
אופן מיסוי נישום מייצג בחברה משפחתית
תקציר ע"מ 1130/06 בגס קרלוס נ' פקיד שומה תל אביב 4
תקציר ע"מ 1130/06 בגס קרלוס נ' פקיד שומה תל אביב 4 בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה ערעור שעניינו חיוב במס על דיווידנד שחולק לנישום מייצג של חברה משפחתית לאחר תום תקופת ההטבה. במקרה דנן, בתקופת ההטבות קוזזו מרווחיה של החברה המשפחתית הפסדי עבר. בדחותו את הערעור הסתמך בית המשפט על הלכת שקלרש (ע"א 3319/04), שבה נקבע כי לא ניתן לקזז את הפסדיה של החברה המשפחתית שנצברו לפני תקופת ההטבה כנגד הכנסות הנישום המייצג. השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים המערער הוא בעל מניות בחברת יפעת שנוסדה בשנת 1993. עד לשנת 1997 נצברו בחברה הפסדים לצורכי מס בסך של כ-1.6 מיליון ש"ח. בשנות המס 2000-1998 פעלה החברה כ"חברה משפחתית", והמערער שימש כנישום המייצג שלה. בשנת 2001 חזרה בה החברה מבקשתה להיחשב לחברה משפחתית. בשנים 2000-1998 עת החברה הייתה בסטטוס של חברה משפחתית, נצברו בחברה רווחים בסך 2.2 מיליון ש"ח אשר קוזזו בחלקם כגד הפסדיה המועברים של החברה. בשנת 2001 חילקה החברה דיווידנד לבעלי מניותיה בסך של כ-1.9 מיליון ש"ח, מתוכם חלקו של המערער בסך כמיליון ש"ח. המערער טען כי חלוקת הדיווידנד אינה מקימה חבות במס לפי הוראות סעיף 64א(א)(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), אשר קובע כי "רווחים שחולקו מהכנסות חברה משפחתית בשנים שהמס שהיא חייבת בו חושב על פי סעיף זה (תקופת ההטבה) יראו כאילו לא חולקו". מנגד, המשיב טוען כי יש לראות את "הכנסות החברה" בסעיף 64א(א)(1) לפקודה כהכנסות שחויבו בשיעור מס שולי או כהכנסות שלא קוזזו כנגד הפסדים. דיון תחילה ובניגוד לטענת המשיב, לאור ההגדרה שבסעיף 1 לפקודה אין לקבוע כי המונח "הכנסות החברה" מתייחס רק להכנסה שיוחסה לנישום המייצג, או שלא קוזזה כנגד הפסדי העבר של החברה המשפחתית. אין בפקודה עיגון לשוני מינימלי לפרשנות זו. קל וחומר כאשר בסעיף 64א לפקודה עצמו משתמש המחוקק במונח "הכנסה חייבת", שהיא "הכנסה לאחר הניכויים, הקיזוזים, והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין". האם ייתכן כי באותו סעיף בחר המחוקק להשתמש במונח הכנסה חייבת שהיא הכנסה לאחר קיזוז הפסדים, אך לעניין חלוקת הדיווידנד נשמט המונח מידיעתו של המחוקק והוא מבלי משים השתמש במונח הכנסה? עם זאת, בהתייחס למונח "רווחים" נקבע כי אין לראות בהכנסה שנצמחה לחברה בתקופת ההטבה וקוזזה כנגד הפסדים צבורים לפני תקופת ההטבה, כרווחים לעניין סעיף 64א(א)(1) לפקודה. אמנם, במקרה דנן לא ניתן לומר כי במובן המהותי לא חויבה החברה כלל בגין הרווחים שנצמחו בתקופת ההטבה. רווחים אלו קוזזו כנגד הפסדים צבורים שהם בבחינת נכס בעל ערך כלכלי. החברה חויבה בגין הרווחים בדמות הוויתור על ההפסדים הצבורים. אם תתקבל עמדת המערער הרי בפועל יוכל הנישום המייצג ליהנות ממלוא הפסדי העבר של החברה המשפחתית, בניגוד מפורש להלכת שקלרש. בעניין זה נקבע כי לא ניתן לקזז את הפסדיה של החברה המשפחתית שנצברו לפני תקופת ההטבה כנגד הכנסות הנישום המייצג, מאחר שהסדר המיסוי של חברה משפחתית חל רק בתקופת ההטבה. עם זאת נקבע כי ההפסדים ייחשבו להפסדים של החברה עצמה הממשיכה לקיים את אישיותה המשפטית העצמאית. משמע, בעוד ניתן לקזז את ההפסדים הצבורים טרם תקופת ההטבות כנגד הכנסות החברה המשפחתית בתקופת ההטבה, אין להתיר לנישום המייצג ליהנות מקיזוז הפסדים אלו כנגד הכנסתו שלו. בתקופה שקדמה לתקופת ההטבה מדובר בשתי אישיויות משפטיות מובחנות זו מזו, והפסדי החברה מאותה התקופה לא יוכלו לשמש גורמים אחרים. רק הפסדים שנצברו בתקופה שבה בוצעה הרמת מסך חלקית כקבוע בסעיף 64א לפקודה ישמשו את הנישום המייצג. גישת המשיב מתיישבת עם הלכת שקלרש בכך שהיא מאפשרת רק לחברה המשפחתית ליהנות מהפסדי העבר מבלי ליצור יתרון מס בלתי הוגן לנישום המייצג. תוצאה הערעור נדחה. לא נעשה צו להוצאות. בבית המשפט המחוזי בתל אביב לפני כב' השופט מגן אלטוביה ניתן ב-15.7.2013


תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

ככה תקבלו ריבית טובה יותר בפיקדונות - מקרה מהשטח
"רציתי להפקיד בפיקדון לשנה - הציעו לי 2.7%; אמרתי שאני עוזב, קיבלתי 4.25%" - מקרה אמיתי שקרה בבנק הבינלאומי
הריבית התעריפית על הפיקדונות נמוכה. אם אתם מפקידים בפיקדון בלי להתמקח תקבלו את הריבית הנמוכה הזו. אם אתם תתמקחו תקבלו יותר. אם תאיימו לעזוב את הבנק, כי הריבית לא מספקת אתכם, ייתנו לכם לרוב יותר. ההמלצה הברורה היא להתמקח על הריבית ולזכור שהריבית תלויה באיזה סוג של לקוח אתם. אם אתם מכניסים שכר גבוה, יש לכם תנועה בחשבון, אתם יכולים להשיג ריבית ברף הגבוה. אם אין לכם כמעט כלום בחשבון ואין פעילות, אל תאיימו יותר מדי - אתם לא באמת נחוצים לבנק.
וזה עובד. הנה מקרה ספציפי שהגיע למערכת ביזפורטל, כשמדי יום יש כנראה עשרות ואפילו מאות מקרים דומים. "רציתי להפקיד בפיקדון לשנה סכום של 40 אלף שקל. הציעו לי 2.7%", מספר לנו קורא באתר, אמרתי - "איך זה יכול להיות , אני יודע שמקבלים בבנקים אחרים מעל 4% ואפילו 4.5%. אמרתי שאני עוזב. אני כבר 8 שנים בבנק, לקוח טוב, עם משכורת, עם תנועה בחשבון, תיק ניירות ערך, משכנתא. למה אני צריך לריב על ריבית לפיקדון?"
"ואז הפקיד בבנק אמר לי - 'אני יכול לבדוק, אני אנסה להשיג יותר'".
"למחרת הוא חזר אליי עם ריבית של 4.25% - '"בדקנו בשבילך הטבות מיוחדות, סידרתי לך ריבית של 4.25% ואם תפקיד 100 אלף אני יכול לתת לך אפילו יותר"'.
המקרה הזה היה בבנק הבינלאומי, אבל בכל הבנקים זה קורה. אם לא מתמקחים מקבלים את הריבית הנמוכה ביותר שהבנק יכול לתת. בשבוע שעבר בדקנו כמה ריבית אתם מקבלים בפועל - פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה. חשוב להדגיש - הבנקים מציעים ריבית תעריפית שהיא נמוכה, לצד הנתונים הידועים על ריבית תעריפית, יש את הנתונים בפועל מבנק ישראל שתקפים לחודש שעבר. הם מספקים לכם מידע על הבנקים ההוגנים-הטובים לעומת אלו שלא. אבל הם לא מספקים לכם מידע על הריבית שתקבלו עכשיו.
- הקרנות הכספיות מעלות דמי ניהול: איך זה משפיע עליכם? והאם הן עדיין עדיפות על פיקדונות?
- השינוי בתוכנית "חיסכון לכל ילד": איך יושפעו החסכונות של ילדכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, כדי לקבל תמונה מלאה, אתם צריכים עוד שני פרמטרים חשובים. אתם צריכים לדעת איפה אתם ביחס לממוצע. האם אתם לקוחות חזקים טובים שיכולים לקבל ברף הגבוה או דווקא הפוך. שנית, אתם צריכים להבין ולהכיר את הטווח - מה הריבית שאפשר לקבל. אז נכון להיום הטווח הוא דומה למה שהיה ביולי. 4.3%-4.5 זה המקסימום שתוכלו לקבל תחת תנאים סבירים. אם למשל תהיו מוכנים לעביר חשבון בנק וכו', תקבלו אפילו 5%, לא בטוח שזה שווה את המעבר, כל אחד והחשבון שלו