אם חשבתם שמלחמת הטלפונים החכמים המתנהלת היום ברחבי האינטרנט היא בין לגיונות של אייפוניסטים אדוקים ומזילי ריר ושלוחות של מטורפי אנדרואיד חמומי מוח, עדיין לא הבנתם כיצד המלחמה הזו שונה מכל המלחמות הטכנולוגיות עד כה. זו לא מלחמת חלונות במקינטוש או פלייסטיישן נגד אקסבוקס - הקרב האחרון בארץ התיכונה על מערכת ההפעלה שתשלוט בכל מערכות ההפעלה האחרות הוא משהו אחר לחלוטין.

פאנבוי (fanboy, מעריץ) הוא אדם - בדרך כלל אדם צעיר, זכר, מתוסכל, עמוס הורמונים ומבין בטכנולוגיה המבלבל בין ידע לעובדות מוצקות - ולא להיעלב, אני אחד מאותם חנונים טורדניים וסרקסטיים. בנוסף, הם מוגדרים על ידי הערצה כמעט עיוורת לציפור נפשם. הם טיפוס שונה ממעריצים פאנטיים אחרים, אפילו מקהילת אלירז שדה התמוהה הבוחרת לשבח כל אליל הריאליטי שלהם בכל כתבה אפשרית ברחבי האינטרנט, לעיתים קרובות באותו ניסוח ומאותה כתובת IP. זאת בגלל שכל הצדדים במלחמת פאנבויז, בניגוד לקרבות פוליטיים או אידיאולוגיים ברשת, אוספים תחמושת אינטלקטואלית כה רבה, שהם ארוכים ואלימים יותר.

לא משנה מה הסיבה שדחפה אדם להאמין בצורה פנאטית במוצר או מותג מסוים, הוא עושה זאת מסיבות מוצקות לדידו - זה יכול להיות עיצוב מושך, אפליקציות, תוכנות או משחקים בלעדיים ויוצאי דופן, יתרון טכנולוגי המצוטט בהתלהבות רבה עם מספרים הכוללים מאות ואלפי מגה של משהו, אהבת החברה או השתייכות לתרבות האופפת את המותג. או, במקרה של אפליסטים, מזוכיזם קל.

ההיסטוריה האינטרנטית ראתה גלונים של דיו וירטואלי נשפכים על מאבקים בין אוהדי קונסולות, מערכות הפעלה, תקני אבטחה, נגנים, ספקי אינטרנט וטלוויזיות - ועוד דברים רבים אחרים. מהבחינה הזו, נראה שאין הבדל בין המלחמות העתיקות הללו ומלחמת האייפון באנדרואיד - רק צריך לבדוק כל כתבה של סיגלר בטק-קרנצ' (M.G Siegler, אחד מהאפליסטים המובהקים ביותר בעולם הטכנולוגיה) ולראות מאות ואלפי הודעות של זעם וחרון קדוש בין מחנה זה לאחר.

וכאן בדיוק נכנסת הטענה העיקרית שלי. מלחמת הטלפונים החכמים היא שונה מכל האחרות כי, בסופו של דבר, מחנה האנדרואיד הוא לא באמת מחנה האנדרואיד. סיגלר לעתים קרובות זועק כנגד "android fanboys" אבל הוא טועה ומטעה, מסיבה פשוטה - אין פאנבויז של אנדרואיד. אין דבר כזה. המושג, מיסודו, שגוי.

אנשי האנדרואיד אינם מונעים מאהבתם לגוגל, מערכת ההפעלה או אפליקציה מסוימת הזמינה רק לאנדרואיד. הם לא פאנבויז כי הם לא באמת מעריצים את אנדרואיד. הם לא אוהבים את מערכת ההפעלה לכשעצמה - אנדרואיד היא פשוט האופציה היחידה הזמינה להם שהיא לא אייפון. אין להם נאמנות למערכת ההפעלה ואם הייתה קיימת אלטרנטיבה טובה יותר הם היו עוברים ללא נקיפות מצפון. במקום זאת, הם מוגדרים משנאתם לאפל, סטיב ג'ובס, התרבות המסחרית היאפית שהיא מייצגת ושיטת הגן הסגור.

וגם לא נראה שהמצב הולך להשתנות - HP כבר הודיעה שהיא לא מתכוונת לשחרר רשיונות של webOS וספק עם נוקיה תבחר להתמקד במיגו ולזנוח את סימביאן. RIM לא הצליחה להתחרות באנדרואיד ו-iOS עם הגרסה האחרונה של מערכת ההפעלה שלהם ואיני חושב שאי פעם יצליחו להדביק את הפער. אנדרואיד, אם כך, היא האלטרנטיבה היחידה הריאלית.

אפל הצליחה במהלך השנים לשמר ציבור לקוחות פנאטי - בסקר של חברת נילסן מאוגוסט האחרון 89% מבעלי מכשירי אפל אמרו שימשיכו לרכוש מכשירי אייפון, לעומת 71% בלבד בקרב בעלי מכשיר מבוסס אנדרואיד. זאת למרות שאפל השיקה טלפון חכם שהופך למשקולת נייר מהודרת אם נוגעים בו ולאחר שהודיעה ללקוחותיה שהם מחזיקים את הטלפון שלהם לא נכון. קשה לדמיין את התגובה הציבורית אם כל חברה אחרת מלבד אפל הייתה אפילו חושבת לנקוט בגישה כזו.

מערכת ההפעלה של גוגל היא אולי העתיד של הטלפונים החכמים וכבר הצליחה לעקוף את מכירות האייפון בשיעור ניכר - אבל הניצחון של גוגל הוא אולי זמני בלבד. אפל כנראה לא תצליח לסחוף את אנשי מחנה האויב אל האייפון ללא שינוי משמעותי מצידה במדיניות ובאסטרטגיה - וזה כנראה לא יקרה. בסופו של דבר, למרות הפער בהיקף מכירות המכשירים, האסטרטגיה של אפל הוכיחה את עצמה במישור החשוב ביותר - כסף. המוניטיזציה של אפל עובדת לטובתה, ומדינות הגן הסגור מבטיחה לאפל שליטה מלאה בשוק האפליקציות, הפרסום והחיפוש על גבי מכשיריה.

אבל מי יודע, אולי מתחרה חדש יגיע לשוק בקרוב ויסחף את עולם הטלפונים החכמים למקום אחר. בסופו של דבר, גוגל הצליחה לעשות זאת בתוך כשנה.