ימים בלבד לאחר פרסום המאבק המתנהל בין שר האוצר לשר בן אליעזר על נושא הפרטת חברת החשמל בעתיד, חתם (ב') בנימין נתניהו על תקנות החברות הממשלתיות הקובעת כללים בעניין אופן בחירת פקידים בכירים בחברות ממשלתיות. התקנות שהוצעו על-ידי רשות החברות הממשלתיות אוסרות העדפה של קרובי משפחה ומחייבות את כל החברות הממשלתיות והחברות הבנות ממשלתיות.

באפריל 2003 תוקן חוק החברות הממשלתיות, ונקבע כי על דירקטוריון חברה ממשלתית לקבוע, בכפוף לכללים שיקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות, את אופן בחירת העובדים הבכירים כמשמעותם בסעיף 32(א)(4) לחוק ואת תנאי כשירותם, וכן לקבוע את אופן בחירת שאר עובדי החברה ותנאי כשירותם.

רשות החברות הממשלתיות יזמה את תקנות קרובי משפחה בעקבות דוח מבקר המדינה מיולי 2003, העוסק בסדרי קבלת עובדים לחברות אל-על וחברת החשמל. מבקר המדינה מצא, כי משרות בחברות אלה אינן מוצעות באופן שוויוני למועמדים בכוח במשק, ונפגעת יכולתן של החברות לבחור את המועמדים הטובים ביותר לאיושן.

בעקבות ממצאי המבקר ביקש שר האוצר, בנימין נתניהו, לעשות שימוש בסעיף 32(3א) לחוק החברות הממשלתיות, ולקבוע כללים, אשר בכפוף להם יקבע דירקטוריון חברה ממשלתית את אופן בחירת עובדי החברה ותנאי כשירותם כך שתימנע, בין השאר תופעת העסקת קרובי משפחה בחברות הממשלתיות, כפי שתואר בדו"ח מבקר המדינה.

אקצר את העניין בשבילכם ואספר לכם, כי התקנות קובעות את הכלל לפיו, חברה ממשלתית לא תקבל אדם לעבודה אם עובד באותה חברה הוא קרוב משפחה שלו, המועסק בתפקיד בכיר בחברה או בתפקיד המדורג באחת מששת דרגות השכר הגבוהות בחברה או אם בחברה עובד קרוב משפחה שלו והתפקיד המוצע לעובד החדש הוא תפקיד בכיר או תפקיד המדורג באחת מששת דרגות השכר הגבוהות בחברה. החריג לכלל קובע, כי ניתן להעסיק אדם כאמור אך ורק אם החברה קיימה הליך מיון פומבי, שוויוני ותחרותי, וקרוב המשפחה נמצא כמועמד המתאים ביותר למשרה, באישור מנכ"ל החברה והיועץ המשפטי לחברה בדבר תקינות ההליך ודיווח לדירקטוריון.

בסעיף 32(א)(5) לחוק החברות הממשלתיות נקבע, כי חובה על דירקטוריון החברה הממשלתית לאשר על פי המלצת המנהל הכללי את מינויים של הפקידים הבכירים בהתאם לתקן.

הפקידים הבכירים אליהם מתייחס החוק מפורטים בסעיף 32א(4) לחוק והם: המנהל הכללי, המשנה והסגנים למנהל הכללי, מנהלי האגפים, מנהל ענייני הכספים, המבקר הפנימי, מזכיר החברה ונושאי תפקידים אחרים שקבעו לעניין זה השרים לאחר התייעצות עם הרשות.

מטרת התקנות לקבוע הליך בחירת עובדים בו יישמרו עקרונות שוויון הזדמנויות ובחירת המועמד הטוב ביותר לחברה. התקנות מרחיבות את הגדרת "פקידים בכירים" כמשמעותה בסעיף 32א(4) לחוק החברות הממשלתיות, כך שתכלול, בנוסף על מנכ"ל, סמנכ"לים, מנהלי אגפים וכדומה, גם נושאי משרה כדוגמת היועץ המשפטי, אשר מועסקים בתנאי שכר והעסקה כשל עובדים בכירים.

בתמצית, התקנות מחייבות את דירקטוריון החברה הממשלתית לקבוע נוהל בדבר תנאי הכשירות ואופן הבחירה של פקידים בכירים בחברה. בנוהל ייקבעו הוראות בדבר תנאי הכשירות הנדרשים מכל פקיד בכיר לרבות: דרישות השכלה רלוונטית, היקף הניסיון המקצועי, כישורים מקצועיים ועסקיים, ראיון אישי ומבחני התאמה וכל דרישה נוספת הרלוונטית לתפקיד. כמו כן ייקבע בנוהל אופן בחירת הפקידים הבכירים ובכלל זה: הגדרת הגוף המופקד על ניהול כלל שלבי הליך הבחירה, איתור המועמדים הפוטנציאליים ומיון המועמדים הפוטנציאליים והגדרת קריטריונים קבועים מראש.

לאחר בחירת המועמד, יביא המנכ"ל את המינוי לאישור הדירקטוריון אשר יבחן את: תקינות הליך האיתור, קיומם של קריטריונים קבועים מראש, נימוקים למיון ולבחירה הסופית ואת חוק שיווי זכויות האישה.

שר האוצר, בנימין נתניהו, אמר כי התקנות הן חלק מהמאמץ הכולל להחדרת ערכים של תחרות ויעילות לחברות הממשלתיות. ניהולן התקין של החברות הממשלתיות יגביר את תפוקתן למשק וישפר את השרות שהן מספקות לאזרחים.

מנהל רשות החברות הממשלתיות, איל גבאי, אמר עם חתימת ההוראה על ידי נתניהו, כי פרסום התקנות הוא צעד חשוב ביישום המלצות מבקר המדינה ולהעמקת הפיקוח, השקיפות והבטחת איכות כח האדם בחברות הממשלתיות. האם העובדה שגבאי - הרואה בהפרטת בזק חברת החשמל ייעוד אישי הוא שאת תגובתו החליטו באוצר לפרסם, זו סיבה לצפות להתלקחות הלחימה בין אנשי נתניהו לבן אליעזר בימים הקרובים?