ניוזלטר אג"ח - דסק מסחר
אפיק ממשלתי שקלי:
רכישות ערות של משקיעים זרים הביאו לעליה במחירו של המק"מ הארוך. בנוסף, ירידה נאה בתשואה על האג"ח האמריקאי לשנתיים ימים, יצרה לחץ לירידה מקבילה בתשואות האג"חים השקליים הקצרים, והעקום שב להיות תלול יותר. המדד שהפתיע ביום שישי לאחר שנותר ללא שינוי (לעומת צפי לעליה של 0.3%) מביא עימו ירידה בציפיות האינפלציה כמו גם לדחיית המועד בו צפוי הנגיד להעלות שוב את הריבית. שילוב של מדד נמוך, ירידה בתשואות בחו"ל, דחיית העלאת הריבית ומיעוט הנפקות בהשוואה לאשתקד, יכול להוות בסיס להמשך מגמה חיובית באפיק השקלי.
אפיק ממשלתי צמוד מדד: גם האפיק הממשלתי צמוד המדד התאפיין בגידול בתלילות, תוך עליות מחירים יפות בחלק הבינוני של העקום ועליות מינוריות בחלק הארוך. האינפלציה הנגזרת משוק האג"ח ירדה מעט לאורכו של העקום ועומדת על 2.59% בממוצע.
אפיק קונצרני: מדדי התל-בונד המשיכו לעלות בשבוע החולף. קרנות האג"ח נהנות מזרימת כספים בתחילת השנה דבר שבא לידי ביטוי בעליות שערים במדדי התל-בונד. נכון לעכשיו נראה כי בטווח הקצר המגמה עשויה להימשך, בהעדר הנפקות קונצרניות חדשות ובשל העובדה שבשוק קיים עודף נזילות גדול.
סביבת האינפלציה
מדד חודש דצמבר 2009 נותר ללא שינוי לעומת צפי שלנו לעליה של 0.3%. מדד המחירים לצרכן התייקר בשנת 2009 בשיעור של 3.9%. הפער במדד מוסבר בעיקר על ידי סעיף הדיור, אשר ירד ב- 0.6% לעומת צפי לעליה בשיעור של 0.2%. מעניין, כי השינוי במחירים החודש, מהווה תמונת ראי לשינוי שהתרחש בחודש נובמבר: בנובמבר צפינו, על רקע העונתיות המאפיינת את סעיף הדיור בחודש נובמבר (ירידה דולרית במחירים), כי סעיף זה ירד
ב- 0.2% ובפועל הוא עלה ב- 0.6%.
ואילו החודש צפינו עליה של 0.2% ובפועל נרשמה ירידה של 0.6% - האם העונתיות מתעתעת בנו, האם נתוני דצמבר מהווים תיקון לנתוני נובמבר? או אולי מדובר במגמת מחירים חדשה? מוקדם לומר. עם זאת חשוב לציין, כי מדד מחירי הדירות בבעלות דיירים (מחירי רכישה) הוסיף להתייקר גם בסקר האחרון, בשיעור של 2.4%. הפער בין התרומה בפועל של סעיף הדיור למדד הכללי לתרומה החזויה עומד על 0.19%.
מחירי המזון הוזלו בשיעור גבוה משהערכנו, ומחירי ההלבשה וההנעלה עלו בשיעור מתון משהערכנו. שני סעיפי מדד אלו מסבירים פער תרומה של עשירית האחוז, בין התחזית למדד בפועל.
נשאלנו לאחרונה, האם יתכן כי שיעור האינפלציה ב-2010 יהיה גבוה מהתחזית שלנו ?
התשובה לשאלה זו או לשאלה דומה תמיד תהא כן. שכן מדובר כמובן בתחזית, ועל כן שיעור העליה במחירים בפועל עשוי להיות גבוה או נמוך מהתחזית. עם זאת, נשאלת השאלה, מה ההסתברות לעליה חדה יותר במחירים ?. לשם כך, בואו נפרק את האינפלציה בשנת 2009 למרכיביה, ונשוב ונרכיב אותה מחדש, על מנת לבחון את השינוי הצפוי במחירים בשנת 2010.
בשנת 2009 התייקר מדד המחירים לצרכן בשיעור של 3.9%. סעיף הדיור תרם 1.2 נקודות אחוז לאינפלציה בשנה האחרונה , והתייקרות הדלק והשמנים לכלי הרכב תרמה 0.9 נקודת אחוז לאינפלציה בשנה האחרונה.
בנוסף, על פי ההערכות של המחלקה הכלכלית של אי.בי.אי., תרמו החלטות הממשלה מהשנה האחרונה (ייקור מחירים והטלת מסים) תרומה נוספת של 1.6 נקודות אחוז למדד השנתי. במילים אחרות, שאר הסעיפים, תרמו 0.2% בלבד לאינפלציה השנתית, כלומר, בשאר הסעיפים ובניכוי ייקור המע"מ, נרשמה אינפלציה מתונה או אפילו שלילית.
בפתחה של שנת 2010 אנו מעריכים, כי במקרה הטוב (מנקודת מבטו של השוכר, ושל הלוחמים באינפלציה), מחירי שכר הדירה ירדו השנה, ובמקרה הפחות טוב, הם יוסיפו להתייקר, אך בשיעור מתון בהשוואה לשיעור התייקרותם בשנת 2009. במילים אחרות, אנו צופים, כי תרומת סעיף הדיור למדד השנתי ב-2010 תהיה נמוכה בהשוואה לתרומה שנרשמה ב- 2009, והיא אף עשויה להיות שלילית.
מחיר הנפט הגולמי צפוי להוסיף ולהתייקר בשנת 2010, ולתרום תרומה חיובית למדד השנתי. עם זאת, אנו לא צופים התייקרות בשיעור דומה לזה שנרשם בשנה האחרונה (קרוב ל-80%) ועל כן, תרומת העליה במחירי האנרגיה למדד השנתי צפויה להיות מתונה בהשוואה לתרומתם אשתקד.
בשנת 2010, כבכל שנה ושנה, יוסיפו ללוות אותנו החלטות הממשלה בהתייחס למחירי מוצרים ושירותים שונים: היטל הבצורת בוטל אך הוחלט על ייקור המים בשיעור ניכר; תעריפי התחבורה הציבורית התייקרו החל מה-1 בינואר; הארנונה צפויה להתייקר, בערים אחדות בשיעור חד, על רקע הצורך בהקמת תאגידי מים; החשמל צפוי להתייקר, האלכוהול התייקר ועוד. גם החלטות ממשלה בתחום המסים צפויות ללוות אותנו: הפחתת המע"מ במחצית האחוז שכבר אושרה, והסיכוי כי תבוצע הפחתה נוספת בהיקף דומה בהמשך השנה. יחד עם זאת, התרומה של החלטות הממשלה למדד המחירים השנתי בשנת 2010, צפויה להיות נמוכה משמעותית מזו שנרשמה בשנת 2009.
אם נחזור לחישוב שלנו: בשנת 2009 תרמו סעיף הדיור, החלטות הממשלה והתייקרות הדלק והשמנים לכלי הרכב, 3.7% לאינפלציה השנתית מתוך סך של 3.9%. בשנת 2010, אנו צופים כי תרומתם תסתכם לכל היותר ב- 1.0%.
אז מאין תגיע האינפלציה?
אנו מעריכים, כי העלייה בשיעור האינפלציה בשנה הקרובה, תהיה כאמור, בחלקה הקטן, בשל הגורמים שצוינו לעיל, וברובה, בשל התייקרות עלות הייצור (אינפלציית עלויות), אשר בהינתן השיפור בביקוש המקומי, תתגלגל לה אל כיסו של הצרכן. יחד עם זאת, על רקע השחיקה בשכר, ושיעור האבטלה שעודנו גבוה, אנו מעריכים כי יכולת גלגול זו אינה בלתי מוגבלת.
לאחרונה שמענו כי פיחות בשער החליפין עשוי לתרום אף הוא תרומה חיובית למדד השנתי, וזה על כן צפוי להיות גבוה יותר. בהקשר לכך נציין את הדברים הבאים:
1. היכולת לחזות את שער החליפין לא קיימת (מי שטוען שהוא יכול, מן הסתם הרוויח עד כה בהשקעה במט"ח סכומים שהדמיון יפה להם...). לכן אנו מניחים במודל האינפלציה שלנו, אי שינוי בשער החליפין (במקרה הנוכחי הנחנו שער חליפין ממוצע של 3.8 ש"ח לדולר).
2. אנו מסכימים עם הטענה, כי הדולר עשוי להתחזק במהלך 2010. עם זאת, מידת השפעתו על המדד, אינה כה ברורה כבעבר. מדוע?
משום שהתמסורת בין שער החליפין למדד פחתה מאד בשנים האחרונות, על רקע הירידה במשקל חוזי שכר הדירה הצמודים או נקובים בדולר.
משום שחלק נכבד מהתייקרות הסחורות בעולם נבע מחולשתו של הדולר, והיפוך מגמה בשוק המט"ח עשוי למתן את העלייה הצפויה במחירי הסחורות על רקע השיפור בביקוש, ועל כן להוות גורם הממתן את העלייה במחירים המקומיים.
משום שעד למועד בו יחל (אם יחל) הדולר להתחזק בעולם, הוא עשוי להיחלש כברת דרך ארוכה (כפי שקורה כבר כיום), כך שגם לאחר התחזקותו, ממוצע שער החליפין עשוי שלא להתרחק מהממוצע שהנחנו במודל בנוגע לשנת 2010.
לאור האמור, אנו מוסיפים להעריך, כי האינפלציה בשנה הקרובה, תעמוד על 2.7%, בתוך גבולות יעד יציבות המחירים, אם כי, קרוב לגבול העליון שלו.
מה קורה בשוק האג"ח הקונצרני
העליות בשוק האג"ח הקונצרניות נמשכות. גם השבוע טיפס מדד אג"ח לא ממשלתיות והשלים עלייה של 1.80% מתחילת השנה. אנו נמצאים על צומת דרכים בה קיימות לא מעט אג"ח הנסחרות בתשואה גבוהה עקב אי-וודאות לגבי יכולת ההחזר שלהן. מי ששרד את המשבר כרגע נמצא בנקודה בה הסיכון ירד באופן משמעותי. שוק הגיוסים נפתח, גם עסקאות בתחום הנדל"ן נצפות ומחירי האג"ח שעולים אינו רק של אג"ח של חברות בטוחות אלא גם מחירי האג"ח של החברות המסוכנות מתחיל לטפס.
השבוע נרשמו למסחר בבורסה אג"ח קונצרניות:
1) דלתא אג"ח כ' ? אגרות החוב שקליות, האיגרת תישא ריבית של 7% לשנה.
2) סאני אג"ח א', ב' ו-ג' - חברת סאני הנפיקה שלוש סדרות אג"ח. סדרה א' תישא ריבית של 5.7% צמוד מדד. סדרה ב' תישא ריבית שקלית של 8% וסדרה ג' - אג"ח בריבית משתנה אשר הונפק במרווח של 4.2%.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
