לידיעת הספקולנטים: עדכון המדדים מתקרב, אז מי יוצא, מי נכנס ולאן יילך הכסף?
פעמיים בשנה מתעדכנים מדדי התל-בונד הקונצרנים הצמודים , 20,40,60 ,ביום המסחר הראשון בחודשים אפריל ואוקטובר. כחודשיים לפני העדכון מתחילים המשקיעים המתוחכמים לפתוח פוזיציות ספקולטיביות על מנת לגרוף רווחים מהעדכונים שיחולו במדדים.
הספקולציות מביאות לפתיחה של פוזיציות שורט על איגרות האמורות לצאת מהמדדים ומנגד לפוזיציות לונג על איגרות שצפויות להיכנס למדדים.
תל-בונד 20
האיגרות המרכיבות את המדד הינן 20 האיגרות הקונצרניות הצמודות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, אך צריכים להתקיים מספר תנאי סף נוספים:
1. דירוג מינימאלי של A-
2. שווי שוק ממוצע גבוה מ- 250 מליון ש"ח.
3. התקופה לפדיון גבוהה משנה וחצי ונמוכה מ-30 שנה.
4. סחירות איגרת החוב נמצאת בין 75 איגרות החוב הסחירות ביותר מבין כל איגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד המחירים לצרכן בריבית קבועה הנסחרות בבורסה.
5.באיגרת לא יחול פדיון חלקי עד לעדכון הבא של המדד ולא חל בה פדיון חלקי לפני מועד העדכון הקרוב.
תל-בונד 40
המדד כולל 40 איגרות חוב קונצרניות, צמודות למדד בריבית קבועה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין כלל איגרות החוב מסוג זה הרשומות למסחר בבורסה ואשר אינן כלולות במדד תל בונד-20.
תנאי הסף לכניסת איגרת לתל-בונד 40 כמעט זהים לתנאי הסף של תל-בונד 20 למעט פרמטר הסחירות. (בתל-בונד 40 האיגרת צריכה להיות בין 120 איגרות החוב הסחירות ביותר מבין כל איגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד המחירים לצרכן בריבית קבועה הנסחרות בבורסה).
תל-בונד 60
תל-בונד 60 הינו מדד המכיל בתוכו את האיגרות המרכיבות את מדדי תל-בונד 20 ותל-בונד 40.
הבורסה תודיע ב-15/9/10 על השינויים הצפויים במדדים. השינויים יכנסו לתוקף ב- 3/10/10. יום המסחר שבו תתאמנה עצמן תעודות הסל לשינוי במדד יחול בתאריך 28/9/10 במסחר הנעילה.
אז מה הם השינויים הצפויים?
תל-בונד 20
האיגרת שתצא מתל-בונד 20 היא אלוני חץ ו כיוון שבפברואר 2011 יחול בה פדיון חלקי.
האיגרת שתיכנס במקומה לתל-בונד 20 היא גזית גלוב ט בעלת השווי שוק הגבוה מבין האיגרות בתל-בונד 40.
בתאריך 28/9/10 במסחר הנעילה, עת ההתכסות של תעודות הסל, יוזרמו היצעים של כ-210 מליון ש"ח(כולל היצעים מתעודות תל-בונד 60) באיגרת של אלוני חץ ומנגד יוזרמו ביקושים של כ- 80 מליון ש"ח לגזית גלוב ט (כולל ההיצע שיבוא מתעודות סל תל-בונד 40).
תל-בונד 40
האיגרות שתצאנה מהמדד :
גזית גלוב ט - יוצאת מתל-בונד 40 ונכנסת לתל-בונד 20.
קרדן אנ.וי א+ב -לשתי הסדרות הורד הדרוג ל- BBB+ ולכן הן לא עומדות בתנאי הסף של דרוג מינימאלי
מכתשים אגן ג -בנובמבר יחול פדיון חלקי של 25% מהקרן ולכן היא יוצאת מהתל-בונד.
אינטרנט זהב ב - בנובמבר יחול פדיון חלקי של 16.66% מהקרן ולכן היא יוצאת מהתל-בונד.
האיגרות שנכנסות למדד: בריטיש ג ,דלק קבוצה יח ,דקסיה ה ומבני תעשיה ט .
*כיום יש בתל-בונד 40 ארבעים ואחת איגרות ולכן בעדכון הקרוב יוצאות חמש איגרות ונכנסות רק ארבע.
להלן טבלה המסכמת את האיגרות הנכנסות ויוצאות ואת הביקושים/ההיצעים הצפויים בכל איגרת משוק תעודות הסל(לא כולל קרנות מחקות):
מאת: אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח בכלל פיננסים אגף נכסים ומחקר
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
