מיוחד

שידור בלו"ז מלחמה: הצוותים מוקפצים תוך הפעלת ביטוחי חיים, "הציבור צמא למידע, זה לא שונה מימי עופרת יצוקה"

אבי וייס מחדשות 2, מוטי אמיר מרשת ב', יואב צור ממעריב, אורן רייס מ-ynet ואור הלר מערוץ 10 בשיחה עם אייס על עיתונות בימים של שריפת ענק קטלנית
אלכסנדר כץ |

כדרכם של אירועים, אסון השריפה בצפון תפס את מערכות התקשורת השונות בהפתעה. בתוך זמן קצר עלו ערוצי הטלוויזיה ותחנות הרדיו לשידור, כמו גם היערכות מיוחדת של אתרי האינטרנט ועיתונות הפרינט. בין היתר גויסו כתבים ואנשי הפקה, הושכרו ניידות שידור וניידות שידור לווייני, תואמו שעות שידור לוויני, הוקצו רכבים לצוותים, אותרו מקומות לינה ועוד. "ידענו שקורה משהו, אבל כשהבנו שמדובר באסון ובנפגעים, מיד פרצנו לשידור בסביבות 16:00", מספר מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2, אבי וייס, בשיחה עם אייס, "בחמישי שידרנו עד 2 בלילה, מאז אנחנו משדרים ברצף כ-18-20 שעות ביום". בעקבות האירוע, תגברה 'חדשות 2' את המערך שלה בניידות לווייניות שהושכרו מחברות פרטיות, וגם השכירה ציוד הפקה, עריכה וצילום. כמו כן גויסו עובדים שהיו בחופשות ותוגבר מערך המגישים והעובדים באולפני החברה בנווה אילן. "כמות הכתבים שלנו בצפון הוכפלה פי כמה וכמה", אומר וייס, "כדי לשדר 18 שעות ביום מכמה מוקדים, מדובר על כתבים, מפיקים, עוזרי הפקה, נהגים, הכל. להערכתי בצפון היו בימים האחרונים כ-120 עובדים של 'חדשות 2', חלקם עולים ומחליפים עובדים אחרים, והכל כדי לתת את התמונה הטובה והעדכנית ביותר מהשטח, בשידור חי". גם מנהל רשת ב' של קול ישראל, מוטי אמיר, מתאר מעבר מיום שגרתי לנוהל מלחמה. "מדי כשנודע על האסון ביערות הכרמל, רשת ב' נערכה למצב חרום. מדובר בביטול חופשות, גיוס כוח אדם וניידות, קופה קטנה לטובת אוכל ושתייה לאנשי קול ישראל, הסדרת מקומות לינה, השכרת 2 מכוניות, והכל כדי להפעיל גל פתוח עד לסיום מצב החירום". ביום-יום יש לרשת ב' 3 כתבים בצפון, בהם אורלי אלקלעי וערן זינגר. אליהם נוספו ביום חמישי משעות אחר הצהריים גם כרמית ראובן, איתם לחובר, אלון שני, חיים אדור ודורון שפר. על כל אלה פיקח משה פרלמן, האחראי על הטכנאים בצפון ומיום חמישי גם מתאם ההפקה של רשת ב' באזור האירוע. לכתבים צורפו גם ניידות שידור מאולפני קול ישראל בתל אביב ובירושלים, שכללו נהגים וטכנאים, הוקמה עמדת שידור בחפ"ק באוניברסיטת חיפה, ועוד. בסך הכל לרשת ב' יש כ-35 אנשים בצפון - כתבים, מפיקים, עוזרי הפקה, נהגים, טכנאים ועוד. חלק מהכתבים, אף העבירו דיווחים באמצעות הטלפון וגם מול המצלמות, עבור ערוץ 1. אמיר: "כל לוח המשדרים של רשת ב' שונה למצב של גל פתוח, 8 צוותים שעובדים בסבבים של 3 שעות בכל משמרת. הפסקנו לשדר פרסומות וחזרנו לכך רק הבוקר, השדרים קיבלו הוראה לשדר מוזיקה עברית מתאימה. בגלל האירוע, אנחנו גם מקיימים 4 ישיבות מערכת בממוצע ביום כדי לקבל החלטות לשעות הקרובות ולהנחות את השטח כיצד לפעול. מעבר לעבודה העיתונאית, כמנהל רשת ב', אני אחראי לשלומם של העובדים וכבר היו לי 2 מקרים של סכנת חיים, כאשר אורלי אלקלעי וערן זינגר נקלעו ביום הראשון למקומות מסוכנים". בערוץ 10, עשרות עובדים מעורבים בשידורים הרצופים מיום חמישי. מדובר על 10 כתבים שנמצאים בשטח, 20 כתבים שעובדים סביב השעון בהכנת כתבות למשדרים השונים, 40 עורכים ותחקירנים ו-30 עורכי וידאו בנוכחות רציפה בדסק החדשות בגבעתיים, ובסך הכל כל 300 עובדי חברת החדשות מעורבים בשידורים המיוחדים. אור הלר מערוץ 10: "גם אנחנו, כמו הכבאים, עובדים במשמרות" אחד הכתבים הבולטים באירועי הימים האחרונים, הוא אור הלר מ'חדשות 10'. "אנחנו ערוכים לפרוס מטריה אווירית לכל הערוץ באמצעים שיש לנו", מסביר הלר לאייס, "זה מצריך גיוס מלא של כל אנשי הניידות, מפיקים, צלמים, עורכים, מגישים וגם כתבים, הרי מדובר באירוע לאומי. גם אנחנו, כמו הכבאים, עובדים במשמרות. זו לא מלחמה. לשדר תחת קאסמים וטילים זה קשה. האירוע הזה זה קשה כי יש משהו מאד מתסכל לעמוד מול שריפה כזו - ישראל הגדולה על יכולותיה הצבאיות, המודיעין, חקר החלל ועוד, לא מצליחה לכבות את השריפה הזאת. יש שחיקה, וכבר יצא לי להגיד בשידור 'חומר בערה' במקום 'חומר אנטי בערה'. אבל הצופים בבית רואים רק את מי שנמצא על המרקע, את הכתבים, אבל מאחורי כל אדם כזה יש לפחות 5 אנשים נוספים שקורעים את התחת בעבודה פיזית קשה ומסכנים את עצמם, ואימא שלהם לא רואה אותם בטלוויזיה". העיתונאים הרבים זכו לעבודה אינטנסיביות רבה בימים האחרונים, בעיקר כתבי הטלוויזיה, דבר שמצריך יכולות אלתור רבות, כמו גם לחזור על מידע שכבר נמסר. "לפעמים כשאתה בשטח, אתה שומע באוזניה מהדסק שהם רוצים עוד עדכון, אז אתה עונה שהרגע כבר העברת עדכון. בלילה אחרי חצות, מתקבלים טלפונים מאנשים ששואלים למה ירדתי משידור, ואז אתה מבין שהציבור צמא למידע ולאינפורמציה גם כשאין התפתחויות דרמטיות. במובן הזה זה מזכיר לי את 'עופרת יצוקה' שהקיפה שליש מדינה". בימי רגיעה ל'מעריב' יש 3 כתבים בצפון - יונתן הללי, אחיקם משה דוד ואלעד בחובר, ו-3 צלמים הקבועים - אלכס רוזקובסקי, מקס ילינסון ויגאל לוי. אליהם הצטרפו כתבים וצלמים נוספים, וגם כותבי העיתון הבכירים בן כספית, מרדכי חיימוביץ, אביעד פוהורילס, אייל לוי, חן קוקס בר ויהונתן גפן. בדסק החדשות הוכרז על גיוס כללי וכל העורכים, הגרפיקאים וראשי הדסק הוזנקו לעבודה במתכונת מורחבת, כדי לעבד את החומרים ששלחו הכתבים ולייצר את הגיליונות המיוחדים של שישי בבוקר ויום ראשון בבוקר. "הייתה התגייסות כללית שמאד ריגשה אותי", אומר העורך הראשי של 'מעריב', יואב צור, "גם הכתבים הבכירים שלנו התקשרו מיוזמתם וביקשו להישלח למשימה. אני חושב שזה נותן יתרון יחסי, הירתמות כזאת של כתבים, אבל לא רק, גם שאר אגפי הקבוצה, כולל מנהלה ומחלקת מינויים". את המערכת המתוגברת בצפון ריכז הללי, שהפעיל את הכתבים והצלמים, במקביל להתנהלות מול גורמי החילוץ וההצלה. צור הגיע אתמול לצפון כדי לבקר את אנשי המערכת ולחזק את ידיהם. "הכתבים עשו עבודה מעולה, במיוחד על רקע האירוע הזה, שמזכיר מאד מלחמה". "כשהבנו שמדובר באסון בסדר גודל לאומי, כל ההיערכות שונתה", מספר אורן רייס, ראש מערכת החדשות של אתר ynet, "היה סוג של גיוס מילואים - העברנו באופן מידי ככתבים וצלמים לצפון. בסך הכל כ-20 כתבים שעלו וירדו מהצפון, ו-20 צלמי סטילס ולייב שעשו משמרות. אבל כתבים במרכז עסקו בסיקור האירוע, סיקור לוויות, סיפורי הרוגים, כמו גם אייטמים שקשורים למחדלי הכיבוי ועוד". אתרי האינטרנט הופכים בחודשים האחרונים לגופי שידור לכל דבר ועניין. "לכל אורך הימים האחרונים, היינו כלי טלוויזיוני ששידר שידורים חיים כמעט 24 שעות ביממה", מספר רייס, "היינו קרוב מאד למוקדי ההתרחשות עד לרמה שכתבים לבשו חליפות מגן ונכנסו עם כבאים ללב השטח הבוער". מערכת ynet תוגברה בעשרות עורכים ומפיקים, עורכי מבזקים, צוות של עורכי וידיאו, עורכי טקסט, גרפיקאים, צוות ynet לייב, וגם עורכים מערוצים אחרים באתר, כמו גם בכירי האתר שערכו טקסטים ועזרו בהפקה. "זו הערכות ופריסה שהיא דרמטית מבחינת כמויות החומר ועלויות הכספיות של ההפקה, ובהחלט אפשר להשוות את זה לימי מלחמת לבנון השנייה ועופרת יצוקה", מסביר רייס, "כאשר המטרה בסופו של דבר היא לקרב את הגולשים למקום ההתרחשות, להיות ראשונים במוקדי האש ולהיות במקומות בהם היו להבות. הבוקר שידרנו בלייב מפנימיית ימין אורד ומבית אורן והמחשנו לגולשים את מימדי האירוע". ברמת ההתנהלות, מסביר אבי וייס מ'חדשות 2' כי "מדובר על סדר גודל של היערכות למלחמה, השידורים הישירים, כוח האדם, הציוד, ממש כמו מלחמת לבנון השנייה או מבצע עופרת יצוקה". יואב צור מ'מעריב' מחזק טענה זו: "אירוע כזה משנה את סדר העדיפויות של המערכת, מהתנהלות מסודרת ומוסדרת, לחמ"ל שעובד הרבה יותר שעות, כמו מלחמה". אור הלר מ'חדשות 10' דווקא מבקש לשים בפרופורציות את השריפה הקשה בכרמל: "אחד הלקחים של אירוע כזה, ולא שהייתי צריך אירוע כזה כדי להבין זאת - הוא תזכורת לכך שהמבחן הגדול של תקופתנו עדיין לפנינו, והוא יהיה גדול מההתנקות, עופרת יצוקה או מלחמת לבנון השנייה. צריך לזכור שלא מדובר במלחמה. התקשורת תצטרך לעמוד במבחן קשה יותר ממה שראינו עד עכשיו. זה מזכיר מלחמה אבל זו לא מלחמה. רצוי שנזכור את זה. אין רקטות שנורות על הערים, אין חיילים שנהרגים". השידורים החיים, כמו גם הפעלת מערכות תקשורת במצב חירום, עולים הרבה כסף. לדברי מוטי אמיר, "מדובר בהוצאה כספית גדולה מאד שלפי שעה מגיעה מתקציב שוטף של רשת ב', ובהמשך ברור שרשות השידור תצטרף להגדיל את התקציב, כי גם כך מדובר בסוף שנה והתקציב השוטף גמור". בערוצי הטלוויזיה השונים מעריכים כי 4 ימי השידור האחרונים, יעלו מעשרות אלפי דולרים ליום (לפי גורם ב'חדשות 10' - כ-20 אלף דולר בכל יום, א"כ) ועד מאות אלפי דולרים בחישוב כללי, לאינטרנט, לעיתונים ולרדיו הכיסוי התקשורתי יעלה סביב העשרות אלפי שקלים, על פי הערכה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה