ניוזלטר אג"ח - דסק מסחר
אפיק ממשלתי שקלי:
רכישות ערות של משקיעים זרים הביאו לעליה במחירו של המק"מ הארוך. בנוסף, ירידה נאה בתשואה על האג"ח האמריקאי לשנתיים ימים, יצרה לחץ לירידה מקבילה בתשואות האג"חים השקליים הקצרים, והעקום שב להיות תלול יותר. המדד שהפתיע ביום שישי לאחר שנותר ללא שינוי (לעומת צפי לעליה של 0.3%) מביא עימו ירידה בציפיות האינפלציה כמו גם לדחיית המועד בו צפוי הנגיד להעלות שוב את הריבית. שילוב של מדד נמוך, ירידה בתשואות בחו"ל, דחיית העלאת הריבית ומיעוט הנפקות בהשוואה לאשתקד, יכול להוות בסיס להמשך מגמה חיובית באפיק השקלי.
אפיק ממשלתי צמוד מדד: גם האפיק הממשלתי צמוד המדד התאפיין בגידול בתלילות, תוך עליות מחירים יפות בחלק הבינוני של העקום ועליות מינוריות בחלק הארוך. האינפלציה הנגזרת משוק האג"ח ירדה מעט לאורכו של העקום ועומדת על 2.59% בממוצע.
אפיק קונצרני: מדדי התל-בונד המשיכו לעלות בשבוע החולף. קרנות האג"ח נהנות מזרימת כספים בתחילת השנה דבר שבא לידי ביטוי בעליות שערים במדדי התל-בונד. נכון לעכשיו נראה כי בטווח הקצר המגמה עשויה להימשך, בהעדר הנפקות קונצרניות חדשות ובשל העובדה שבשוק קיים עודף נזילות גדול.
סביבת האינפלציה
מדד חודש דצמבר 2009 נותר ללא שינוי לעומת צפי שלנו לעליה של 0.3%. מדד המחירים לצרכן התייקר בשנת 2009 בשיעור של 3.9%. הפער במדד מוסבר בעיקר על ידי סעיף הדיור, אשר ירד ב- 0.6% לעומת צפי לעליה בשיעור של 0.2%. מעניין, כי השינוי במחירים החודש, מהווה תמונת ראי לשינוי שהתרחש בחודש נובמבר: בנובמבר צפינו, על רקע העונתיות המאפיינת את סעיף הדיור בחודש נובמבר (ירידה דולרית במחירים), כי סעיף זה ירד
ב- 0.2% ובפועל הוא עלה ב- 0.6%.
ואילו החודש צפינו עליה של 0.2% ובפועל נרשמה ירידה של 0.6% - האם העונתיות מתעתעת בנו, האם נתוני דצמבר מהווים תיקון לנתוני נובמבר? או אולי מדובר במגמת מחירים חדשה? מוקדם לומר. עם זאת חשוב לציין, כי מדד מחירי הדירות בבעלות דיירים (מחירי רכישה) הוסיף להתייקר גם בסקר האחרון, בשיעור של 2.4%. הפער בין התרומה בפועל של סעיף הדיור למדד הכללי לתרומה החזויה עומד על 0.19%.
מחירי המזון הוזלו בשיעור גבוה משהערכנו, ומחירי ההלבשה וההנעלה עלו בשיעור מתון משהערכנו. שני סעיפי מדד אלו מסבירים פער תרומה של עשירית האחוז, בין התחזית למדד בפועל.
נשאלנו לאחרונה, האם יתכן כי שיעור האינפלציה ב-2010 יהיה גבוה מהתחזית שלנו ?
התשובה לשאלה זו או לשאלה דומה תמיד תהא כן. שכן מדובר כמובן בתחזית, ועל כן שיעור העליה במחירים בפועל עשוי להיות גבוה או נמוך מהתחזית. עם זאת, נשאלת השאלה, מה ההסתברות לעליה חדה יותר במחירים ?. לשם כך, בואו נפרק את האינפלציה בשנת 2009 למרכיביה, ונשוב ונרכיב אותה מחדש, על מנת לבחון את השינוי הצפוי במחירים בשנת 2010.
בשנת 2009 התייקר מדד המחירים לצרכן בשיעור של 3.9%. סעיף הדיור תרם 1.2 נקודות אחוז לאינפלציה בשנה האחרונה , והתייקרות הדלק והשמנים לכלי הרכב תרמה 0.9 נקודת אחוז לאינפלציה בשנה האחרונה.
בנוסף, על פי ההערכות של המחלקה הכלכלית של אי.בי.אי., תרמו החלטות הממשלה מהשנה האחרונה (ייקור מחירים והטלת מסים) תרומה נוספת של 1.6 נקודות אחוז למדד השנתי. במילים אחרות, שאר הסעיפים, תרמו 0.2% בלבד לאינפלציה השנתית, כלומר, בשאר הסעיפים ובניכוי ייקור המע"מ, נרשמה אינפלציה מתונה או אפילו שלילית.
בפתחה של שנת 2010 אנו מעריכים, כי במקרה הטוב (מנקודת מבטו של השוכר, ושל הלוחמים באינפלציה), מחירי שכר הדירה ירדו השנה, ובמקרה הפחות טוב, הם יוסיפו להתייקר, אך בשיעור מתון בהשוואה לשיעור התייקרותם בשנת 2009. במילים אחרות, אנו צופים, כי תרומת סעיף הדיור למדד השנתי ב-2010 תהיה נמוכה בהשוואה לתרומה שנרשמה ב- 2009, והיא אף עשויה להיות שלילית.
מחיר הנפט הגולמי צפוי להוסיף ולהתייקר בשנת 2010, ולתרום תרומה חיובית למדד השנתי. עם זאת, אנו לא צופים התייקרות בשיעור דומה לזה שנרשם בשנה האחרונה (קרוב ל-80%) ועל כן, תרומת העליה במחירי האנרגיה למדד השנתי צפויה להיות מתונה בהשוואה לתרומתם אשתקד.
בשנת 2010, כבכל שנה ושנה, יוסיפו ללוות אותנו החלטות הממשלה בהתייחס למחירי מוצרים ושירותים שונים: היטל הבצורת בוטל אך הוחלט על ייקור המים בשיעור ניכר; תעריפי התחבורה הציבורית התייקרו החל מה-1 בינואר; הארנונה צפויה להתייקר, בערים אחדות בשיעור חד, על רקע הצורך בהקמת תאגידי מים; החשמל צפוי להתייקר, האלכוהול התייקר ועוד. גם החלטות ממשלה בתחום המסים צפויות ללוות אותנו: הפחתת המע"מ במחצית האחוז שכבר אושרה, והסיכוי כי תבוצע הפחתה נוספת בהיקף דומה בהמשך השנה. יחד עם זאת, התרומה של החלטות הממשלה למדד המחירים השנתי בשנת 2010, צפויה להיות נמוכה משמעותית מזו שנרשמה בשנת 2009.
אם נחזור לחישוב שלנו: בשנת 2009 תרמו סעיף הדיור, החלטות הממשלה והתייקרות הדלק והשמנים לכלי הרכב, 3.7% לאינפלציה השנתית מתוך סך של 3.9%. בשנת 2010, אנו צופים כי תרומתם תסתכם לכל היותר ב- 1.0%.
אז מאין תגיע האינפלציה?
אנו מעריכים, כי העלייה בשיעור האינפלציה בשנה הקרובה, תהיה כאמור, בחלקה הקטן, בשל הגורמים שצוינו לעיל, וברובה, בשל התייקרות עלות הייצור (אינפלציית עלויות), אשר בהינתן השיפור בביקוש המקומי, תתגלגל לה אל כיסו של הצרכן. יחד עם זאת, על רקע השחיקה בשכר, ושיעור האבטלה שעודנו גבוה, אנו מעריכים כי יכולת גלגול זו אינה בלתי מוגבלת.
לאחרונה שמענו כי פיחות בשער החליפין עשוי לתרום אף הוא תרומה חיובית למדד השנתי, וזה על כן צפוי להיות גבוה יותר. בהקשר לכך נציין את הדברים הבאים:
1. היכולת לחזות את שער החליפין לא קיימת (מי שטוען שהוא יכול, מן הסתם הרוויח עד כה בהשקעה במט"ח סכומים שהדמיון יפה להם...). לכן אנו מניחים במודל האינפלציה שלנו, אי שינוי בשער החליפין (במקרה הנוכחי הנחנו שער חליפין ממוצע של 3.8 ש"ח לדולר).
2. אנו מסכימים עם הטענה, כי הדולר עשוי להתחזק במהלך 2010. עם זאת, מידת השפעתו על המדד, אינה כה ברורה כבעבר. מדוע?
משום שהתמסורת בין שער החליפין למדד פחתה מאד בשנים האחרונות, על רקע הירידה במשקל חוזי שכר הדירה הצמודים או נקובים בדולר.
משום שחלק נכבד מהתייקרות הסחורות בעולם נבע מחולשתו של הדולר, והיפוך מגמה בשוק המט"ח עשוי למתן את העלייה הצפויה במחירי הסחורות על רקע השיפור בביקוש, ועל כן להוות גורם הממתן את העלייה במחירים המקומיים.
משום שעד למועד בו יחל (אם יחל) הדולר להתחזק בעולם, הוא עשוי להיחלש כברת דרך ארוכה (כפי שקורה כבר כיום), כך שגם לאחר התחזקותו, ממוצע שער החליפין עשוי שלא להתרחק מהממוצע שהנחנו במודל בנוגע לשנת 2010.
לאור האמור, אנו מוסיפים להעריך, כי האינפלציה בשנה הקרובה, תעמוד על 2.7%, בתוך גבולות יעד יציבות המחירים, אם כי, קרוב לגבול העליון שלו.
מה קורה בשוק האג"ח הקונצרני
העליות בשוק האג"ח הקונצרניות נמשכות. גם השבוע טיפס מדד אג"ח לא ממשלתיות והשלים עלייה של 1.80% מתחילת השנה. אנו נמצאים על צומת דרכים בה קיימות לא מעט אג"ח הנסחרות בתשואה גבוהה עקב אי-וודאות לגבי יכולת ההחזר שלהן. מי ששרד את המשבר כרגע נמצא בנקודה בה הסיכון ירד באופן משמעותי. שוק הגיוסים נפתח, גם עסקאות בתחום הנדל"ן נצפות ומחירי האג"ח שעולים אינו רק של אג"ח של חברות בטוחות אלא גם מחירי האג"ח של החברות המסוכנות מתחיל לטפס.
השבוע נרשמו למסחר בבורסה אג"ח קונצרניות:
1) דלתא אג"ח כ' ? אגרות החוב שקליות, האיגרת תישא ריבית של 7% לשנה.
2) סאני אג"ח א', ב' ו-ג' - חברת סאני הנפיקה שלוש סדרות אג"ח. סדרה א' תישא ריבית של 5.7% צמוד מדד. סדרה ב' תישא ריבית שקלית של 8% וסדרה ג' - אג"ח בריבית משתנה אשר הונפק במרווח של 4.2%.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
פוטין הלאים לפני 20 שנה את יוקוס, חברת הנפט והגז הגדולה ברוסיה; נבזלין ובעלי השליטה שהם לא טלית שכולה תכלת, תבעו וזכו. פסיקת בית המשפט העליון ההולנדי היא סופית ומוכרת בעולם ועכשיו מתחילה המלחמה האמיתית על נכסי רוסיה ברחבי העולם
אחרי 20 שנות קרב משפטי מתיש, בית המשפט העליון בהולנד קבע את פסיקת הבוררות הגדולה בהיסטוריה, בסך של מעל 65 מיליארד דולר. זו פסיקה סופית, בלתי הפיכה וברת אכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם. זהו סיום דרמטי לאחד מסיפורי הנקמה העסקיים המרתקים של העשור, שבמרכזו עומד, לאוניד נבזלין לצד נוספים שסירבו להיכנע למשטר פוטין.
הסיפור מתחיל ב-2003, כאשר ולדימיר פוטין החליט לעשות "דוגמה" ממיכאיל חודורקובסקי, המנכ"ל של יוקוס, אז חברת הנפט הגדולה והמצליחה ביותר ברוסיה. חודורקובסקי ביקר בגלוי את השחיתות של הקרמלין, והקרמלין לא סלח לו. בתוך כמה חודשים, מיכאיל חודורקובסקי מצא עצמו בכלא בסיביר אחרי משפט ראווה, והחברה שבנה, בעלת שווי שוק של מעל 33 מיליארד דולר שהעסיקה 100,000 עובדים - הועברה בכפייה לידי חברת הנפט הממשלתית.
ההפקעה הבלתי חוקית של יוקוס היתה בשיתוף של כל מערכת אכיפת החוק הרוסית: משטרה, תובעים ובתי משפט והיתה דרמטית במיוחד בגלל גודלה, אבל היא ביטוי נוסף לשיטה של פוטין והממשל הרוסי. מי שלא מתיישר לקו של פוטין - נעלם ומחוסל. זה קרה בעסקים נוספים, זה גם התבטא בפעילות של רוסיה בגאורגיה ואוקראינה. מדינה ללא חוקים. השלטון קובע הכל ומכופף את החוקים כרצונו.
נעשה כאן הפסקה קצרה, כדי להסביר שכמו תמיד הסיפור הוא לא שחור ולבן. נבזלין שהיה במקום הנכון בזמן הנכון קיבל יחד עם נוספים מניות שליטה בחברת הנפט והגז. למה, איך? מה זו המתנה הנדיבה הזו, וממי היא ניתנה? ברית המועצות היתה אז בנפילה וזה היה בית גידול לאוליגרכים שהיו בתפקידים פקידותיים או סמי-פקידותיים כמו בבנקים ממשלתיים וחברות ממשלתיות שהצליחו להעביר ולקבל נכסים רוסיים בנזיד עדשים. מאות רבות של אוליגרכים השתלטו על נכסים, בזכות ההתפרקות של המעצמה, והקרבה לשלטון. אז אולי זה לא המצב של "גנב מגנב פטור", אבל יש כאן שני צדדים למטבע. נבזלין אולי גם בשל הרקע התערה בחברה הישראלית , הוא תורם הרבה והוא רכש 25% ממניות עיתון הארץ כדי לייצר לו כסות מכובדת.
- לאוניד נבזלין - בעל מניות בעיתון "הארץ" נגד עמוס שוקן
- לאוניד נבזלין מקים מגזין תקשורת: רותם דנון ישמש כעורך הראשי של המיזם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשקיעים לא ויתרו
שלושה בעלי מניות שליטה לשעבר ביוקוס, בהם הישראלי לאוניד נבזלין, לא ויתרו. ב-2005, הם יזמו הליכי בוררות נגד רוסיה במסגרת אמנת האנרגיה (ECT). תשע שנים אחר כך, ב-2014, הגיעה הפסיקה ההיסטורית: בית דין בוררות בלתי תלוי בהאג פסק פיצוי של מעל 50 מיליארד דולר, פסיקת הבוררות הגדולה ביותר שאי פעם ניתנה.