סוחר בכיר בסיטי: "הבורסה במצרים סגורה; זרים שרוצים שורט על האזור באים לת"א"
המאורעות במצרים והחשש מנפילת משטר מובארק ויצירת אפקט דומינו במדינות מוסלמיות באזור הים התיכון לא רק הביאו להוצאת כספי משקיעים זרים מישראל אלא גם הזמינו שחקנים מתוחכמים המעוניינים לפתוח שורט על מצרים. ביום ראשון צנח מדד ת"א 25 בשיעור של 3.75% בצל המהומות במצרים. מניות מעו"ף כגון כיל, המוכרת כחביבה על הזרים, איבדה מעל 5%. "רוב המשקיעים הזרים שמכרו בראשון-שני עשו זאת בגלל סיכוני גידור אך היו גם שחקנים שחיפשו לפתוח שורט על מצרים ובלית ברירה באו לישראל", אומר בשיחה עם Bizportal יותם בר-ציון, סוחר בכיר בסדק מניות של סיטי בישראל. "אם אתה מחזיק במניות במצרים ואתה רוצה לעשות שורט על האזור, שהבורסה שם סגורה, אין לך אף מכשיר פיננסי חוץ מישראל". לאור המהומות במצרים הבנקים והבורסה במדינה נותרו סגורים עד היום ומשקיעים זרים המחזיקים בנכסים פיננסים במדינה לא יכולים למכור את החזקותיהם או לצמצם חשיפה ולחלופין משקיעים מתוחכמים המעוניינים להרוויח מאפשרות של הידרדרות נוספת במצב לא יכלו למכור בחסר מניות. בר-ציון מסביר, כי חלק מהשחקנים בשווקים המתעוררים חיפשו לפתוח בפוזיציית שורט על מצרים אך לא מצאו שום מקום אחר מלבד ישראל שיכול לספק להם את הנזילות המתבקשת. "ראינו אפילו משקיעים שעזבו את ישראל בשנה האחרונה (ברקע למעבר לשווקים מפותחים במדדי MSCI - א.א) חוזרים דווקא כדי לפתוח פוזיציית שורט על האזור תוך שימוש באופציות ומניות". בצד המוכרים בלטו גם משקיעים זרים המחזיקים במניות בת"א אך חשופים אליהן במטבע דולרי, אומר בר-ציון. מדובר במשקיעים שלא רוצים או יכולים להחזיק את השקל מסיבות של מדיניות ולכן מחזיקים בדולרים את המנייה. "בשישי-ראשון הדולר-שקל זינק והמניות צנחו והיו משקיעים שתיאורטית הפסידו כמעט 7%. המצב הזה, שהינו הפוך ממה ששרר פה בשנה האחרונה (השקל התחזק והמניות עלו) יצר הפסדי גידור משמעותיים ושלח משקיעים למכור מניות כמו בזק לאו דווקא מסיבות של תמחור אלא לצורך צמצום חשיפה". בסיטי מסבירים כי לא כל המוכרים היו שחקנים של טווח קצר וגם קרנות פנסיה החשופות במיליארדי שקלים למניות בבורסה בתל אביב מסתכלות על סיכונים גיאופוליטיים ולפעמים גם בטווח הקצר מעדיפים להוריד חשיפה עד לקבלת בהירות. דייוויד לובין, כלכלן מאקרו בסיטי הוציא אתמול סקירה בהתייחסות להשלכות המהומות במצרים על כלכלת ישראל ואמר כי הסיכוי לתרחיש רע הינו גבוה יותר מהסיכוי לתרחיש טוב. החשש הגדול: אפשרות שהמהומות יתפשטו למדינות נוספות, כמו לבנון וסוריה.
- 11.במקום שורטים תשקיעו בהזדמנות ישראלית (ל"ת)דוידי 01/02/2011 14:10הגב לתגובה זו
- 10.נחשון 01/02/2011 10:49הגב לתגובה זושנועדה להפחיד. יש בורסות אחרות באזור של מדינות ערב:. תוניס מרוקו אלגיר ירדן דובאי סעודיה לבנון ועוד.
- 9.ספיידרמן 01/02/2011 10:49הגב לתגובה זויקבלו צינור רחב,שורט-סקוויז מחר בת" א.היום הזה נשלט על ידי שורטיסטים.מחר כבר יהיה סיפור אחר.כל עוד יש לנו חו" ל ירוק האדום לא יחזיק מעמד יותר מ 24 שעות.
- 8.עאע 01/02/2011 10:49הגב לתגובה זומדברים נגד
- 7.למה לקח שישנסקי 10 חודשים לחשב את מומוצע OECD (ל"ת)עאע 01/02/2011 10:47הגב לתגובה זו
- 6.איזה שטויות 01/02/2011 10:24הגב לתגובה זודוקא ישראל? אם הם היו חכמים היו עושים שורט בתוניסיה שם הבורסה פתוחה והבעיות שם נוגעות לה ישירות .
- 5.ניר 01/02/2011 10:16הגב לתגובה זואנחנו חיים במזה" ת, זה שהפוליטיקאים, ראשי המשק והתקשורת לא ממש מבינים את זה ושולחים אותנו להרפתקאות בשדות הגז המצריים, זה לא אומר שהמשקיע הפשוט לא מבין את זה. בסוף זה הפלוגה שלי שיש לה אופרטיבי הסיני.
- 4.פיטבול 01/02/2011 09:19הגב לתגובה זויאללה לשבור כליםםםםםםםםםםםם ! ! ! ! !!!!!...
- בפייסבוק.. (ל"ת)ציניקן 01/02/2011 09:46הגב לתגובה זו
- בכיכר החרות,שלעבר כיכר המדינה. (ל"ת)דחלילון 01/02/2011 09:42הגב לתגובה זו
- 3.כלל ביוטכנולוגיה , מצגת בחול של המנכל (ל"ת)הזרים קונים 01/02/2011 09:11הגב לתגובה זו
- 2.לדיוויד לובין 01/02/2011 09:06הגב לתגובה זואם הצלחת תחשב לגאון אם לא אף אחד לא יזכור אותך
- 1.ברוך הבא לגיהנום (ל"ת)לשורטיסטים הזרים 01/02/2011 09:05הגב לתגובה זו
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
