שוק הספאקים התקרר ברבעון שעבר, האם יחזור לעצמו?
מאז תחילת 2020, המיזוגים ההפוכים בין חברות פרטיות לשלדי הספאק – השלדים הבורסאיים שמוקמים לצורך מיזוג עם פעילות פרטית – הפכו להיות תחליף לתהליך הרישום הקלאסי והיקר של ההנפקה הראשונית לציבור. לא בכדי. הליך הרישום הוא ארוך ומייגע ומצריך בדיקה בציציות מצד רגולטורים ומשקיעים, כמו גם כיסים עמוקים מאוד.
השיגעון החל פחות או יותר באפריל שעבר, לאחר הנפקתה של חברת המשאיות מונעות מימן, ניקולה (NKLA) בדרך של מיזוג שהיה הגדול ביותר אחרי מארס השחור. לפני זה היו שמות נוספים, כמו וירג'ין גלקטיק (SPCE) שהחלה להיסחר כבר באוקטובר 2019 אחרי המיזוג, אבל ניקולה יצרה את ההייפ.
מאז היתה ריצה מטורפת שנמשכה בערך 9 חודשים ונעצרה באפריל האחרון, לאחר שרשות לני"ע החלה לבדוק את השוק. לפי נתונים של דילוג'יק, מספר הרישומים של ספאקים חדשים ירד ב-79% ל-64 בלבד ברבעון השני ושווי מצרפי של 13.5 מיליארד דולר. מספר המיזוגים צנח ב-23% ל-76 שמוערכים בלמעלה מ-157 מיליארד דולר.
בשוק מעריכים שהמספרים האלה כנראה ישנו כיוון בהמשך השנה, אבל הטירוף שהיה פה בתחילת השנה, כנראה שלא יחזור. מה שהחל את ההתקררות הייתה הודעה באפריל של רשות לני"ע בארה"ב, ה-SEC, שבה הרשות בדקה מכשירים פיננסים על הספאק. המכשירים-השוברים הם בעצם פוזיציית קול שנרכשות ב-1.5 דולר ומשמשים את המשקיעים לרכוש מניות קלאס A של הספאק במחיר אפקטיבי של 11.5 דולר, במקום מחיר יחידה רגיל שעולה 10 דולר. אלו בעצם אופציות שניתנות למייסדים ולמקורבים כבר בתחילת הדרך והם מהווים חלק מהתגמול-הטבה הנדיבים למייסדים.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז ה-SEC קבע שהאופציות האלו הם בעצם חוב ולא מניות ודרש לטפל ברישום של האופציות וגם לתת גילוי מלא. זה לבד שם ברקס ללא מעט מיזוגים.
הספאקים קיימים בשוק מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת, אבל בעבר השחקנים הגדולים, כולל הביג 4 של עולם החשבונאות, התרחקו מהתחום כי הספאקים והמיזוגים נתפסו כהנפקות חשודות. זה השתנה בשנים האחרונות כשכעת השוק שוב הצטמצם, אבל הוא עדיין קיים ועדיין גדול לעומת המצב לפני מספר שנים.
כמה רואי חשבון קטנים יותר (לא מהגדולים) שכן עסקו בחברות הצ'ק הפתוח, הנפיקו "שוברים" לספאקים והגדירו אותם כמניות, למרות שמדובר על מכשיר שהוא לא בדיוק אופציה, לא בדיוק מניות והוא סוג של התחייבות עתידית. הטיפול החשבונאי בו היה כמניות וזה היה טוב לדוחות הכפסיים ולצרכי המיזוג. אבל רשות ניירות ערך שבוחנת את הנושא, משנה את הטיפול החשבונאי. כלכלית לכאורה אין הבדל. הכללכה לא משתנה, אבל החשבונאות נראית פחות טוב ויש לזה השלכה על המשקיעים.
לא הכל באשמת ה-SEC. קודם כל, כמו ניקולה, היו עוד כמה סיפורים חשודים, אבל כמו שכבר כתבנו כאן לא פעם, גודש החברות שנכנסו באמצעות מיזוג הפוך, יצר מצב שבו חברות רבות כבר נסחרות בפחות מערך היחידה הבסיסי בספאק. קחו את אינוויז הישראלית לדוגמא, שהתמזגה באפריל השנה והחלה להיסחר בנאסד"ק, נסחרת במחיר של 7.3 דולר למניה, שהם 27% פחות ממחיר ההנפקה. זה מתבטא גם במדד ה-IPOX שעוקב אחר הביצועים של אחרי המסחר של ספאקים ושנמצא בירידה של 28% מהשיאים של פברואר.
- מי תשתלט על וורנר ברוס? 3 מתחרות הגישו הצעות
- השליחים של אובר בסכנה - רובוטי משלוח יוצאים לדרך בבריטניה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
עוד דבר שצריך לקחת בחשבון זה התנאים בשוק. כרגע, בשל הריבית האפסית הם נוחים מאוד. אבל בהינתן והפד' יתחיל לאותת על שינוי מדיניות ויקטין את רכישות האג"ח, התנאים בשוק לא מש יגרמו לחברות לרוץ ולהנפיק או להתמזג, עד שהתנודתיות תתאזן.
והבעיה הגדולה מכולן - החברות בעצם מצליחות להתמזג למרות שהן לא באמת בשלות לכך, למרות שבדרך גוזרים קופונים גדולים, גם בעלי השליטה של הספאק כך שיש להם אינטרס ברור להצלחת המיזוג. אחרי המיזוג - אלוהים גדול, הם כבר פחות בתמונה ואז המניה יורדת. רוב הנפקות הספקאקים של החברות הישראליות מתחת ל-10 דולר - טאבולה, איירון סורס, פיוניר, REE ואחרות - אז יש בינהם חברות טובות, רק שלא בטוח שהשווי היה הגיוני.
- 1.הספאקים הם טרנד ולא יותר, זה יהפוך להיות הרבה יותר 27/08/2021 15:35הגב לתגובה זוהספאקים הם טרנד ולא יותר, זה יהפוך להיות הרבה יותר קשה. ובכלל שוק ההנפקות יהיה ביקורתי יותר
ה-SU7 של שיואמי. קרדיט: רשתות חברתיותתוך פחות משנתיים, שיאומי רווחית יותר מטסלה
19 חודשים בלבד אחרי השקת הסדאן החשמלית SU7, חטיבת הרכב וה-AI של שיאומי מייצרת רווח רבעוני של כ-98 מיליון דולר, הרבה לפני טסלה ואחרים בענף; האקוסיסטם, המותג והיעילות הובילו לרווחיות מהירה
שיאומי ממשיכה להפתיע את תעשיית הרכב החשמלי, כאשר חטיבת ה-EV והבינה המלאכותית שלה מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח של כ-98 מיליון דולר, פחות משנתיים לאחר שהשיקה את הסדאן החשמלית SU7. החברה הגיע לאיזון משמעותית מהר יותר מהמתחרות, היות וטסלה נזקקה ליותר
מחמש שנים עד שהציגה רווח רבעוני ראשון, ולי-אוטו הגיעה לכך רק אחרי כשנתיים. בעידן שבו רוב הסטארט-אפים בתחום שורפים מזומנים לאורך שנים, שיאומי נכנסת לתמונה עם יתרון מבני יוצא דופן: קהל עצום של משתמשים קיימים, אמון מותג גבוה, ואקו-סיסטם שמחברת את העולם הדיגיטלי
של הלקוחות עם עולם הרכב החדש.
כוחו של הרגל
הכניסה של שיאומי לעולם הרכב מתבססת על נכסים שהחברות המסורתיות פשוט אינן מחזיקות. מאות מיליוני משתמשים שכבר רכשו סמארטפונים, שעונים חכמים ומוצרים ביתיים של החברה הפכו לקהל טבעי לשלב הבא: הרכב
החשמלי. עבורם, עליית המדרגה מרכישת טלפון לרכישת רכב לא מצריכה שינוי תודעתי גדול: הם כבר נמצאים עמוק באקוסיסטם של שיאומי, סומכים על המותג ורגילים לממשקיו. בנוסף, הארכיטקטורה מבוססת התוכנה של רכבי החברה מאפשרת לה לייצר מקורות הכנסה נוספים מתוך מערכות הרכב, בדומה
למודלים שמוכרים מעולם המובייל. כך נוצרת סביבה שבה עלות גיוס הלקוח כמעט אפסית, וזה יתרון אדיר לחברה, בענף שבדרך כלל משלם סכומי עתק על כל לקוח חדש.
האסטרטגיה המנצחת: דגם יחיד והשקה שמתנהלת כמו מוצר אלקטרוני
שיאומי אימצה גישה שונה
לחלוטין מהמקובל בענף הרכב. במקום להשיק מספר רחב של דגמים ולחלק משאבים בין פיתוחים מקבילים, היא התמקדה בדגם אחד ויחיד, ה-SU7, וטיפלה בו כמו מוצר אלקטרוני מהונדס היטב. שרשרת אספקה הדוקה, שליטה גבוהה ברכיבים קריטיים ותכנון השקה המדמה את עולם הסמארטפונים יצרו
ביקוש גדול כבר מהרגע הראשון. וברגע שהחברה עמדה ביעדי הביקוש, היא היתה יכולה להתמקד ברווחיות ולא בהגדלת נפח מכירות, ובכך חסכה שנים של הפסדים שמאפיינות את רוב הכניסות החדשות לענף הרכב.
ה-YU7: הדגם השני שהפך להצלחה מסחררת בתוך שעות
כמעט
בלי להתאמץ, דגם ה-SUV השני של החברה, YU7, הפך במחצית 2025 לאחד הסיפורים החמים בשוק הרכב הסיני. בתוך שעות ספורות מקבלת ההזמנות כבר נרשמו כ-289 אלף הזמנות, נתון שממחיש כיצד מותג טכנולוגיה מצליח לייצר באזז שהמתחרות מתקשות לשחזר. ההתרחבות הזו הפכה את פעילות הרכב
של שיאומי לאחת המרכזיות בחברה, כאשר יותר מרבע מהכנסות הקבוצה כבר מגיעות ממנה, הרבה מעבר לזרוע ה-IoT ההיסטורית.
לצד האופטימיות, הענף הסיני כולו נכנס לתקופה מאתגרת. הממשלה מתכוונת לצמצם את הטבת המס על רכבים חשמליים והיברידיים, והמשך סבסוד הטרייד-אין
עדיין לא מובטח. כבר באוקטובר הורגשו ירידות במכירות הרכב, ושיאומי נאלצה לפעול כדי למזער פגיעה בביקוש. החברה מציעה ללקוחות הנחת גישור של עד כ-2,100 דולר למי שיזמין רכב עד סוף נובמבר ויקבל אותו במהלך 2026, צעד שמעודד הזמנות אך בהכרח יפגע במרווחי הרווח.
וורנר ברוסמי תשתלט על וורנר ברוס? 3 מתחרות הגישו הצעות
פרמאונט, קומקאסט ונטפליקס הגישו הצעות לרכישת וורנר ברוס דיסקברי - כל אחת עם גישה שונה, וגם - 10 עובדות על וורנר ברוס שכנראה לא ידעתם
חברת וורנר ברוס דיסקברי, הבעלים של אולפני הסרטים והטלוויזיה האגדיים וורנר ברוס ושל שירות הסטרימינג HBO Max, הפכה באחרונה ליעד אסטרטגי מבוקש עבור שלושה שחקנים מרכזיים בענף המדיה: פרמאונט, קומקאסט ונטפליקס.
לפי דיווחים, שלוש החברות הגישו הצעות רכישה לא מחייבות, כאשר וורנר דיסקברי מקווה להשלים את תהליך הבחינה עד לסוף השנה. עם זאת, המורכבות הרגולטורית והמבנה העסקי של וורנר, הכולל גם ערוצי כבלים כמו CNN, TNT ו-Food Network, הופכים את העסקה לאתגר לא קטן.
מבין המציעות, רק פרמאונט מתעניינת ברכישת כלל נכסי החברה, כולל האולפנים, שירותי הסטרימינג וערוצי הכבלים. לעומתה, נטפליקס וקומקאסט מבקשות לרכוש רק את חטיבת האולפנים והשירותים הדיגיטליים – ללא ערוצי הכבלים.
העניין הגובר ברכישת וורנר מגיע על רקע יוזמה פנימית של החברה לפצל את נכסיה לשתי חברות, אחת שתתמקד באולפנים ובסטרימינג, והשנייה שתאגד את ערוצי הכבלים. המהלך נועד לפשט את המבנה ולאפשר מיזוגים או רכישות גמישות יותר.
- וורנר ברוס למכירה: המניה זינקה 10% לאחר פתיחת המידע הפיננסי לרוכשים
- וורנר ברוס מסרבת להצעת רכישה של פראמאונט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרמאונט כבר הגישה שלוש הצעות קודמות כאשר האחרונה עמדה על כ-23.50 דולר למניה, והייתה אמורה להתבצע בעיקר במזומן. במקביל, קומקאסט ונטפליקס בוחנות רכישה ממוקדת ללא התחייבות מלאה לכלל הפעילויות.
