לידיעת הספקולנטים: עדכון המדדים מתקרב, אז מי יוצא, מי נכנס ולאן יילך הכסף?
פעמיים בשנה מתעדכנים מדדי התל-בונד הקונצרנים הצמודים , 20,40,60 ,ביום המסחר הראשון בחודשים אפריל ואוקטובר. כחודשיים לפני העדכון מתחילים המשקיעים המתוחכמים לפתוח פוזיציות ספקולטיביות על מנת לגרוף רווחים מהעדכונים שיחולו במדדים.
הספקולציות מביאות לפתיחה של פוזיציות שורט על איגרות האמורות לצאת מהמדדים ומנגד לפוזיציות לונג על איגרות שצפויות להיכנס למדדים.
תל-בונד 20
האיגרות המרכיבות את המדד הינן 20 האיגרות הקונצרניות הצמודות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, אך צריכים להתקיים מספר תנאי סף נוספים:
1. דירוג מינימאלי של A-
2. שווי שוק ממוצע גבוה מ- 250 מליון ש"ח.
3. התקופה לפדיון גבוהה משנה וחצי ונמוכה מ-30 שנה.
4. סחירות איגרת החוב נמצאת בין 75 איגרות החוב הסחירות ביותר מבין כל איגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד המחירים לצרכן בריבית קבועה הנסחרות בבורסה.
5.באיגרת לא יחול פדיון חלקי עד לעדכון הבא של המדד ולא חל בה פדיון חלקי לפני מועד העדכון הקרוב.
תל-בונד 40
המדד כולל 40 איגרות חוב קונצרניות, צמודות למדד בריבית קבועה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין כלל איגרות החוב מסוג זה הרשומות למסחר בבורסה ואשר אינן כלולות במדד תל בונד-20.
תנאי הסף לכניסת איגרת לתל-בונד 40 כמעט זהים לתנאי הסף של תל-בונד 20 למעט פרמטר הסחירות. (בתל-בונד 40 האיגרת צריכה להיות בין 120 איגרות החוב הסחירות ביותר מבין כל איגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד המחירים לצרכן בריבית קבועה הנסחרות בבורסה).
תל-בונד 60
תל-בונד 60 הינו מדד המכיל בתוכו את האיגרות המרכיבות את מדדי תל-בונד 20 ותל-בונד 40.
הבורסה תודיע ב-15/9/10 על השינויים הצפויים במדדים. השינויים יכנסו לתוקף ב- 3/10/10. יום המסחר שבו תתאמנה עצמן תעודות הסל לשינוי במדד יחול בתאריך 28/9/10 במסחר הנעילה.
אז מה הם השינויים הצפויים?
תל-בונד 20
האיגרת שתצא מתל-בונד 20 היא אלוני חץ ו כיוון שבפברואר 2011 יחול בה פדיון חלקי.
האיגרת שתיכנס במקומה לתל-בונד 20 היא גזית גלוב ט בעלת השווי שוק הגבוה מבין האיגרות בתל-בונד 40.
בתאריך 28/9/10 במסחר הנעילה, עת ההתכסות של תעודות הסל, יוזרמו היצעים של כ-210 מליון ש"ח(כולל היצעים מתעודות תל-בונד 60) באיגרת של אלוני חץ ומנגד יוזרמו ביקושים של כ- 80 מליון ש"ח לגזית גלוב ט (כולל ההיצע שיבוא מתעודות סל תל-בונד 40).
תל-בונד 40
האיגרות שתצאנה מהמדד :
גזית גלוב ט - יוצאת מתל-בונד 40 ונכנסת לתל-בונד 20.
קרדן אנ.וי א+ב -לשתי הסדרות הורד הדרוג ל- BBB+ ולכן הן לא עומדות בתנאי הסף של דרוג מינימאלי
מכתשים אגן ג -בנובמבר יחול פדיון חלקי של 25% מהקרן ולכן היא יוצאת מהתל-בונד.
אינטרנט זהב ב - בנובמבר יחול פדיון חלקי של 16.66% מהקרן ולכן היא יוצאת מהתל-בונד.
האיגרות שנכנסות למדד: בריטיש ג ,דלק קבוצה יח ,דקסיה ה ומבני תעשיה ט .
*כיום יש בתל-בונד 40 ארבעים ואחת איגרות ולכן בעדכון הקרוב יוצאות חמש איגרות ונכנסות רק ארבע.
להלן טבלה המסכמת את האיגרות הנכנסות ויוצאות ואת הביקושים/ההיצעים הצפויים בכל איגרת משוק תעודות הסל(לא כולל קרנות מחקות):
מאת: אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח בכלל פיננסים אגף נכסים ומחקר
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
