ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.

המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.

וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים. 

המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות

הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.

• תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
• בריטניה מזהירה מפני הגעה לישראל ומשגרת מטוסי קרב למזרח התיכון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

קלרנה Klarna Group plc 0%   מזנקת ב-30% במסחר הראשון שלה, למרות שהחברה שווה היום פחות ממחצית מהשיא שלה לפני שלוש שנים. ההנפקה של קלרנה נחשבת להצלחה מסחררת. החברה מכרה 34.3 מיליון מניות במחיר של 40 דולר למניה, וגייסה 1.37 מיליארד דולר. הביקוש היה כל כך גדול שהמשקיעים רצו פי שניים יותר מניות ממה שהוצע, וההנפקה תומחרה מעל הטווח שתוכנן מראש. התוצאה: זינוק של 30% במסחר הראשון למחיר של 52 דולר למניה.

בשיא הקורונה ב-2021, קלרנה גייסה כסף פרטי בהערכת שווי של 45.6 מיליארד דולר. החברה עדיין לא הייתה נסחרת בבורסה, אבל רכבה על הגל של "קנה עכשיו, שלם אחר כך". עם זאת, האינפלציה הגיעה והריביות עלו, גיוס הון פרטי ב-2022 העריך אותה רק ב-6.7 מיליארד דולר - צניחה של יותר מ-80%.

עכשיו, עם שווי של כמעט 20 מיליארד דולר, קלרנה מוכיחה שהיא לא רק שרדה את המשבר . המנכ"ל סבסטיאן סימיאטקובסקי מסביר שהמשקיעים כמעט לא שאלו על "קנה עכשיו, שלם אחר כך" במהלך מסע השיווק למשקיעים. "זה היה נפלא לראות שהמסר עובר - שזה לא רק קנה עכשיו, שלם אחר כך", אמר.

קלרנה של היום היא חברה אחרת

החברה הפכה לבנק דיגיטלי מלא שמציע חשבונות חיסכון, חשבונות עובר ושב וכרטיסי אשראי. המוצר החדש שלה נקרא "מימון הוגן" - זה מאפשר ללקוחות לפרוס תשלומים על פריטים יקרים יותר לתקופה ארוכה יותר, כמו רכישת ריהוט או מכשירי חשמל. זה עדיין רק 2% מסך העסקאות שלה, אבל מספר הסוחרים שמציעים את השירות הזה הכפיל עצמו בשנתיים האחרונות.  עם זאת, הבעיה עם "מימון הוגן" היא שהוא דורש מקלרנה להקצות יותר הפרשות לחובות מסופקים. כשאתה נותן הלוואות ארוכות טווח, אתה צריך להתכונן לזה שלא כולן יוחזרו. זה לוחץ על התוצאות הכספיות בטווח הקצר, אבל יכול להיות משתלם בטווח הארוך.

• סטאבהאב בדרך להנפקה לפי שווי של 9.3 מיליארד דולר
• ביקושים חזקים להנפקה של נאוויטס לקראת FID בפרויקט סי ליון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קלרנה הפסידה 153 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה, לעומת הפסד של 38 מיליון דולר באותה תקופה אשתקד. אבל ההכנסות עלו מ-1.33 מיליארד דולר ל-1.52 מיליארד דולר. החברה בעצם לא צריכה את הכסף מההנפקה. סימיאטקובסקי אומר שהחברה "בת קיימא מבחינת הון" ומכרה רק כ-200 מיליון דולר בניירות ערך חדשים. אז למה בכלל להנפיק? לפי המנכ״ל, אחרי 20 שנה של משקיעים פרטיים ועובדים שקנו מניות, זה הפך לכל כך מסובך לעקוב אחרי המסחר הפרטי ב"גוגל שיטס" שעדיף היה לצאת לבורסה.