הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

הסכם עם רשויות מע"מ אינו מחייב הסכם מאוחד עם רשויות מס הכנסה

עו"ד (רו"ח) מאיר זריהן משיב:

בפקודת מס הכנסה אין הוראה הכופה על נישום הסכם שחתם ברשויות מע"מ, כפי שאין בחוק מס ערך מוסף, הוראה הכופה על עוסק הסכם שחתם ברשויות מס הכנסה.
חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בעמ |
נושאים בכתבה M6

שאלה:

------------

נישום הגיע להסכם עם רשויות מע"מ עד שנת 2009 ושילם סכום מסוים, כאשר רשויות מע"מ שייכו את ההגדלה במחזורו לעסקאות שביצע. כעת הנישום בדיון ברשויות מס הכנסה.

השאלה: האם ההסדר עם רשויות מע"מ מחייב לעניין קביעת הסכם עם רשויות מס הכנסה?

תשובה:

------------

בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 אין הוראה הכופה על נישום הסכם שחתם ברשויות מע"מ, כפי שאין בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 הוראה הכופה על עוסק הסכם שחתם ברשויות מס הכנסה. כפי שיפורט להלן, אם הנישום חתם ברשות מס אחת על הסכם שאינו הסכם מאוחד, לא ניתן לכפות עליו את ההסכם ברשות המס השנייה, ו"הכול פתוח" לטוב ולרע לשני הצדדים. עם זאת יצוין כי במקרה הנדון רשויות מס הכנסה רשאיות להשתמש בדוח הביקורת של רשויות מע"מ, וסביר שיעשו כך.

הנישום מחויב לשתי רשויות המס אך ורק אם חתם על הסכם מאוחד (טופס 1258 א'). לעניין זה קיימות הוראות מקצועיות מפורטות שפרסמו רשויות מס הכנסה ומע"מ, הקובעות מהן הנסיבות שבהן זכאי הנישום לחתום על הסכם מס הכנסה שיחייב גם במע"מ (הוראת ביצוע מס הכנסה 39/93 שכותרתה "עריכת הסכמים וחילופי מידע לעניין מע"מ ע"י מפקחי מס הכנסה" וכן הוראת נוהל מע"מ מיום 26.11.1986 שכותרתה " עריכת הסכמים לעניין מע"מ ע"י מפקחי מס הכנסה").

יודגש כי הכלל הוא שהנישום זכאי לחתום על הסכם מאוחד אך אינו חייב לעשות זאת. ההוראות המקצועיות מפרטות מהן הנסיבות שבהן ניתן לחתום על הסכם מאוחד. אם הנסיבות מתקיימות והנישום הביע הסכמתו לכך, ייחתם ההסכם בטופס 1258 א' שכותרתו "הסכם בעניין שומת מס הכנסה ומע"מ", והסכם זה יחייב את הנישום ואת שתי הרשויות. אם לא - ההסכם לא יחייב את שתי הרשויות. במאמר מוסגר ייאמר כי לא פעם צומחים לנישום יתרונות בחתימה על הסכם מאוחד, אך יש לבחון כל מקרה לגופו.

פסק דין של בית המשפט המחוזי שפורסם ביום 12.3.2013 דן במצב הפוך שבו הנישום הוא שביקש כי הסכם שערך ברשויות מס הכנסה יחייב גם את רשויות מע"מ (ע"מ 19358-04-10 יואב שגיא נ' מנהל מע"מ) ומנהל מע"מ התנגד לכך. הנישום ביקש כי ההסכמות והקביעות העובדתיות הגלומות בהסכם מס הכנסה יחייבו גם את רשויות מע"מ, תוך שהוא מביא לעזרתו את ההלכה שנקבעה בבית הדין הארצי לעבודה בפרשת גדות (דבע נה/0-14/00 גדות תעשיות פטרוכימיות בע"מ נ' המל"ל), שממנה עולה כי "קביעות עובדתיות הנעשות על ידי רשות מנהלית אחת על פי סמכותה שבחוק ראויות לכיבוד על ידי רשות מנהלית שנייה...". מכאן לטענתו מחויבות רשויות מע"מ להסכם שחתם ברשויות מס הכנסה.

מנהל מע"מ דחה את בקשתו וטען כי לו היה הנישום חותם על הסכם מאוחד אכן הייתה מחויבות להסכם, אך לא זה המצב - מכיוון שההסכם אשר נחתם הוא הסכם מס הכנסה בלבד (טופס 1258) ולא הסכם מאוחד (טופס 1258 א').

בית המשפט קיבל את עמדת מנהל מע"מ תוך שהוא נשען על ההלכה בפרשת חזן (ע"א 9412/03 חזן נ' פ"ש נתניה) שם נקבע כי קיימות נסיבות שבהן רשות מס אחת רשאית להפעיל שיקול דעת שונה מרשות מס אחרת. מכאן הסיק בית המשפט המחוזי בדחותו את הערעור כי אין תחולה כללית להלכה בפרשת גדות וכי כל מקרה יידון על פי נסיבותיו.

קיראו עוד ב"בארץ"

מפסק הדין האמור כמו גם מההוראות המקצועיות שפורטו לעיל, עולה כי אף עמדת רשות המסים היא כי ככל שלא נחתם הסכם מאוחד - אין ההסכם עם רשויות מע"מ מחייב את שתי הרשויות.

המשיב - מומחה במסים, שימש מנהל מחלקת מסים בקבוצת מגדל, בעל ידע וניסיון עשיר בתכנוני מס ובליווי עסקאות מכל הסוגים (מקרקעין, מניות, חו"ל, שוק ההון וכדומה)

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צהל פנסיה מילואים

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


להמשך הכתבה לחץ כאן