קצת מחוץ לקופסה: שלוש אג"חים בת"א של חברות חיפושי גז

מתחילת שנת 2009 עת התגלה גז בקידוח תמר, הפך נושא חיפושי הגז והנפט לשיחת הסלון כמעט בכל בית בישראל
אריק פרץ |

מניות הגז והנפט מאופיינות בתנודתיות רבה ואינן מתאימות לכל משקיע. למשקיעים הרוצים להיחשף לתחום לא דרך מניות ויחידות השתתפות אלא בדרך סולידית יותר, ישנה אופציה לרכוש את איגרות החוב שהונפקו על ידי החברות אשר שותפות במישרין או בעקיפין בפרויקט תמר שבו כבר נתגלה גז, ועיקר הסיכון כיום הינו סיכון הפיתוח של הפרויקט.

האיגרות ברובן הונפקו על מנת לממן את הקידוחים וההפקה של הגז. התקדמות בפיתוח תמר או תגליות נוספות (כגון לוויתן) צפויות להביא להורדת הסיכון ולרווחי הון פוטנציאליים.

דלק קבוצה:

החברה הינה חברת החזקות בתחום האנרגיה. ההחזקות העיקריות של דלק קבוצה בתחום הגז הן דלק אנרגיה (79%) , דלק קידוחים(7.5%) ואבנר(13.6%).

כמחצית משווי פעילות דלק קבוצה באה מתחום הגז. איגרות החוב של החברה מדורגות A1 ע"י מדרוג ו- A ע"י מעלות.

דלק אנרגיה:

דלק אנרגיה פועלת בתחום של חיפושים והפקה של נפט וגז טבעי. החברה מחזיקה בשותפויות אבנר(47%) ודלק קידוחים(62%) כאשר הפעילות כוללת את פרויקט ים תטיס אשר מפיק ומוכר גז טבעי, פרויקט "תמר" תגלית שדה גז אשר עומדת בפני פיתוח וכן שטחים נוספים אשר הבולטים שבהם הינם שטחי "לוויתן".

כיום לחברה חוב של מעל 2 מיליארד (חוב נטו בניכוי מזומנים כ-1.1 מיליארד) אשר כולל אג"ח בהיקף של כ-1.1 מיליארד , חוב בנקאי בסך של כ-425 מ' (רובו מול פעילות החברה בחו"ל) וחוב לחברת האם של כחצי מיליארד. מנגד שווי ההחזקות של החברה בשותפויות עומד על כ- 9 מליארד .

איגרות החוב של החברה אינן מדורגות אך ישנו שיעבוד קבוע בדרגה ראשונה על יחידות ההשתתפות של דלק קידוחים ואבנר בשווי של 130% מהחוב המונפק. כמו כן קיים מנגנון התאמה במקרה שיחס הביטחונות לחוב ירד מ- 110% או יעלה על 150%.

אקויטל:

החברה היא חברת החזקות הפועלת בתחומי הנפט והגז בעיקר באמצעות נפטא המחזיקה יחד עם חברות אחרות בקבוצה כ- 28% בישראמקו וב- 52.3% בישראמקו אינק הנסחרת בנאסד"ק , הנדל"ן - החזקה באיירפורט סיטי ובנצבא החזקות, ובנוסף פועלת בתחומי הבנייה למגורים ומלונאות.

יש לציין כי אקויטל אינה קשורה לתגלית לוויתן.

איגרות החברה אינן מדורגות אך ישנן בטוחות בדמות שעבוד קבוע וראשון על יחידות ההשתתפות של ישראמקו נגב 2 בשווי של 140% מהחוב המונפק. כמו כן קיים מנגנון התאמה במקרה של שינוי ביחס הביטחונות בטווחים של מתחת ל-115% ומעל 155%.

מצ"ב טבלה המרכזת את נתוני איגרות החוב של שלושת החברות:

הנתונים נכונים לסוף יום המסחר 8/10/10

הכותב הוא אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח בכלל פיננסים אגף נכסים ומחקר

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.