אימתי תיחשב מחילת חוב לעסקה מלאכותית?

עו"ד (כלכלנית) קשת סירוטה-לוינר

בימים אלה ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ד"ר שנהב שבו נקבע כי הסכם למחיקת חוב שבמסגרתו מחל בעל שליטה לחברה בשליטתו על חובה כלפיו - הוא עסקה מלאכותית.

בימים אלה ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ד"ר שנהב (ע"א 4060/12 ד"ר יהודה שנהב נ' פקיד שומה ת"א 3) שבו נקבע כי הסכם למחיקת חוב שבמסגרתו מחל בעל שליטה לחברה בשליטתו על חובה כלפיו - הוא עסקה מלאכותית. פסק דין זה מרחיב את ההלכה לעניין עסקאות מלאכותיות, כפי שיפורט להלן. באותן נסיבות רכש ד"ר שנהב (להלן: "המערער") את מלוא הון מניותיה המונפק של חברת אווז ישראל בע"מ (להלן: "החברה") במסגרת הסדר נושים. על פי הסדר הנושים, המחו הנושים הבלתי מובטחים את חובם בסכום של כחמישה מיליון ש"ח לד"ר שנהב כנגד תשלום של 25% מהחוב במזומן, כך שנרשמה לזכותו בספרי החברה יתרת זכות בסכום זה. נוסף על כך נקבע כי עליו להשקיע 500,000 דולר בהון המניות של החברה ולהעמיד הלוואה לבעלי המניות הקודמים אשר יזרימו סכום זה לקופת החברה, וחובות החברה לנושים המובטחים יי? רסו לטווח ארוך. לצורך ביצוע ההסדר נטלה החברה הלוואה בסך מיליון דולר בערבות המדינה. מ עבר להשקעתו הראשונית של המערער בחברה בהתאם להתחייבויותיו על פי הסדר הנושים, העמיד המערער לחברה הלוואות בעלים שהגיעו נכון ליום 20.4.1997 לסך של כ-4.5 מיליון ש"ח. ביום 20.4.1997 נחתם בין המערער לחברה "הסכם למחיקת חוב" שבמסגרתו מחל המערער לחברה על חוב בסכום של 3,390,995 ש"ח ("הסכם המחילה"), שבו נקבע כי ? של הקשיים הכלכליים שאליהם נקלעה החברה אין החברה יכולה לפרוע את הלוואות הבעלים בעתיד הנראה לעין, וכי כדי לבטל את הליכי הכינוס ולהקצות מניות חדשות למשקיעים יימחקו חלק מהלוואות הבעלים. במקביל לאירועים האמורים, בשנת 1997 נצמח למערער רווח הון כתוצאה מהחלפת מניותיו במגדל חברה לביטוח בע"מ במניות של לאומי אחזקות ביטוח בע"מ ("עסקת החלפת המניות"). התמורה מהעסקה הוחזקה בנאמנות באופן הדוחה את מועד החיוב במס. לאור זאת ביקש המערער שלא לשלם מקדמה על רווח ההון שנצמח לו בעסקת החלפת המניות, מאח ר שמחק את חוב החברה כלפיו וכך נוצר אצלו הפסד הון שניתן לקזזו כנגד רווח ההון בעסקת החלפת המניות, מכוח סעיף 92(א)(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). רשויות המס קבעו כי מחילת החוב לחברה נעשתה ללא טעם מסחרי ונועדה אך ורק להפחית את המס בגין רווח ההון שצמח למערער בעסקת החלפת המניות. משכך ותוך שימוש בסמכותו של פקיד השומה לפי סעיף 86 לפקודה, לא הוכר ההפסד הנטען ממחילת החוב ולא אושר קיזוז כנגד רווח ההון. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מפי כב' השופט מ' אלטוביה, נקבע כי מחילת החוב לחברה נבעה מאינטרס המערער לרש?ם הפסד הון כנגד רווח הון בעסקת החלפת המניות, וכי מדובר בעסקה המחוסרת טעם מסחרי אשר בבסיסה עמד רק הרצון להימנע ממס - ועל כן יש לרא?תה כעסקה מלאכותית. עוד קבע כב' השופט אלטוביה כי מחילת חוב בהתקיים "יחסים מיוחדים" מעוררת חשש שמטרתה יצירת הפסד מלאכותי, והמערער לא הצליח להדוף את נטל השכנוע בחזרה לרשויות המס ולהראות מהי התכלית העסקית לפעולה. בית המשפט העליון מפי השופט י' עמית דחה את הערעור ואישר את מסקנתו של בית המשפט המחוזי, שלפיה הקביעה כי לא עמד טעם מסחרי כלשהו בבסיס מחילת החוב לחברה מעוגנת בחומר הראיות ומתיישבת עם מבחני ההיגיון והשכל הישר. בדבריו קבע בית המשפט העליון כי המחילה היא פעולה "חשודה" מלכתחילה, באשר אין מדובר במחילה של נושה חיצוני "רגיל" אלא המערער הוא שעמד משני צדי העסקה בחותמו על הסכם המחילה עם החברה שבבעלותו המלאה, כמו גם עיתוי המחילה והעובדה שהמחילה הייתה אך לעניין חלק מהחוב, וכן עדכון סכום המחילה באופן רטרואקטיבי תוך התאמתו לרווח ההון שנצמח למערער בעסקת החלפת המניות - כל הטעמים הללו מוליכים למסקנה כי מדובר במחילה חסרת טעם מסחרי יסודי. מנגד, המערער לא הצליח להצביע על טעם מסחרי סובייקטיבי שעמד ביסוד הע סקה. לאור כל האמור קבע השופט עמית כי מחילת החוב היא עסקה מלאכותית בהתאם להוראות סעיף 86 לפקודה, אשר תכליתה המרכזית היא להימנע מתשלום מס. לפיכך, רשאי היה פקיד השומה להתעלם מהפסד ההון הנטען בשל מחילת החוב ושלילת קיזוזו כנגד רווח ההון שנצמח למערער מעסקת החלפת המניות. קביעה זו של בית המשפט אשר מהווה, לעניות דעתי, הרחבה של השימוש בכלי האנטי תכנוני של סעיף 86 לפקודה גם לעסקאות הנוגעות לפעילות של מחילת חוב, ייתכן שנכונה באשר לנסיבות המיוחדות של המקרה הנדון, אך לשיטתי, גישה זו של התערבות בפעילות תאגידית צריכה להיות מצומצמת לנסיבות המקרה דנן ותו לא. מן הראוי לקרוא פסק דין זה לאורה של מגמת בית המשפט העליון בהגבלת סמכותו של פקיד השומה לפי סעיף 86 לפקודה להתעלמות מהוראות הדין הכללי. ניתן בהחלט להתעלם כליל מעסקאות לצורך מס, אך זאת תוך שמירה על הרמוניה בין דיני המס לבין הדין הכללי, וכדי שלא תגרום הרחבת השימוש בסעיף 86 לפקודה להתערבות בפעילות תאגידית בצורה גורפת. הכותבת - ממשרד עו"ד סירוטה-לוינר המתמחה במיסוי מקומי ובין-לאומי ומעניק שירותים משפטיים איכותיים בכל תחומי המס לרבות מיסוי מקרקעין, מע"מ ומס הכנסה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

רובוט לוחם (גרוק)רובוט לוחם (גרוק)

עתיד בלי חללים בקרב - ישראל חותרת לטכנולוגיות שיחליפו לוחמים

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה רובוט שדה קרב

הטכנולוגיה המתקדמת עוזרת בשדה הקרב וישראל חייבת לחתור לבניית רובוטים, רחפנים ואמל"ח משוכלל בהרבה מהקיים היום, באופן שיחליף לוחמים אנושיים בלחימה פיזית ממש ובכך נחסוך בדם חיילינו ונצמצם את הצרכים הקשורים בימי מילואים רבים. ההייטק הישראלי מצוי בעמדה מצוינת להשתלב ומשרד הביטחון חייב לראות בכך מטרה עתידית עליונה.

זוכרים את הסרטון בו נראה יחיא סינוואר הפצוע מנסה ברגעיו האחרונים להכות עם מקל, רחפן צה"לי שחג סביבו? הפער העצום בין מה שהיה לו ומה שיש לעזתים מול הטכנולוגיה הצה"לית - את הפער הזה צריך לטפח ולהעצים מול כל אויבינו ולחתור לתוצאה עתידית בה טכנולוגיות שלנו תייתרנה לוחמים אנושיים ותחסוכנה לנו בדם. הרבה דם. ותחסוכנה גם ים של ימי מילואים.

חלק מהעמים סביבנו מקדשים את המוות בעוד אנו מקדשים את החיים. ראוי שכל צד יקבל את אשר הוא מבקש. אלו מביניהם שירצו בכך יקבלו מאיתנו מוות בעוד אנו נשמור על עצמנו בחיים.

 

ה-AI מביא להאצה בעולם הרובוטיקה

יש לנו כבר כעת דחפורים אוטונומיים מסוג D9 לפילוס מרחבים ממולכדים, כלי סיור אוטונומיים המסוגלים גם לירות, מערכת "רואה יורה" (שהייתה עושה את עבודתה ב-7 לאוקטובר אם היו מגינים עליה מפני רחפנים – ראשו של מישהו צריך לעוף על זה), רחפני נפץ ועוד.