקיים ויכוח על מהי הכדאיות הקנייה בסקטור הקמעונאות. האם ידה של שופרסל תצא על העליונה? ארז קופטש מדיסקונט ממליץ

אנו מעריכים כי למניה צפויה תקופת דשדוש (איסוף) לא מבוטלת (שנת מעבר) סביב רמות המחיר הנוכחיות והיא קרובה לנקודת שפל. האם עבודת התייעלות סזיפית תפצה על החסר בכריזמה של ההנהלה החדשה? האם התחרות החריפה בענף תפחת? ומה יקרה עם המחירים והמחאה החברתית? התרחיש המרכזי הינו צפי למספר לא מבוטל של רבעונים נוספים עד להתייצבות על תוצאות גבוהות יותר ומייצגות כיאה למובילת שוק. למשקיעים סבלניים המחיר נוח לאיסוף.

בעדכון הקודם כתבנו: "דוחות לא טובים ומתדרדרים מרבעון לרבעון במהלך השנה. אם תמונת המצב מלמדת על הצפוי לבאות (לאור השלכות פוטנציאליות של האטה כלכלית / מחאה חברתית) המניה לא זולה. הודעת עזיבתם של המנכ"לים המשותפים בחברה, עשויה להתפרש או להתברר (או גם וגם) כ-"פרישה בשיא". עדיין, מדובר במובילת השוק ולהערכתנו, 15 ש' למניה הינו מחיר הוגן, אך לא מספק עדיין תנאים נוחים לביצוע עסקה"... מאז, חלף לו עוד רבעון וביצועי המניה והחברה בנסיגה.

בכנס המשקיעים הנוכחי אמר המנכ"ל הטרי מספר דברים מעניינים: (1) שופרסל תמשיך להיות מובילת השוק בישראל, בין היתר באמצעות הרחבת שטחי המסחר די מאסיבית. בהקשר ההתרחבות, רמז כי הוא מחכה לראות כיצד יתמודדו שחקנים חלשים ממנו עם מחירי השכירות הגבוהים וכי לדעתו, אין מקום לכל השחקניות באווירה תחרותית שכזו. (2) אין סיבה כי שופרסל לא תתיישר לכיוון ה-4% רווחיות תפעולית, אולם עד להתייצבות צפויים לחלוף מספר רבעונים. (3) תחרות חריפה ביותר הובילה להוזלת מחירי מכירה, לירידה במכירות בחנויות זהות ולפגיעה בתוצאות הכספיות. למעשה, רק הרווח הנקי הפתיע לטובה וזאת רק משום שהחברה הכירה בנכס מס שהיה רשום במאזניה, עוד מתקופת רכישת קלאבמרקט. יצוין, כי השנה נלחצה הרווחיות כלפי מטה הן בשל הורדת מחירים (פירות המחאה החברתית והגידול היחסי במספר חנויות הדיסקאונט של שופרסל) והן בשל התייקרות התשומות (בעיקר העלאת שכר המינימום). כשנשאל המנכ"ל האם השיפור שהוא צופה יגיע מהעלאת מחירים ומה דעתו לגבי התחדשות המחאה החברתית בקיץ, אמר כי לא יוביל בשלב זה מהלכי העלאת מחירים. בהמשך ציין כי הוא רואה מקום נוסף להתייעלות בהוצאות המכר והתפעול, בין היתר אודות להתחלתה של סדרנות עצמאית לכל המוצרים בחנויות.

האם מחיר המניה אטרקטיבי? עם פרסום הדוחות לרבעון הרביעי ולשנת 2011 הוסיפה לרדת המניה עד לכ-12.7 ש' למניה. במחיר זה אנו מעריכים המניה מצויה קרוב מאוד לשפל אותו אנו מעריכים בכ-12 ש' למניה. יחד עם זאת, אנו מעריכים כי השוק מגיב באופן רציונאלי לפגיעה בתוצאות ובייחוד לאווירה התחרותית הבעייתית, שמובילה גם את השחקניות הגדולות לפתוח סניפים חדשים בקצב מואץ, לעיתים קרובות בשכירויות גבוהות ובאזורי תחרות שאינם מאפשרים תוספת שולית חיובית לחברה. אנו מסכימים עם המנכ"ל בכך שעל הנייר "אין סיבה כי שופרסל לא תייצר 4% רווחיות תפעולית לאורך זמן" וגם עם קביעתו כי תהליך ההתאוששות יימשך עוד מספר רבעונים ובתנאי שמידת התחרות תהיה "הגיונית" יותר עבור שופרסל. המסקנה עם כך כי המניה צפויה לתקופת איסוף ואין כרגע סיבה לנסיקה מהירה מהשפל היחסי אליו הגיעה, אלא לדשדוש. ברמת רווחיות תפעולית מייצגת של כ-4% שווייה של מניית שופרסל מוערך על ידינו באזור ה-15-17 ש' למניה. ירידה (שאינה זמנית ביותר) מתחת ל-12 ש' למניה תאותת על צפי להמשך התדרדרות בתוצאות - תרחיש אפשרי, אך כזה שלהערכתנו יוביל בסבירות גבוהה להזדמנות השקעה מצוינת עבור משקיעים סבלניים.

שורה תחתונה - השוק צפוף. בעיקר מבחינת הגידול המצרפי המתוכנן במספר החנויות, אל מול קצב הגידול של הצריכה בישראל, שפשוט אינו מדביק את הפער. ההבנה העסקית היא שבעוד שלשחקניות קטנות יש לאן להתרחב מבלי שייצרו קניבליזציה וחלקן אף מביאות בשורה אמיתית של מחיר זול, השחקניות הגדולות פשוט "נגררות" למהלך, על מנת שלא לאבד נתחי שוק. הצפיפות מורגשת גם על מדף המניות בסקטור, שלאור ההנפקות האחרונות, ניתן למצוא כיום כבר 5 חברות קמעונאות מזון סחירות, שהשקעה בכל אחת מהן מהווה אלטרנטיבה לאחרת.

מסקנה

מותירים המלצה על "תשואת שוק" במחיר יעד 14.5 ש' למניה ברמת סיכון נמוכה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משפיע פיננסי (גרוק)משפיע פיננסי (גרוק)

לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים

שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים,  מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו

אלדד טלמור |
נושאים בכתבה משפיען פיננסי

בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.

החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.

 צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.

 מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.

 

אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.