די עם התירוצים של מספר החברות שמייצרות מכשירי אנדרואיד, אפל הפסידה במערכה

הקיסר ממשיך לספק לנו תירוצים על גבי תירוצים על מספר האייפונים מול האנדרואידים. הראל עילם מסיר את המסכה מעל פניו של סטיב ג'ובס
הראל עילם - אתר 140 |

אפל והקיסר הבלתי מעורער של כת האפליסטים, סטיב ג'ובס, מומחים בתירוצים - זה לא חדש. אני יודע את זה, אתם יודעים את זה. כבר שמענו שאנחנו בעצם מחזיקים את הטלפון החדש שלנו לא נכון וקיבלנו הסבר ממצה מדוע זה לא טוב שיש מספר מקומות לקנות מהם אפליקציות. אמרו לנו איך מכירות האייפון 4 ירסקו את האנדרואיד ולאחר שלא עשו זאת, שמענו שהדוחות הפיננסים לא כוללים את כל הנתונים. עכשיו חברות המחקר קאנאליס, NPD ונילסן שיחררו דוחות מעודכנים המראים אחרת - גם אחרי השקת האייפון 4, מכירות אנדרואיד ממשיכות לעלות.

לפי קאנאליס, 44% מכל הטלפונים החכמים שנמכרו בארצות הברית ברבעון האחרון היו מכשירי אנדרואיד, לעומת 26% בלבד לאפל. לפי NPD, הפער אף גדול יותר ועומד על 44% לעומת 23%. לפי נילסן, נתח השוק של אנדרואיד (ולא היקף המכירות) עומד כעת על 19% לעומת 27% לאפל. ניתן להניח שברבעון הבא, לקראת תקופת החגים, קרנה של אפל תעלה שוב - אבל ככל הנראה ב-2011 אנדרואיד תמשיך לצמוח.

אז עכשיו יש תירוץ חדש (יחסית) - אפל לא מדשדשת מול אנדרואיד, ההשוואה לא נכונה מיסודה. יש המון חברות המייצרות מכשירי אנדרואיד מול אפל אחת, ואי אפשר להשוות בין טלפון חכם ומערכת ההפעלה. רק לפני כמה ימים גולש ב-140 טען שמדובר בהשוואה "בין תפוחים ותפוזים".

תפוזים ותפוחים הם עדיין פירות

אבל מה? זה לא "אפל אחת מול המון חברות". אפל היא כיום החברה השנייה בגודלה בעולם. היא גדולה יותר מרוב המתחרות שלה ביחד: שווי השוק שלה עומד כעת על 285 מיליארד דולר, לעומת 40 מיליארד לנוקיה, 30 מיליארד ל-RIM יצרנית הבלקברי, 20 מיליארד ל-HTC הטיוואנית, 20 מיליארד למוטורולה ו-12 מיליארד ל-LG.

נכון, מספר חברות ענק גם מייצרות מכשירי אנדרואיד - כגון סמסונג וסוני. אבל מחלקות הסלולר של החברות האלו קטנות מזו של אפל. בנוסף, המתחרות האלו אינן מייצרות רק מכשירי אנדרואיד - סמסונג, למשל, מייצרת גם מכשירי חלונות 7 פון ובאדה.

לאפל, בניגוד לדעה הרווחת, יש את אחת ממערכות ההפצה הבינלאומיות החזקות ביותר. יש לה מאות חנויות ענקיות, חוזים בלעדיים עם סובסידיות שאין להן אח ורע בעולם ונציגים בכל מדינה בעולם. רוב המתחרות, לעומת זאת, עובדות בדרך כלל עם מבחר קטן של ספקיות סלולר או שווקים. מוטורולה למשל, מפיצה את רוב מכשיריה דרך שותפה אחת בכל העולם - ורייזון.

ויש עוד הרבה דברים שעובדים לטובת אפל: הצמיחה האדירה שהייתה לה עד לפני שנה, היתרון במוניטיזציה על פני גוגל בזכות שליטתה המוחלטת בכל ערוצי ההכנסות (פרסומות, אפליקציות, מכשירים, שירותים ועוד) והמותג החזק שבנתה. בעיני רבים אייפון הוא שם נרדף לטלפון חכם ורבים כלל לא מכירים את האלטרנטיבות.

בהתחשב בכל זאת, חוסר יכולתה של אפל לשמר את מעמדה כיצרנית הטלפונים החכמים המבטיחה ביותר הוא מביך. בתחילת השנה, לפני יציאת אייפון 4, אנדרואיד הצליחה לצמוח בגלל הפער הטכנולוגי בין מכשירי האנדרואיד החדשים והאייפון 3GS - למכשירי אנדרואיד היו מסכים גדולים וחדשים, מעבדים מהירים ותמיכה בריבוי משימות.

אייפון 4 ו-iOS 4 היו אמורות להחזיר את אפל לראש הפסגה. האייפון 4 הוא כעת אחד הטלפונים המתקדמים ביותר בשוק, אם לא המתקדם ביותר. אבל בתחילת 2011 עומדים לצאת מכשירי אנדרואיד חדשים ששוב יעקפו את האייפון, וככל הנראה לאפל לא תהיה תשובה בשנה הקרובה.

ובסופו של דבר, מה שחשוב זה מערכת ההפעלה

אולי תגידו שכל זה לא משנה - עדיין מדובר במכשיר אחד מול מערכת הפעלה. "אייפון 4 הוא עדיין הטלפון הנמכר ביותר!" ובכן, כן, אבל בניגוד לדעה הרווחת, אנשים לא קונים טלפונים - הם קונים מערכת הפעלה.

נכון, אף אחד לא נכנס לחנות ומבקש מכשיר iOS או אנדרואיד. אבל iOS, היא הסיבה שאפל הצליחה להשתלט על שוק הטלפונים החכמים - ולא החומרה שהייתה קיימת באייפון הראשון. מערכת ההפעלה, הידועה אז בשם iphone OS, ידעה לשלב ניהול אפליקציות ומסך מגע בצורה כל כך חכמה ונוחה. זה מה שקנה את הצרכנים. לאחר מכן, האייפון המשיך לצמוח בכוח האינרציה ושוק האפליקציות - שהמשיך לצמוח בזכות מערכת ההפעלה שגם רצה על אייפד ואייפוד טאץ.

בסופו של דבר, מה שחשוב הוא מערכת ההפעלה הדומיננטית - לא המכשיר הדומיננטי. מערכת ההפעלה קובעת להיכן השוק הולך. מפתחי אפליקציות יפתחו קודם עבור מערכת ההפעלה הפופולריות ביותר.

ארגונים, חברות וממשלות נוטות לאמץ את מערכת ההפעלה האוניברסלית ביותר. מערכת הפעלה פופולרית מעודדת גיוס כספים, פיתוח אפליקציות וטכנולוגיות ואסטרטגיות עסקיות. חשוב מכך, אפקט העדר והמותג - ברגע של"כולם" יש מכשיר אנדרואיד, מערכת ההפעלה הופכת למותג מוכר וכל האחרים גם רוצים מכשיר דומה.

ולמה זה? כי בסופו של דבר, מה רוצה הלקוח? נוחות. הוא רוצה להעביר מסמכים, קבצים ואפליקציות עם החברים שלו. הוא רוצה שיהיו לו את אותם משחקים ואפליקציות שראה אצל אנשים אחרים. הוא רוצה להתחבר לטלפונים אחרים בנוחות, לקנות אביזרים נלווים בכל חנות, ליהנות ממבחר גדול של אפליקציות איכותיות, לגלוש בכל האתרים ולהשתמש כל הפונקציונליות הנוספת - כמו למשל להתחבר לטלוויזיה דרך ממיר אינטרנטי (אפל טיוי או גוגל טיוי).

מערכת ההפעלה המותקנת על המכשיר חשובה הרבה יותר מהקרביים והעיצוב והתאימות למכשירים אחרים ולשוק חשובה שבעתיים. ככל שאנדרואיד תמשיך להיות פופולרית יותר ויותר, יש למשתמש הממוצע יותר סיבות לבחור מכשיר אנדרואיד מאשר אייפון.

האם זה צריך לשנות לאפל? אולי לא. החברה מצליחה לייצר יותר הכנסות מכל משתמש מאשר גוגל. גם אם נתח השוק שלה יהיה 10% בלבד, היא תהיה רווחית יותר. אבל, היא תאבד את האחיזה שלה בשוק וקשה להאמין שגם הלקוחות הנאמנים של אפל ימשיכו להסכים לגישה המונופוליסטית והדיקטטוריות שלה ברגע שתהיה להם אלטרנטיבה מוכרת ופופולרית יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".