חבות בדמי ביטוח לאומי להכנסה משכירות עסקית

השאלות: 1. אם הכנסתו מדמי השכירות חייבת במס, האם הוא חייב לשלם דמי ביטוח לאומי? 2. האם חייב הנישום לשלם דמי ביטוח לאומי במצב של הפסד מעסק בגין ההכנסות מההשכרה לשימוש משרדי?

שכיר בעל שליטה עובד בחברה שבשליטתו. כמו כן, ברשותו משרד שאותו הוא משכיר לחברה שבשליטתו. הוא מקבל על כך דמי שכירות הגבוהים ממחצית השכר הממוצע במשק והנמוכים משכרו החודשי. הוא מדווח לרשויות המס על פי שיטת הנהלת חשבונות כפולה. לנישום נגרם הפסד מעסק הנובע מפעילות ההשכרה לשימוש משרדי. ההפסד נובע מהוצאות ששימשו בייצור ההכנסה (פחת, ריבית בגין הלוואה ועוד).

רו"ח יהושע מיניביצקי משיב:

אם ההפסד מההשכרה הוא הפסד הנובע מעסק, אזי יחושב חיוב דמי הביטוח הלאומי לאחר קיזוז ההפסד העסקי מהכנסתו העסקית. לאחר תיקון 103 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), מחודש ינואר 2008 אין יותר משמעות למבחני ההכנסה כפי שנקבעו בתקנה 14 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971‏ (להלן: "התקנות"). מתאריך זה כל הכנסה פסיבית חייבת בדמי ביטוח לאומי, ללא הבחנה אם הכנסה זו גבוהה או נמוכה מהכנסות אחרות מעבודה.

שיעור דמי הביטוח הלאומי על ההכנסה מההשכרה יהיו כדלקמן: עד לסכום של 4,984 ש' - 9.61%; יותר מ-4,984 ש' ועד התקרה המקסימלית לתשלום דמי הביטוח בסך 73,422 ש' - 12%, וזאת לאחר מתן פטור שנתי בסך 24,921 ש'.

אם יפחית קיזוז ההפסד מעסק את ההכנסה מההשכרה העסקית לצורכי מס, אזי כשהמוסד לביטוח לאומי יקבל את נתוני השומה מרשות המסים (מס הכנסה), הוא יחייב את ההכנסה מההשכרה כפי שהיא מוצהרת בדוח, דהיינו לאחר קיזוז ההפסד.

מבחינת המשמעות של קיזוז הפסדים מסוגי הכנסות שונים לשם חיובן בדמי ביטוח לאומי, המוסד לביטוח לאומי יכול לטעון כי אינו חייב לקזז מההכנסה מההשכרה את ההפסד מהעסק, מפני שעל פי החוק יוטל חיוב דמי הביטוח הלאומי על הכנסה לאחר הפחתת ההוצאות, כאשר הכוונה היא להוצאות שהוצאו לצורך ייצור ההכנסה הספציפית מהעסק.

קיזוז ההפסד מההכנסה האחרת, במקרה זה הכנסה מהשכרה, פירושו המשך קיזוז ההוצאות שהיו למבוטח בעסקו מהכנסה מהשכרה, דהיינו קיזוז ההוצאות שהועברו בהפסד אשר אינן הוצאות שהיו לו מההשכרה העסקית, ולכן קיזוז הוצאות אלו באמצעות ההפסד מפעילות אחרת אינו עומד בתנאי החוק, המטיל חיוב דמי ביטוח לאומי על הכנסה לאחר הפחתת ההוצאות בגין אותה הכנסה.

לאור העובדה שההכנסה מההשכרה נקלטת במוסד לביטוח לאומי על פי נתוני השומה, למוסד לביטוח לאומי אין כלים לנטרל את ההפסד בשלב קליטת השומות, וכתוצאה מכך מחויבת ההכנסה לאחר קיזוז ההפסד. אולם, אם ידרוש המוסד לביטוח לאומי את פירוט הקיזוז, אזי הוא יוכל לחייב את ההכנסה מההשכרה לאחר הפחתת ההוצאות שהיו למבוטח מההשכרה, בנטרול ההפסד שהועבר.

המשיב - ממשרד שיף הזנפרץ ושות', רואי חשבון

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.