לקראת דוחות כיל מחר: "השוק יוצא מהתרדמת, צפוי שיפור לעומת הרבעון השני"

כך אומרים כלכלני מריל לינץ'. גלעד אלפר מאקסלנס: "לתוצאות הרבעוניות של החברה יש השפעה מועטה על מחיר המניה, שמושפע בעיקר מגורמים חיצוניים". יואב בורגן: "הראלי במניות האשלג צפוי להימשך"
קובי ישעיהו |

חברת כיל צפויה לפרסם מחר (ג') את דוחותיה לרבעון השלישי של השנה. לקראת הדיווח שיגרו היום מספר אנליסטים המסקרים את המניה עדכונים לגבי התוצאות הצפויות והתנהגות המניה.

כלכלני אקסלנס מצפים לרבעון שלישי חלש לעומת שנה שעברה אך כזה שישקף שיפור לעומת הרבעון השני של 2009 . עם זאת, מדגיש האנליסט גלעד אלפר, כי לתוצאות הרבעוניות של החברה יש השפעה מועטה על מחיר המניה, שמושפע בעיקר מגורמים חיצוניים כמו מחיר הנפט, מחירי הגרעינים, ספקולציות לגבי החוזה הסיני והמאבק הפוליטי סביב רגולציית האתנול בארה"ב.

בכל אופן, באקסלנס מצפים למכירות אשלג ברבעון של 850 אלף טון במחיר 480 דולר לטון ורווחיות תפעולית של כ-53%. בתחום סלעי ודשני הפוספט, שם המחירים התרסקו, צפויה רווחיות אפסית. אלפר צופה שיפור איטי בשאר עסקי החברה, ובסה"כ חוזה ירידה במכירות וברווח הנקי של 43% ו-73% בהתאמה, לעומת שנה שעברה ושיפור של 15% ו-42% לעומת הרבעון השני של 2009, בהתאמה.

בשורה העליונה צופים באקסלנס הכנסות של כ-1.24 מיליארד דולר ובשורה התחתונה רווח נקי של כ-226 מיליון דולר.

מריל לינץ': השוק יוצא מהתרדמת

כלכלני מריל לינץ' מציינים לקראת הדוחות כי "רואים סימנים ראשוניים, אבל ברורים, שהשוק מתחיל לצאת מהתרדמת בה היה שרוי לאחרונה. זאת, בין השאר על רקע הראלי האחרון במחירי הסחורות בכלל, והסחורות החקלאיות בפרט.

במריל לינץ' מעדכנים את תחזית המכירות של 2009 לכ-2.8 מיליון טון אשלג במחיר ממוצע של 470 דולר לטון. המחיר לטון אשלג של כיל ל-2010 עודכן לכ-450 דולר לטון ומחיר היעד למניה מועלה מ-52 שקל ל-56 שקל.

בקרדיט סוויס צופים יציבות בתוצאות לעומת הרבעון השני, מכיוון שלצד גידול של 34% בכמויות נרשמה ירידה של 23% במחיר הממוצע של טון אשלג. גם בקרדיט סוויס מעריכים כי פרסום התוצאות לא צפוי להשפיע על מחיר המניה, שכן הוא מושפע מגורמים אחרים ובעיקר החוזים מול סין שצפויים להיסגר עד לסוף השנה.

בשורה העליונה מעריכים ב-CS שכיל תציג הכנסות של 1.063 מיליארד דולר, רווח תפעולי של כ-199 מיליון דולר ורווח נקי של כ-155 מיליון דולר. ב-2009 כולה צפויה שורת ההכנסות להסתכם בכ-4.24 מיליארד דולר והרווח הנקי בכ-839 מיליון דולר.

יואב בורגן: צפוי שיפור בכל הפרמטרים של צמיחה ורווחיות

האנליסט יואב בורגן מלידר שוקי הון מפגין אופטימיות. בורגן צופה מכירות כוללות של 1.313 מיליארד דולר, רווח נקי של כ-244 מיליון דולר (כ-0.19 דולר למניה), ובכלל, לשיפור בכל הפרמטרים של צמיחה ורווחיות לעומת הרבעון הקודם. שיפור זה נובע בראש ובראשונה מן הגידול החזוי במכירות האשלג הכמותיות, אשר להערכתו יגיעו לכ-700 אלף טון ברבעון השלישי (לעומת 347 אלף טון ברבעון הקודם).

"גידול זה הינו פועל יוצא של התעוררות הביקושים בברזיל, ושל חידוש המשלוחים להודו עם החתימה על החוזה עם הלקוח ההודי המרכזי IPL ב-20 ליולי (הסכם לתקופה של תשע חודשים לפי מחיר של 460 דולר לטון) -להערכתנו היקף מכירות האשלג השנתיות הכמותיות של כיל בהודו יעמדו על כ-1 מיליון טון. בסך הכול אנו מצפים למכירות דשנים כוללות של כ-650 מיליון דולר ברבעון השלישי, מהן כ-411 מיליון דולר של אשלג".

מעבר לכך, צופים בלידר שוקי הון שיפור משמעותי במכירות סגמנט המוצרים התעשייתיים של כיל, לכ-297 מיליון דולר, על רקע ההתאוששות בביקושים למעכבי בעירה מבוססי-ברום עבור תעשיית המוליכים - למחצה הגלובלית. סגמנט פעילות זה מהווה בסיס משמעותי לתמהיל העסקי המגוון של כיל. "כיום, יש מקום להרבה אופטימיות ביחס לפוטנציאל הצמיחה של מגזר זה, על רקע ההתאוששות היפה בתעשיית המוליכים למחצה אשר ממשיכה להוות את שוק הקצה העיקרי למוצרי הברום של כיל (כמעכבי בעירה), וכן לאור הפוטנציאל למנוע צמיחה מהותי נוסף ? שימוש בברום לצורך נטרול פליטות של כספית מתחנות כוח פחמיות".

עוד אומר בורגן כי התמהיל העסקי המגוון הנ"ל של כיל, אשר נוצר גם בזכות מגזר מוצרי התכלית שמצליח לשמור על יציבות יחסית למרות המשבר העולמי (אנו צופים למכירות רבעוניות של כ-348 מיליון דולר), תמהיל זה מייחד את כיל ומקנה לה פן דפנסיבי אשר לא קיים אצל יצרניות דשנים מובהקות דוגמת פוטאש, מוזאיק, אורלקלי ו-Yara (אגריום לעומת זאת, היא בראש ובראשונה קמעונאית אגרו-כימיה, ל-K+S הגרמנית פעילויות כימיות "תעשייתיות" בתחומי המגנזיום והמלח, ול-SQM הצ'יליאינית פעילות מעניינת בתחום הליתיום).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.