כסף
צילום: לוקאס פאברה, unsplash

שוק הספאקים התקרר ברבעון שעבר, האם יחזור לעצמו?

מספר הרישומים של הספאקים ברבעון השני ירד בכמעט 80% ביחס לרבעון הראשון ומספר המיזוגים נפל בלמעלה מ-20%, לאחר שרשות לני"ע בארה"ב הודיעה כי השוברים של הספאקים הם חוב ולא מניה
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה אינטר ספאק

מאז תחילת 2020, המיזוגים ההפוכים בין חברות פרטיות לשלדי הספאק – השלדים הבורסאיים שמוקמים לצורך מיזוג עם פעילות פרטית – הפכו להיות תחליף לתהליך הרישום הקלאסי והיקר של ההנפקה הראשונית לציבור. לא בכדי. הליך הרישום הוא ארוך ומייגע ומצריך בדיקה בציציות מצד רגולטורים ומשקיעים, כמו גם כיסים עמוקים מאוד.

 

השיגעון החל פחות או יותר באפריל שעבר, לאחר הנפקתה של חברת המשאיות מונעות מימן, ניקולה (NKLA) בדרך של מיזוג שהיה הגדול ביותר אחרי מארס השחור. לפני זה היו שמות נוספים, כמו וירג'ין גלקטיק (SPCE) שהחלה להיסחר כבר באוקטובר 2019 אחרי המיזוג, אבל ניקולה יצרה את ההייפ.

 

מאז היתה ריצה מטורפת שנמשכה בערך 9 חודשים ונעצרה באפריל האחרון, לאחר שרשות לני"ע החלה לבדוק את השוק. לפי נתונים של דילוג'יק, מספר הרישומים של ספאקים חדשים ירד ב-79% ל-64 בלבד ברבעון השני ושווי מצרפי של 13.5 מיליארד דולר. מספר המיזוגים צנח ב-23% ל-76 שמוערכים בלמעלה מ-157 מיליארד דולר.

 

בשוק מעריכים שהמספרים האלה כנראה ישנו כיוון בהמשך השנה, אבל הטירוף שהיה פה בתחילת השנה, כנראה שלא יחזור. מה שהחל את ההתקררות הייתה הודעה באפריל של רשות לני"ע בארה"ב, ה-SEC, שבה הרשות בדקה מכשירים פיננסים על הספאק. המכשירים-השוברים הם בעצם פוזיציית קול שנרכשות ב-1.5 דולר ומשמשים את המשקיעים לרכוש מניות קלאס A של הספאק במחיר אפקטיבי של 11.5 דולר, במקום מחיר יחידה רגיל שעולה 10 דולר. אלו בעצם אופציות שניתנות למייסדים ולמקורבים כבר בתחילת הדרך והם מהווים חלק מהתגמול-הטבה הנדיבים למייסדים.

 

אז ה-SEC קבע שהאופציות האלו הם בעצם חוב ולא מניות ודרש לטפל ברישום של האופציות וגם לתת גילוי מלא. זה לבד שם ברקס ללא מעט מיזוגים.

 

הספאקים קיימים בשוק מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת, אבל בעבר השחקנים הגדולים, כולל הביג 4 של עולם החשבונאות, התרחקו מהתחום כי הספאקים והמיזוגים נתפסו כהנפקות חשודות. זה השתנה בשנים האחרונות כשכעת השוק שוב הצטמצם, אבל הוא עדיין קיים ועדיין גדול לעומת המצב לפני מספר שנים.

כמה רואי חשבון קטנים יותר (לא מהגדולים) שכן עסקו בחברות הצ'ק הפתוח, הנפיקו "שוברים" לספאקים והגדירו אותם כמניות, למרות שמדובר על מכשיר שהוא לא בדיוק אופציה, לא בדיוק מניות והוא סוג של התחייבות עתידית. הטיפול החשבונאי בו היה כמניות וזה היה טוב לדוחות הכפסיים ולצרכי המיזוג. אבל רשות ניירות ערך שבוחנת את הנושא, משנה את הטיפול החשבונאי. כלכלית לכאורה אין הבדל. הכללכה לא משתנה, אבל החשבונאות נראית פחות טוב ויש לזה השלכה על המשקיעים.

לא הכל באשמת ה-SEC. קודם כל, כמו ניקולה, היו עוד כמה סיפורים חשודים, אבל כמו שכבר כתבנו כאן לא פעם, גודש החברות שנכנסו באמצעות מיזוג הפוך, יצר מצב שבו חברות רבות כבר נסחרות בפחות מערך היחידה הבסיסי בספאק. קחו את אינוויז הישראלית לדוגמא, שהתמזגה באפריל השנה והחלה להיסחר בנאסד"ק, נסחרת במחיר של 7.3 דולר למניה, שהם 27% פחות ממחיר ההנפקה. זה מתבטא גם במדד ה-IPOX שעוקב אחר הביצועים של אחרי המסחר של ספאקים ושנמצא בירידה של 28% מהשיאים של פברואר.

קיראו עוד ב"גלובל"

עוד דבר שצריך לקחת בחשבון זה התנאים בשוק. כרגע, בשל הריבית האפסית הם נוחים מאוד. אבל בהינתן והפד' יתחיל לאותת על שינוי מדיניות ויקטין את רכישות האג"ח, התנאים בשוק לא מש יגרמו לחברות לרוץ ולהנפיק או להתמזג, עד שהתנודתיות תתאזן. 

והבעיה הגדולה מכולן - החברות בעצם מצליחות להתמזג למרות שהן לא באמת בשלות לכך, למרות שבדרך גוזרים קופונים גדולים, גם בעלי השליטה של הספאק כך שיש להם אינטרס ברור להצלחת המיזוג. אחרי המיזוג - אלוהים גדול, הם כבר פחות בתמונה ואז המניה יורדת. רוב הנפקות הספקאקים של החברות הישראליות מתחת ל-10 דולר - טאבולה, איירון סורס, פיוניר, REE ואחרות - אז יש בינהם חברות טובות, רק שלא בטוח שהשווי היה הגיוני.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הספאקים הם טרנד ולא יותר, זה יהפוך להיות הרבה יותר 27/08/2021 15:35
    הגב לתגובה זו
    הספאקים הם טרנד ולא יותר, זה יהפוך להיות הרבה יותר קשה. ובכלל שוק ההנפקות יהיה ביקורתי יותר
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

כטמ"מ SPY-X של בלו בירד, מקבוצת התעשייה האווירית. קרדיט: אתר החברהכטמ"מ SPY-X של בלו בירד, מקבוצת התעשייה האווירית. קרדיט: אתר החברה

חברת בת של תע"א מקימה במרוקו מפעל לייצור כטמ״מים מתאבדים

חברת הבת של התעשייה האווירית, בלו בירד, אירחה את הצוות הטכני המרוקאי להכשרה מקיפה בישראל, לקראת פתיחת קו הייצור של כטמ"מ SPY-X באזור בנסלימן שליד קזבלנקה, אזור ההופך למרכז מל״טים אזורי לצד מפעל של Baykar הטורקית; המהלך מחזק את התעשייה האווירית שמתרחבת לא רק כיצואנית נשק, אלא כיצואנית של יכולות

רן קידר |

שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל למרוקו ממשיך לעלות מדרגה: חברת בלו בירד אירוסיסטמס, מקבוצת התעשייה האווירית, אישרה כי תקים במרוקו את מפעל הייצור הראשון מחוץ לישראל למערכת החימוש המשוטט SPY-X. זהו צעד משמעותי עבור התעשייה האווירית, היות והקמת קו ייצור מלא מחוץ לישראל היא צעד משמעותי בדרך לייצוא יכולות, ולא רק מוצרים. בפועל, בלו בירד תייצא למרוקו טכנולוגיית ייצור כטמ״מים מתקדמים, מודלים של בקרת איכות, מתודולוגיות תחזוקה והכשרה והסמכה של כוח אדם מקומי. זהו שלב נוסף, שחורג מממכירות של מערכת נשק, והוא מקבע את התלות הטכנולוגית של מרוקו בישראל למשך שנים קדימה.

המפעל יוקם בעיר התעשייה בנסלימן, הנמצאת בין רבאט לקזבלנקה, מתפתחת במהירות למוקד ייצור אזורי למערכות לא־מאוישות מתקדמות. מלבד בלו בירד, גם יצרנית המל״טים הטורקית Baykar מקימה במקום מפעל המתוכנן להתחיל פעילות מלאה ב-2026. המיקום האסטרטגי, הממשל המרוקאי התומך וההשקעה הרציפה בטכנולוגיות ביטחוניות הופכים את בנסלימן למרכז חדש של תעשיית האוויר־החם באזור.

בעיתונות המרוקאית המקומית נטען כי מרוקו אף ביצעה בהצלחה ניסוי טיסה של כטמ״ם SPY-X שיוצר כולו בשטחה, ציון דרך המצביע על כך שמפעל הייצור נכנס לשלבי הרצה ראשוניים. בכך, מרוקו מצטרפת לקבוצה קטנה של מדינות בעלות יכולת ייצור עצמאית של חימוש משוטט טקטי, תחת חסות טכנולוגית ישראלית.

המשמעות האסטרטגית לישראל

הקמת מפעל SPY-X במרוקו אינה פעולה טכנית בלבד, אלא מהלך שמחזק את מעמדה של ישראל כמדינה המובילה לא רק בפיתוח מערכות נשק, אלא גם ביצירת תקנים עולמיים בתחום הייצור הביטחוני. העובדה שמדינה כמו מרוקו בוחרת להקים קו ייצור מקומי המבוסס כולו על ידע ישראלי, מצביעה על רמת האמון הגבוהה בתעשייה האווירית ועל נכונות מדינות באזור לשתף פעולה עם ישראל בתחום רגיש כמו ייצור מערכות תקיפה מדויקות.

עבור ישראל, המעבר מייצוא מוצרים לייצוא יכולת מביא עמו שינוי פרדיגמטי. ישראל הופכת לספקית ידע, כוח אדם מקצועי ומודלים של ייצור תעשייתי. זהו מודל שהופך את התעשייה הביטחונית הישראלית לגורם משפיע הרבה מעבר לגבולות המדינה, ומייצר מנגנון של תלות הדדית עם שותפות אסטרטגיות. במילים אחרות, בלו-בירד אינה רק מוכרת כטמ״מים, אלא משבצת את ישראל בעמדת הובלה על יצירת תעשיית מל״טים אפריקאית שלמה.