כסף
צילום: לוקאס פאברה, unsplash

שוק הספאקים התקרר ברבעון שעבר, האם יחזור לעצמו?

מספר הרישומים של הספאקים ברבעון השני ירד בכמעט 80% ביחס לרבעון הראשון ומספר המיזוגים נפל בלמעלה מ-20%, לאחר שרשות לני"ע בארה"ב הודיעה כי השוברים של הספאקים הם חוב ולא מניה
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה אינטר ספאק

מאז תחילת 2020, המיזוגים ההפוכים בין חברות פרטיות לשלדי הספאק – השלדים הבורסאיים שמוקמים לצורך מיזוג עם פעילות פרטית – הפכו להיות תחליף לתהליך הרישום הקלאסי והיקר של ההנפקה הראשונית לציבור. לא בכדי. הליך הרישום הוא ארוך ומייגע ומצריך בדיקה בציציות מצד רגולטורים ומשקיעים, כמו גם כיסים עמוקים מאוד.

 

השיגעון החל פחות או יותר באפריל שעבר, לאחר הנפקתה של חברת המשאיות מונעות מימן, ניקולה (NKLA) בדרך של מיזוג שהיה הגדול ביותר אחרי מארס השחור. לפני זה היו שמות נוספים, כמו וירג'ין גלקטיק (SPCE) שהחלה להיסחר כבר באוקטובר 2019 אחרי המיזוג, אבל ניקולה יצרה את ההייפ.

 

מאז היתה ריצה מטורפת שנמשכה בערך 9 חודשים ונעצרה באפריל האחרון, לאחר שרשות לני"ע החלה לבדוק את השוק. לפי נתונים של דילוג'יק, מספר הרישומים של ספאקים חדשים ירד ב-79% ל-64 בלבד ברבעון השני ושווי מצרפי של 13.5 מיליארד דולר. מספר המיזוגים צנח ב-23% ל-76 שמוערכים בלמעלה מ-157 מיליארד דולר.

 

בשוק מעריכים שהמספרים האלה כנראה ישנו כיוון בהמשך השנה, אבל הטירוף שהיה פה בתחילת השנה, כנראה שלא יחזור. מה שהחל את ההתקררות הייתה הודעה באפריל של רשות לני"ע בארה"ב, ה-SEC, שבה הרשות בדקה מכשירים פיננסים על הספאק. המכשירים-השוברים הם בעצם פוזיציית קול שנרכשות ב-1.5 דולר ומשמשים את המשקיעים לרכוש מניות קלאס A של הספאק במחיר אפקטיבי של 11.5 דולר, במקום מחיר יחידה רגיל שעולה 10 דולר. אלו בעצם אופציות שניתנות למייסדים ולמקורבים כבר בתחילת הדרך והם מהווים חלק מהתגמול-הטבה הנדיבים למייסדים.

 

אז ה-SEC קבע שהאופציות האלו הם בעצם חוב ולא מניות ודרש לטפל ברישום של האופציות וגם לתת גילוי מלא. זה לבד שם ברקס ללא מעט מיזוגים.

 

הספאקים קיימים בשוק מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת, אבל בעבר השחקנים הגדולים, כולל הביג 4 של עולם החשבונאות, התרחקו מהתחום כי הספאקים והמיזוגים נתפסו כהנפקות חשודות. זה השתנה בשנים האחרונות כשכעת השוק שוב הצטמצם, אבל הוא עדיין קיים ועדיין גדול לעומת המצב לפני מספר שנים.

כמה רואי חשבון קטנים יותר (לא מהגדולים) שכן עסקו בחברות הצ'ק הפתוח, הנפיקו "שוברים" לספאקים והגדירו אותם כמניות, למרות שמדובר על מכשיר שהוא לא בדיוק אופציה, לא בדיוק מניות והוא סוג של התחייבות עתידית. הטיפול החשבונאי בו היה כמניות וזה היה טוב לדוחות הכפסיים ולצרכי המיזוג. אבל רשות ניירות ערך שבוחנת את הנושא, משנה את הטיפול החשבונאי. כלכלית לכאורה אין הבדל. הכללכה לא משתנה, אבל החשבונאות נראית פחות טוב ויש לזה השלכה על המשקיעים.

לא הכל באשמת ה-SEC. קודם כל, כמו ניקולה, היו עוד כמה סיפורים חשודים, אבל כמו שכבר כתבנו כאן לא פעם, גודש החברות שנכנסו באמצעות מיזוג הפוך, יצר מצב שבו חברות רבות כבר נסחרות בפחות מערך היחידה הבסיסי בספאק. קחו את אינוויז הישראלית לדוגמא, שהתמזגה באפריל השנה והחלה להיסחר בנאסד"ק, נסחרת במחיר של 7.3 דולר למניה, שהם 27% פחות ממחיר ההנפקה. זה מתבטא גם במדד ה-IPOX שעוקב אחר הביצועים של אחרי המסחר של ספאקים ושנמצא בירידה של 28% מהשיאים של פברואר.

קיראו עוד ב"גלובל"

עוד דבר שצריך לקחת בחשבון זה התנאים בשוק. כרגע, בשל הריבית האפסית הם נוחים מאוד. אבל בהינתן והפד' יתחיל לאותת על שינוי מדיניות ויקטין את רכישות האג"ח, התנאים בשוק לא מש יגרמו לחברות לרוץ ולהנפיק או להתמזג, עד שהתנודתיות תתאזן. 

והבעיה הגדולה מכולן - החברות בעצם מצליחות להתמזג למרות שהן לא באמת בשלות לכך, למרות שבדרך גוזרים קופונים גדולים, גם בעלי השליטה של הספאק כך שיש להם אינטרס ברור להצלחת המיזוג. אחרי המיזוג - אלוהים גדול, הם כבר פחות בתמונה ואז המניה יורדת. רוב הנפקות הספקאקים של החברות הישראליות מתחת ל-10 דולר - טאבולה, איירון סורס, פיוניר, REE ואחרות - אז יש בינהם חברות טובות, רק שלא בטוח שהשווי היה הגיוני.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הספאקים הם טרנד ולא יותר, זה יהפוך להיות הרבה יותר 27/08/2021 15:35
    הגב לתגובה זו
    הספאקים הם טרנד ולא יותר, זה יהפוך להיות הרבה יותר קשה. ובכלל שוק ההנפקות יהיה ביקורתי יותר
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -3.15%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

נעילה מעורבת בוול-סטריט; קמטק ובריינסוויי נפלו ב-6%, אפלובין עם 8%

צוות גלובל |

המסחר בוול סטריט ננעל במגמה מעורבת אחרי פתיחה שלילית בעקבות הערכות כי השבתת הממשל האמריקאי צפויה להסתיים. הנאסד״ק ירד ב-0.2%, בעוד הדאו עלה ב-1.2% וה-S&P עם 0.2%. למרות התמתנות הירידות במדדים, החולשה בשוק מטבעות הקריפטו נמשכה, כאשר הביטקוין נפל ב-3% לכמעט 103 אלף דולר למטבע.


את הירידות במניות הטכנולוגיה הובילה אנבידיה, שאיבדה כ־3% לאחר שפורסם כי קבוצת סופטבנק מכרה את כל החזקתה בחברה תמורת 5.83 מיליארד דולר, במטרה לממן השקעות נוספות בתחום הבינה המלאכותית. המכירה יצרה לחץ זמני על מניות הסקטור, לאחר תקופה ארוכה של עליות חדות במניות השבבים.בזירת המט"ח והאג"ח נרשמת תנודתיות קלה: שוק האג"ח האמריקאי סגור היום לרגל יום הוותיקים, אך חוזים על אג"ח האוצר עלו במעט, והדולר נחלש. נתוני תעסוקה פרטיים של ADP הצביעו על התמתנות בקצב הצמיחה של שוק העבודה בחצי השני של אוקטובר, נתון שזכה לתשומת לב יתרה בשל עיכוב בפרסום הדוחות הרשמיים בעקבות סגירת הממשל.


ברקע, הסנאט האמריקאי אישר הצעת תקציב זמנית שנועדה להחזיר את פעילות הממשלה, לאחר 42 ימים של השבתה, שיא היסטורי. כעת ההצעה ממתינה לאישור בית הנבחרים, שצפוי לשוב לוושינגטון ולדון בה בימים הקרובים. לפי ההצעה, הממשלה תמומן עד סוף ינואר 2026, וחלק מהמשרדים עד ספטמבר. הנשיא דונלד טראמפ כבר הביע תמיכה בהסכם. מדד S&P 500 נסחר כעת סביב 6,850 נקודות, בעוד מדד מניות הטכנולוגיה הגדולות ירד בכ־1%. 


אורקל Oracle Corp -1.94%   חזרה למחיר טרם הזינוק: האם האופטימיות סביב החברה מתפוגגת?   החברה שחתמה על עסקת ענק עם OpenAI ונחשבת לאחת המובילות של מרוץ הבינה המלאכותית מגלה שהמשקיעים פחות סלחניים: אחרי התחזיות האופטימיות וההשקעות במיליארדים, המניה חזרה לנקודת ההתחלה


ריגטי Rigetti Computing  הציגה הפסד נמוך מהצפוי - אבל ההוצאות ממשיכות לגדול והמניה נופלת ב־8% - חברת המחשוב הקוונטי רשמה הפסד של 3 סנט למניה לעומת צפי ל־5 סנט, אך ההכנסות היו נמוכות מהתחזיות; שיתוף פעולה עם אנבידיה והזמנות חדשות למחשבי Novera לא הצליחו להרגיע את החשש מתלות במימון ממשלתי והפסדים מתמשכים.