הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

• ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
• לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

בזמן שחברות קוונטום קטנות כמו ריגטי, IonQ ודי-וויב נהנו מתשומת לב רבה בחודשים האחרונים כשבשנה וחצי האחרונות הן מזנקות בין פי 10 לפי 50,  כעת נדמה שדווקא IBM וגוגל מציבות אבן דרך טכנולוגית ומזכירות למשקיעים שהן מובילות בתחום המחשוב הקוונטי.

IBM הודיעה כי הצליחה להריץ אלגוריתם לתיקון שגיאות קוונטיות תוך שימוש ברכיב חומרה קלאסי של AMD מסוג FPGA. מדובר במהלך שמקדם את חזון החברה לבניית מערכות היברידיות שיכולות להיות גם מעשיות וגם ריאליות. המדענים הריצו חישוב על מערכת קוונטית של IBM, ולאחר מכן פענחו את התוצאות על גבי רכיב קלאסי, באופן מהיר וזול בהרבה בהשוואה לשימוש במערכי GPU יקרים. מבחינת IBM, זהו צעד חשוב בפיתוח מערכות שמסוגלות להתמודד עם שגיאות פנימיות במבנה הקוונטי עצמו, נושא שנחשב לחסם מרכזי בדרך לבניית מחשב קוונטי שימושי.

המהלך האחרון משתלב במפת דרכים רחבה שהציגה IBM, הכוללת רצף של שלבים בדרך למחשב קוונטי חסין שגיאות. כבר בשנים הקרובות צפויה החברה לחשוף מעבדים קוונטיים מתקדמים יותר, ביניהם רכיבים כמו Loon ו-Kookaburra, ובטווח של ארבע עד חמש שנים מכונה בשם Starling שאמורה לייצג את השלב האופרטיבי הבא. כל אחד מהשלבים כולל תכנון של חומרה, קוד תיקון שגיאות, ויכולת אינטגרציה עם רכיבי מחשוב קלאסיים.

במקביל, גם גוגל לא נחה. החברה חשפה כי שבב הקוונטים שלה, Willow, הצליח להריץ אלגוריתם בשם "Quantum Echoes" – תהליך חישובי שמדגים מה שמכונה יתרון קוונטי ניתן לאימות. כלומר, מדובר במשימה חישובית שקשה מאוד לביצוע במערכות מחשוב קלאסיות. האלגוריתם שנבחר נועד לבחון את הדרך שבה הפרעות מתפשטות בתוך מערכת קוונטית, תופעה שמסייעת להבין טוב יותר את התנהגות המידע בתנאים לא לינאריים. התוצאה, מעבר להישג המדעי, היא אות לכך שמחשוב קוונטי מתקרב למדרגה שבה יש לו ערך מוסף פרקטי ביחס לטכנולוגיה הקיימת.

• האלכימאים החדשים: טראמפ רוצה מחשב קוונטי - לא משנה המחיר
• IonQ טוענת שהיא הצליחה לשבור שיא עולמי - למה כדאי לשים לב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בעוד IBM נוקטת גישה הנדסית ממוסדת, עם שיתופי פעולה מול יצרניות חומרה קלאסית ותוכנית רב-שנתית סדורה, גוגל מתמקדת בהצגת פריצות דרך שמדגימות יכולת ברמה מדעית. אך למעשה שתי החברות משלימות זו את זו: הראשונה מציעה תשתית רחבה, השנייה תוקפת אתגרים עקרוניים שנמצאים בלב הפיזיקה הקוונטית.