מאז תחילת 2020, המיזוגים ההפוכים בין חברות פרטיות לשלדי הספאק – השלדים הבורסאיים שמוקמים לצורך מיזוג עם פעילות פרטית – הפכו להיות תחליף לתהליך הרישום הקלאסי והיקר של ההנפקה הראשונית לציבור. לא בכדי. הליך הרישום הוא ארוך ומייגע ומצריך בדיקה בציציות מצד רגולטורים ומשקיעים, כמו גם כיסים עמוקים מאוד.

השיגעון החל פחות או יותר באפריל שעבר, לאחר הנפקתה של חברת המשאיות מונעות מימן, ניקולה (NKLA) בדרך של מיזוג שהיה הגדול ביותר אחרי מארס השחור. לפני זה היו שמות נוספים, כמו וירג'ין גלקטיק (SPCE) שהחלה להיסחר כבר באוקטובר 2019 אחרי המיזוג, אבל ניקולה יצרה את ההייפ.

מאז היתה ריצה מטורפת שנמשכה בערך 9 חודשים ונעצרה באפריל האחרון, לאחר שרשות לני"ע החלה לבדוק את השוק. לפי נתונים של דילוג'יק, מספר הרישומים של ספאקים חדשים ירד ב-79% ל-64 בלבד ברבעון השני ושווי מצרפי של 13.5 מיליארד דולר. מספר המיזוגים צנח ב-23% ל-76 שמוערכים בלמעלה מ-157 מיליארד דולר.

בשוק מעריכים שהמספרים האלה כנראה ישנו כיוון בהמשך השנה, אבל הטירוף שהיה פה בתחילת השנה, כנראה שלא יחזור. מה שהחל את ההתקררות הייתה הודעה באפריל של רשות לני"ע בארה"ב, ה-SEC, שבה הרשות בדקה מכשירים פיננסים על הספאק. המכשירים-השוברים הם בעצם פוזיציית קול שנרכשות ב-1.5 דולר ומשמשים את המשקיעים לרכוש מניות קלאס A של הספאק במחיר אפקטיבי של 11.5 דולר, במקום מחיר יחידה רגיל שעולה 10 דולר. אלו בעצם אופציות שניתנות למייסדים ולמקורבים כבר בתחילת הדרך והם מהווים חלק מהתגמול-הטבה הנדיבים למייסדים.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אז ה-SEC קבע שהאופציות האלו הם בעצם חוב ולא מניות ודרש לטפל ברישום של האופציות וגם לתת גילוי מלא. זה לבד שם ברקס ללא מעט מיזוגים.

הספאקים קיימים בשוק מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת, אבל בעבר השחקנים הגדולים, כולל הביג 4 של עולם החשבונאות, התרחקו מהתחום כי הספאקים והמיזוגים נתפסו כהנפקות חשודות. זה השתנה בשנים האחרונות כשכעת השוק שוב הצטמצם, אבל הוא עדיין קיים ועדיין גדול לעומת המצב לפני מספר שנים.

כמה רואי חשבון קטנים יותר (לא מהגדולים) שכן עסקו בחברות הצ'ק הפתוח, הנפיקו "שוברים" לספאקים והגדירו אותם כמניות, למרות שמדובר על מכשיר שהוא לא בדיוק אופציה, לא בדיוק מניות והוא סוג של התחייבות עתידית. הטיפול החשבונאי בו היה כמניות וזה היה טוב לדוחות הכפסיים ולצרכי המיזוג. אבל רשות ניירות ערך שבוחנת את הנושא, משנה את הטיפול החשבונאי. כלכלית לכאורה אין הבדל. הכללכה לא משתנה, אבל החשבונאות נראית פחות טוב ויש לזה השלכה על המשקיעים.

לא הכל באשמת ה-SEC. קודם כל, כמו ניקולה, היו עוד כמה סיפורים חשודים, אבל כמו שכבר כתבנו כאן לא פעם, גודש החברות שנכנסו באמצעות מיזוג הפוך, יצר מצב שבו חברות רבות כבר נסחרות בפחות מערך היחידה הבסיסי בספאק. קחו את אינוויז הישראלית לדוגמא, שהתמזגה באפריל השנה והחלה להיסחר בנאסד"ק, נסחרת במחיר של 7.3 דולר למניה, שהם 27% פחות ממחיר ההנפקה. זה מתבטא גם במדד ה-IPOX שעוקב אחר הביצועים של אחרי המסחר של ספאקים ושנמצא בירידה של 28% מהשיאים של פברואר.

• הענקית הסינית שמזנקת ב-12%, ומה קורה בטסלה - המניות הבולטות בוול סטריט
• יוזמה למס חדש של 5% על מיליארדרים בקליפורניה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב

עוד דבר שצריך לקחת בחשבון זה התנאים בשוק. כרגע, בשל הריבית האפסית הם נוחים מאוד. אבל בהינתן והפד' יתחיל לאותת על שינוי מדיניות ויקטין את רכישות האג"ח, התנאים בשוק לא מש יגרמו לחברות לרוץ ולהנפיק או להתמזג, עד שהתנודתיות תתאזן. 

והבעיה הגדולה מכולן - החברות בעצם מצליחות להתמזג למרות שהן לא באמת בשלות לכך, למרות שבדרך גוזרים קופונים גדולים, גם בעלי השליטה של הספאק כך שיש להם אינטרס ברור להצלחת המיזוג. אחרי המיזוג - אלוהים גדול, הם כבר פחות בתמונה ואז המניה יורדת. רוב הנפקות הספקאקים של החברות הישראליות מתחת ל-10 דולר - טאבולה, איירון סורס, פיוניר, REE ואחרות - אז יש בינהם חברות טובות, רק שלא בטוח שהשווי היה הגיוני.