לידיעת הספקולנטים: עדכון המדדים מתקרב, אז מי יוצא, מי נכנס ולאן יילך הכסף?
פעמיים בשנה מתעדכנים מדדי התל-בונד הקונצרנים הצמודים , 20,40,60 ,ביום המסחר הראשון בחודשים אפריל ואוקטובר. כחודשיים לפני העדכון מתחילים המשקיעים המתוחכמים לפתוח פוזיציות ספקולטיביות על מנת לגרוף רווחים מהעדכונים שיחולו במדדים.
הספקולציות מביאות לפתיחה של פוזיציות שורט על איגרות האמורות לצאת מהמדדים ומנגד לפוזיציות לונג על איגרות שצפויות להיכנס למדדים.
תל-בונד 20
האיגרות המרכיבות את המדד הינן 20 האיגרות הקונצרניות הצמודות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, אך צריכים להתקיים מספר תנאי סף נוספים:
1. דירוג מינימאלי של A-
2. שווי שוק ממוצע גבוה מ- 250 מליון ש"ח.
3. התקופה לפדיון גבוהה משנה וחצי ונמוכה מ-30 שנה.
4. סחירות איגרת החוב נמצאת בין 75 איגרות החוב הסחירות ביותר מבין כל איגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד המחירים לצרכן בריבית קבועה הנסחרות בבורסה.
5.באיגרת לא יחול פדיון חלקי עד לעדכון הבא של המדד ולא חל בה פדיון חלקי לפני מועד העדכון הקרוב.
תל-בונד 40
המדד כולל 40 איגרות חוב קונצרניות, צמודות למדד בריבית קבועה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין כלל איגרות החוב מסוג זה הרשומות למסחר בבורסה ואשר אינן כלולות במדד תל בונד-20.
תנאי הסף לכניסת איגרת לתל-בונד 40 כמעט זהים לתנאי הסף של תל-בונד 20 למעט פרמטר הסחירות. (בתל-בונד 40 האיגרת צריכה להיות בין 120 איגרות החוב הסחירות ביותר מבין כל איגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד המחירים לצרכן בריבית קבועה הנסחרות בבורסה).
תל-בונד 60
תל-בונד 60 הינו מדד המכיל בתוכו את האיגרות המרכיבות את מדדי תל-בונד 20 ותל-בונד 40.
הבורסה תודיע ב-15/9/10 על השינויים הצפויים במדדים. השינויים יכנסו לתוקף ב- 3/10/10. יום המסחר שבו תתאמנה עצמן תעודות הסל לשינוי במדד יחול בתאריך 28/9/10 במסחר הנעילה.
אז מה הם השינויים הצפויים?
תל-בונד 20
האיגרת שתצא מתל-בונד 20 היא אלוני חץ ו כיוון שבפברואר 2011 יחול בה פדיון חלקי.
האיגרת שתיכנס במקומה לתל-בונד 20 היא גזית גלוב ט בעלת השווי שוק הגבוה מבין האיגרות בתל-בונד 40.
בתאריך 28/9/10 במסחר הנעילה, עת ההתכסות של תעודות הסל, יוזרמו היצעים של כ-210 מליון ש"ח(כולל היצעים מתעודות תל-בונד 60) באיגרת של אלוני חץ ומנגד יוזרמו ביקושים של כ- 80 מליון ש"ח לגזית גלוב ט (כולל ההיצע שיבוא מתעודות סל תל-בונד 40).
תל-בונד 40
האיגרות שתצאנה מהמדד :
גזית גלוב ט - יוצאת מתל-בונד 40 ונכנסת לתל-בונד 20.
קרדן אנ.וי א+ב -לשתי הסדרות הורד הדרוג ל- BBB+ ולכן הן לא עומדות בתנאי הסף של דרוג מינימאלי
מכתשים אגן ג -בנובמבר יחול פדיון חלקי של 25% מהקרן ולכן היא יוצאת מהתל-בונד.
אינטרנט זהב ב - בנובמבר יחול פדיון חלקי של 16.66% מהקרן ולכן היא יוצאת מהתל-בונד.
האיגרות שנכנסות למדד: בריטיש ג ,דלק קבוצה יח ,דקסיה ה ומבני תעשיה ט .
*כיום יש בתל-בונד 40 ארבעים ואחת איגרות ולכן בעדכון הקרוב יוצאות חמש איגרות ונכנסות רק ארבע.
להלן טבלה המסכמת את האיגרות הנכנסות ויוצאות ואת הביקושים/ההיצעים הצפויים בכל איגרת משוק תעודות הסל(לא כולל קרנות מחקות):
מאת: אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח בכלל פיננסים אגף נכסים ומחקר

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
