לידיעת הספקולנטים: עדכון המדדים מתקרב, אז מי יוצא, מי נכנס ולאן יילך הכסף?
פעמיים בשנה מתעדכנים מדדי התל-בונד הקונצרנים הצמודים , 20,40,60 ,ביום המסחר הראשון בחודשים אפריל ואוקטובר. כחודשיים לפני העדכון מתחילים המשקיעים המתוחכמים לפתוח פוזיציות ספקולטיביות על מנת לגרוף רווחים מהעדכונים שיחולו במדדים.
הספקולציות מביאות לפתיחה של פוזיציות שורט על איגרות האמורות לצאת מהמדדים ומנגד לפוזיציות לונג על איגרות שצפויות להיכנס למדדים.
תל-בונד 20
האיגרות המרכיבות את המדד הינן 20 האיגרות הקונצרניות הצמודות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, אך צריכים להתקיים מספר תנאי סף נוספים:
1. דירוג מינימאלי של A-
2. שווי שוק ממוצע גבוה מ- 250 מליון ש"ח.
3. התקופה לפדיון גבוהה משנה וחצי ונמוכה מ-30 שנה.
4. סחירות איגרת החוב נמצאת בין 75 איגרות החוב הסחירות ביותר מבין כל איגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד המחירים לצרכן בריבית קבועה הנסחרות בבורסה.
5.באיגרת לא יחול פדיון חלקי עד לעדכון הבא של המדד ולא חל בה פדיון חלקי לפני מועד העדכון הקרוב.
תל-בונד 40
המדד כולל 40 איגרות חוב קונצרניות, צמודות למדד בריבית קבועה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין כלל איגרות החוב מסוג זה הרשומות למסחר בבורסה ואשר אינן כלולות במדד תל בונד-20.
תנאי הסף לכניסת איגרת לתל-בונד 40 כמעט זהים לתנאי הסף של תל-בונד 20 למעט פרמטר הסחירות. (בתל-בונד 40 האיגרת צריכה להיות בין 120 איגרות החוב הסחירות ביותר מבין כל איגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד המחירים לצרכן בריבית קבועה הנסחרות בבורסה).
תל-בונד 60
תל-בונד 60 הינו מדד המכיל בתוכו את האיגרות המרכיבות את מדדי תל-בונד 20 ותל-בונד 40.
הבורסה תודיע ב-15/9/10 על השינויים הצפויים במדדים. השינויים יכנסו לתוקף ב- 3/10/10. יום המסחר שבו תתאמנה עצמן תעודות הסל לשינוי במדד יחול בתאריך 28/9/10 במסחר הנעילה.
אז מה הם השינויים הצפויים?
תל-בונד 20
האיגרת שתצא מתל-בונד 20 היא אלוני חץ ו כיוון שבפברואר 2011 יחול בה פדיון חלקי.
האיגרת שתיכנס במקומה לתל-בונד 20 היא גזית גלוב ט בעלת השווי שוק הגבוה מבין האיגרות בתל-בונד 40.
בתאריך 28/9/10 במסחר הנעילה, עת ההתכסות של תעודות הסל, יוזרמו היצעים של כ-210 מליון ש"ח(כולל היצעים מתעודות תל-בונד 60) באיגרת של אלוני חץ ומנגד יוזרמו ביקושים של כ- 80 מליון ש"ח לגזית גלוב ט (כולל ההיצע שיבוא מתעודות סל תל-בונד 40).
תל-בונד 40
האיגרות שתצאנה מהמדד :
גזית גלוב ט - יוצאת מתל-בונד 40 ונכנסת לתל-בונד 20.
קרדן אנ.וי א+ב -לשתי הסדרות הורד הדרוג ל- BBB+ ולכן הן לא עומדות בתנאי הסף של דרוג מינימאלי
מכתשים אגן ג -בנובמבר יחול פדיון חלקי של 25% מהקרן ולכן היא יוצאת מהתל-בונד.
אינטרנט זהב ב - בנובמבר יחול פדיון חלקי של 16.66% מהקרן ולכן היא יוצאת מהתל-בונד.
האיגרות שנכנסות למדד: בריטיש ג ,דלק קבוצה יח ,דקסיה ה ומבני תעשיה ט .
*כיום יש בתל-בונד 40 ארבעים ואחת איגרות ולכן בעדכון הקרוב יוצאות חמש איגרות ונכנסות רק ארבע.
להלן טבלה המסכמת את האיגרות הנכנסות ויוצאות ואת הביקושים/ההיצעים הצפויים בכל איגרת משוק תעודות הסל(לא כולל קרנות מחקות):
מאת: אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח בכלל פיננסים אגף נכסים ומחקר
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
