פרטנר חוטפת: צללה כמעט 10% בשבוע, "לא אופתע אם סוחרים פותחים שורט בנייר"

כך לדבריה של ליאת גלזר מאקסלנס שאומרת "העניין עם בן דב יוצר מומנטום שלילי, מעבר לצפי לדו"חות חלשים". גורם אחר בשוק ההון אומר ל-Bizportal: "יש גוף ספציפי שהחליט לאחרונה להקטין חשיפה למניות הסלולר"
יוסי פינק | (16)

סוגיית הסדר החוב של חברת טאו ממשיכה לייצר כותרות שליליות לבעל השליטה בחברה, איש העסקים אילן בן דב. מבדיקת Bizportal עולה כי לפי שעה לא רק משקיעי טאו סובלים מהרעש שנוצר, אלא גם משקעי פרטנר, שגם בה שולט בן דב והינה חלק מההסדר שהציע בן דב לאחרונה.

בשעה זו מאבדת פרטנר 2% מערכה והינה המניה הגרועה היום במדד המעו"ף. בסה"כ משלימה פרטנר נפילה של כ-9.5% מאז נודכ דבר הסדר החוב בטאו ב-12 ביולי האחרון, עניין שהביא לקריסה של כ-25% בשער איגרות החוב של טאו באותו היום. לצורך השוואה, נציין כי מניית סלקום שבימים כתיקונם נסחרת בדומה לפרטנר, איבדה גובה אף היא בימים האחרונים אך בשיעור מתון בהרבה - 4.5% מאז ה-12 ביולי (כלומר נפתח פער של 5% תוך מספר ימים).

ליאת גלזר, אנליסטית באקסלנס, אמרה בשיחה עם Bizportal כי "יש פה שני דברים שקורים כרגע, האחד זה צפי לדו"חות חלשים ספציפית של פרטנר שכן מלחמת המחירים שראינו בתחילת השנה תיתן את אותותיה בעיקר בד"וח הקרוב והשני זה כמובן המומנטום השלילי שמייצרת סוגיית הסדר החוב בטאו. לעניין השני יש השפעה ברורה על הנייר ולא אופתע אם בדיווח הקרוב לבורסה נראה גם משקיעים שפתחו שורטים על הנייר לאור הסיטואציה".

מעבר לכך, גורמים בשוק אומרים היום כי אחד הגופים הגדולים בשוק החליט בימים האחרונים להוריד חשיפה לסקטור התקשורת בכלל ולמניות הסלולר בפרט וכי זו חלק מהסיבה ללחץ שקיים גם על מניות אלו כעת.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    כלכליסט 21/07/2011 08:03
    הגב לתגובה זו
    חבורת אנשים הזויים שימו לב!!! פרטנר חברה טובה שמרויחה בכל יום נתון 6 מיליון שקל ומכך סקיילקס מרויחה כ 3מיליון מי שחכם ויודע לקרוא בין השורות מבין שהולכת להיות ריצה מטורפת במניות אלה .גופים גדולים מנצלים את הבלאגן כדי להוריד את שערי המניות ולרכוש ערימות של סחורה מבטיח לכם שעד סוף השנה מניות אלה במיוחד סקיילקס שאין לה חובות לבנקים (רק אגרות חוב)תכפיל את עצמה וזה ברור.
  • 14.
    לשלש 20/07/2011 21:54
    הגב לתגובה זו
    תפנימו אם תנובה הייתה ציבורית הייתה יורדת אולי 50% . חזרתי מהקניות וואלה המדף של תנובה הצטמצם. אין גבינה לבנה והקוטג' לא להיט ובמבצע. אני מסתכל על הקונים והם קונים שטראוס. לכן בשוק מבינים בן דוב הוא הזהבית של פרטנר.
  • 13.
    משקיע 20/07/2011 18:16
    הגב לתגובה זו
    כשמשקיעים בחברה משקיעים במנהלים ובבעל החברה. מניית פרטנר צריכה לרדת בשיעור ניכר כך שבעל החברה יפנים שבשוק ההון לא מתנהגים בצורה בה הוא נוהג בימים אלה.
  • 12.
    שוסמו, שטחים 20/07/2011 18:02
    הגב לתגובה זו
    יש גופים בשוק ההון שמורידים בכוונה את המחיר של פרטנר כדי לקבל מניות בזול בהסדר עתידי. אני מאחל לבן דב שלא יוותר ולא יוציא שקל אחד מהכיס וידפוק את המוסדיים ואולי זה יפתח לרשות לני" ע את העיניים והם יבינו איך אקסלנס וכלל ואחרים משחקים בכסף שלנו כאילו זה מונופול. נותנים כסף במתנה בלי ערבויות ובלי כלום. מה אכפת להם אין להם שום סיכון
  • 11.
    אמיר 20/07/2011 17:16
    הגב לתגובה זו
    בהנחה והסדר החוב בטאו יכלול מניות פרטנר שכיום נמצאות ברשות מר בן דב , ביום ההחלפה הרבה מחזיקי חוב של טאו ירצו לממש את המניות דבר שיגרום לירידות שערים בנייר.... המניה מתחילה לרדת כבר עכשיו כחלק מהתאמות של סוחרים למצב זה. ירידה חדה מדי יכולה ליצור הזדמנות כי אל נא לשכוח שפרטנר היא עדיין פרת מזומנים
  • fi fi 20/07/2011 18:44
    הגב לתגובה זו
    נותנים מניות סאני ולא פרטנר
  • 10.
    r 20/07/2011 17:15
    הגב לתגובה זו
    ההצעות של בן דב מקוממות. אנשים הפסידו הון בגללו. כשעלתה ההצעה הראשונה שלו מכרו בלי הכרה בהפסד של עשרות אחוזים, נכון שהיה מי שקנה אבל המפסידים לא שוכחים. אם בן דב לא ישפר משמעותית את ההסדר בטאו יתחילו חרמות על החברות שלו ועל פרטנר וכדור השלג יתגלגל. כדאי לו לחשוב כי כשפרטנר תיפול לא יהיה איך לשלם בסקיילנס וסאני תיפול ובן דב יצטרך לעשות הרבה יוגה.
  • 9.
    Ben Dov--reputation is a dear asset--remember (ל"ת)
    Benny 20/07/2011 16:59
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אילן בן דב 20/07/2011 16:38
    הגב לתגובה זו
    אילן מה אתה מנסה להיות אובר חוכם הלוותה תחזיר.תתבגר אתה טייקון .אם זה היה טאו לבד מיילה אבל זה גם טאו גם סאני גם סקיילקס וגם פרטנר.
  • 7.
    גנבים שיטת מצליח (ל"ת)
    ישששש חברה מגעילה 20/07/2011 16:36
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מיליארדר ממונף עם מיליארדים של חובות, והציבור (ל"ת)
    ישאר עם כל המנוף בפנ 20/07/2011 16:28
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    משקיע חדש 20/07/2011 16:23
    הגב לתגובה זו
    תודה.
  • 4.
    סאני 20/07/2011 16:21
    הגב לתגובה זו
    עכשיו צוללת אח" כ טובעת.
  • 3.
    לא מפתיע,מה שמפתיע שהירדות לא היו לפני מספר י (ל"ת)
    וסי 20/07/2011 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אילן בן דב גמר את פר 20/07/2011 15:51
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים יביישו להזמין בהנפקות כמו אצל פשימן.והבנקים יפתחו ספרדים באשראי דבר שייחסל את הרווח.
  • 1.
    בני 20/07/2011 15:48
    הגב לתגובה זו
    השינאה אליהם כל כך עצומה שעניין הקוטג והשמאלנים באוהלים ליד הבימה יהיה ממש קטן. כולם יעברו לחברות המתחרות
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי