278 אלף הלוואות נדחו מאז המלחמה, בנק ישראל מרחיב את מתווה הסיוע
בנק ישראל החליט להרחיב את מתווה הסיוע המקיף שאומץ על ידי הבנקים בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל", זאת לאחר שמאז תחילת המלחמה ועד לסוף חודש נובמבר 2023 נדחו כ-278 אלף הלוואות במערכת הבנקאית - מרביתן משכנתאות ואשראי צרכני. על פי הנתונים, סך התשלומים שנדחו עומד על כ-4.8 מיליארד שקל, מרביתם במגזר העסקי.
לאחר הערכות מצב שהתקיימו בבנק ישראל ובהתאם לכך שהמלחמה נמשכת ומשפיעה על לקוחות רבים בהיבט הכלכלי, מודיע בנק ישראל על הרחבת המתווה, שאומץ על ידי הבנקים, באופן הבא:
הארכת תוקף המתווה הקיים בשלושה חודשים נוספים, החל מתאריך 1.1.24, לשתי קבוצות האוכלוסייה - מעגל ראשון ומעגל שני. בהתייחס לדחיית תשלומי הלוואות בשלושה מגזרי פעילות (משכנתאות, אשראי צרכני ואשראי עסקי): לקוח שלא ביצע דחיית תשלומים מכוח המתווה, יהיה זכאי לדחיית תשלומים לתקופה של 3 חודשים, בכפוף להגשת בקשה; לקוח שכבר ביצע דחיית תשלומים בפועל לתקופה של 3 חודשים, יהיה זכאי לדחיית תשלומים של 3 חודשים נוספים בכפוף להגשת בקשה, כך שסך כל תקופת הדחייה המקסימלית תהיה 6 חודשים במצטבר; יתר הטבות המתווה ימשיכו לחול אוטומטית למשך 3 חודשים נוספים, בדומה לתנאי המתווה המקוריים אשר מפורסמים באתר האינטרנט של בנק ישראל.
הוספת אוכלוסיות לקבוצת המעגל הראשון:
- לאוכלוסיית המעגל הראשון יתווספו:
- חשבונות של חטופים ונעדרים, אשר נכללו בפועל גם בפעימה הראשונה.
- חשבונות של אחים של חטופים או נעדרים.
- חשבונות של משתתפי מסיבת "נובה" ברעים.
בהתייחס לאוכלוסיית המעגל הראשון - מתן פטור מחיוב בריבית על יתרת חובה עד לסכום של 30,000 ש"ח, לחשבונות של עסקים עם מחזור פעילות של עד 5 מיליון שקל: עסקים עם מחזור פעילות של עד 5 מיליון שקל אשר משתייכים לכל הקבוצות במעגל הראשון ואשר ערב פרסום ההודעה לציבור אודות הרחבת המתווה היו ביתרת חובה, יהיו פטורים מתשלום ריבית על יתרת החובה בחשבון העסקי עד סכום של 30,000 ש"ח, לתקופה של 3 חודשים. אם המידע ברשות הבנק, הפטור יינתן אוטומטית ובמקרים שהמידע לא קיים ברשות הבנק, הפטור יינתן בכפוף להמצאת אסמכתא.
- הריבית לא צפויה לרדת - אבל זה מה שיזיז את השוק
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחס לדחיית משכנתאות לקבוצת המעגל הראשון, חודדה האפשרות של אופן פריסת התשלומים כך שמעבר לאפשרויות של פריסה לאורך יתרת תקופת המשכנתה או הארכת תקופת המשכנתה תתווסף אפשרות של העמדת הלוואה, בסכום הדחייה, ללא ריבית, לתקופה של 4 שנים לפחות, שמועד פירעונה יחל בחלוף שנה מסוף תקופת הדחייה. מטרת החידוד היא להבהיר שהבנק רשאי להעמיד הלוואה לתקופה ארוכה יותר ללא ריבית, או לבחור בחלופות האחרות - לטובת הלקוח ובהסכמתו.
- 1.רון גל 17/12/2023 10:53הגב לתגובה זובחיים לא לקחתי הלוואה חוץ ממשכנתא. יש לי כסף, קונה, אין לי כסף, לא קונה. כנראה בגלל תרבות השופוני, השכן שלי טס כל 4 חודשים אז גם אני אטוס ושימות העולם.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
