דואר ישראל
צילום: מורן ישעיהו

בגלל הפנסיה של הדואר והנמלים: רווחי החב' הממשלתיות נחתכו ב-29%

מהדו"ח של הרשות החברות ל-2020, עולה כי בשנת הקורונה ההכנסות ירדו מעט ל-75 מיליארד שקל, אבל הרווח הגולמי עלה מעט ל-17.6%. התשואה להון ירדה ב-31.4% -מ-7% ל-4.8%. אילו חברות הכי רווחיות?
ארז ליבנה | (2)
נושאים בכתבה חברות ממשלתיות

2020 היא שנה קשה למדידה בכל הפרמטרים. על אף שהשווקים הפיננסיים – כולל שוקי הסחורות – טסו אשתקד בחסות ההרחבות הכמותיות והריביות הנמוכות, חברות רבות הגיעו לתוצאות שיא, שנמשכו, פחות או יותר, עד הרבעון הקודם וחלקן צפויות להמשיך בכך.

 

היום רשות החברות הממשלתיות פרסמה את דו"ח החברות הממשלתיות לשנת 2020, שמפרט את מצב עסקיהן, נכסיהן ותוצאות פעילותן של החברות – וממנו עולה כי החברות הכניסו למעלה מ-75 מיליארד שקל, שמהווים ירידה של 1.6% ביחס להכנסות של 2019, שהסתכמו בלמעלה מ-76 מיליארד.

>>האם הגיע הזמן להנפיק את החברות הממשלתיות?

הרווח הגולמי הכולל של החברות הסתכם ב-13.2 מיליארד שקל ונותר ללא שינוי מהשנה שלפני, אבל אחוז הרווח הסתכם אשתקד ב-17.3% לעומת 17.6% ב-2019. הרווח התפעולי הסכתם בלמעלה מ-6.3 מיליארד שקל שמהווים שיעור רווח של 8.5%, לעומת 6.7 מיליארד ושיעור רווח של 8.8% ב-2019.

מה שכן עלה זה הוצאות הנהלה וכלליות, שעלו ב-12.3%, מרמה של קצת פחות מ-3.4 מיליארד לרמה של כמעט 3.8 מיליארד. כלומר 400 מיליון יותר. 

 

הרווחים לפני מיסים הסתכמו בקצת יותר מ-4.3 מיליארד שקל, שמהווים ירידה של 16.5% ביחס ל-2019 אז עמדו על קרוב ל-5.2 מיליארד שקל. הרווח הנקי המצרפי של החברות הממשלתיות אשתקד הסתכם ב-2.9 מיליארד שקל, לעומת קרוב ל-4.1 מיליארד שקל ב-2019. או ירידה של 29%.

 

"הירידה ברווח ביחס לשנת 2019 נובעת מחתימה על הסכמי התייעלות ופרישה מרצון של עובדים (בדואר ישראל ובנמל חיפה) שמהווים חלק מכלי התייעלות וחסכון בחברות, כהכנה ליישום החלטות הממשלה בעניין הפרטת חברות אלו. הסכמים אלו הביאו לרישום חד פעמי של הוצאות בסך של כ-1 מיליארד שקלים כבר בשנת 2020", נכתב בדו"ח.

 

עוד עולה מהדו"ח כי סך הנפקות איגרות החוב של החברות הממשלתיות בשנת 2020 הסתכמו בכ-4 מיליארד שקלים והיוו כ-6% מסך כל ההנפקות בשוק הקונצרני של אותה השנה. יעד זה הושג על אף הקשיים שאפיינו את שנת 2020 בעקבות משבר הקורונה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

אילו חברות הכי רווחיות?

רשות החברות הממשלתיות אחראית על 70 חברות ממשלתיות, שאינן כוללות חברות בנות ממשלתיות, חברות מעורבות ועמותות, ביניהן חברות מהגדולות והמורכבות במשק ובהן מועסקים  כ-55 אלף עובדים שייצאו בסכום מצרפי של כ-15.5 מיליארדי שקלים, יחד עם השקעות בתשתיות של כ-23.3 מיליארדי שקלים.

 

מבין החברות הממשלתיות, חברת החשמל היא בעלת הרווח הנקי הגבוה ביותר בתקופה המדווחת, עם רווח נקי של כ-1.7 מיליארד שקלים, לעומת רווח נקי של כ-1.8 מיליארד שקלים בשנת 2019. החברה בעלת הרווח הנקי השני בגודלו הינה חברת נמלי ישראל עם רווח נקי של כ-560 מיליוני שקלים, ואחריה התעשייה האווירית עם רווח נקי של כ-460 מיליון.

 

עוד עולה מהדוח כי חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל חל השיפור הבולט ביותר ברווח הנקי ובשיעור של 380% מרווח נקי של 50 מיליון ש"ח לרווח של 240 מיליון ש"ח בשנת 2020. הגידול נובע בעיקר מגידול של 50% בפעילות החברה עקב תחילת ייצוא גז למצרים ולירדן החל מסוף שנת 2019.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רואה חשבון 13/10/2021 16:32
    הגב לתגובה זו
    משכורות ופנסיות חזיריות מהוות את עיקר ההוצאה. למה להחזיק חברות ממשלתיות שמשרתות אך ורק את מי שעובד בהן.
  • 1.
    שכר עובד 1 בנמל שווה ....שכר 100 עובדים בדואר ישראל (ל"ת)
    יוסי חתוכה 13/10/2021 15:01
    הגב לתגובה זו
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות