מכתשים אגן מדווחת: ירידה של 32% בהכנסות והפסד של 17.5 מיליון דולר ברבעון השלישי
חברת מכתשים אגן, מקבוצת אידיבי, הציגה היום, כצפוי, תוצאות חלשות לרבעון השלישי של השנה. מכירות החברה ברבעון הסתכמו בסך של 435.9 מיליון דולר לעומת כ-640.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של כ-32%.
בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד של כ-17.5 מיליון דולר לעומת רווח של כ-50.6 מיליון דולר ברבעון המקביל.
בחברה מציינים כי הענף בכללותו, כמו גם תוצאות החברה מתחילת השנה וברבעון השלישי, הושפעו מאירועים בעלי אופי חד פעמי אשר השפעתם, להערכת החברה, תתמתן החל משנת 2010 וכי במהלכה של שנה זו צפוי כי רמת הביקושים למוצרי החברה תעלה וזאת בהתבסס על מספר מרכיבים בהם ניכר שיפור.
המגמות הבסיסיות המשפיעות על תחום המוצרים להגנת הצומח לרבות גידול אוכלוסין ועלייה ברמת החיים של האוכלוסייה (בעיקר במדינות מתפתחות) לצד היקף שטחי זריעה מוגבלים, אשר צפויים להגביר את הצורך בשימוש במוצרים להגנת הצומח לשם הגדלת כמות היבול ליחידת שטח קיימת, וכן
רמתם הגבוהה (בהשוואה רב שנתית) של מחירי הסחורות החקלאיות צפויה אף היא לתמוך בביקושים למוצרים להגנת הצומח.
בנוסף, ירידה ברמת המלאים בצינורות השיווק צפויה להוביל לעליה בכמויות המכירה של החברה.
גורם נוסף הוא הרחבה של פעילות החברה וההשקעות, בתחומי הפיתוח , הרישוי, כושר הייצור ורכישת מוצרים וחברות שבוצעה בתקופת הדו"ח ואשר השפעתה תקבל ביטוי בצורה משמעותית יותר החל משנת 2010. גם הקלה בלחצי האשראי של החקלאים במדינות מתפתחות צפויה לאושש את התוצאות, מציינים בהנהלת החברה.
השפעת האירועים בעלי האופי החד פעמי ברבעון האחרון ומתחילת השנה, כגון עודפי מלאים, ופעילות הביקורת של הרשויות בברזיל על חברות רבות בענף ובכללן החברה, הינם מהותיים ביותר והיוו את הגורם המשמעותי לירידה בתוצאות ובפרט ברווח התפעולי.
צופים חזרה לצמיחה ורווחיות ב-2010
עם זאת להערכת החברה, ובהנחה כי לא יתרחשו אירועים חד פעמים חריגים משמעותיים, העובדה כי החברה הרחיבה את פעילותה והשקעותיה, כמו גם תזרים מזומנים חיובי יחד עם המגמות הבסיסיות של הענף והשפעות אחרות, יאפשרו לחברה לחזור לתוואי צמיחה ולשיפור ברווחיות כבר במהלך שנת 2010.
הרווח הגולמי ברבעון הסתכם בסך של 108.8 מיליון דולר (25.0% מהמכירות) לעומת סך של 209.9 מיליון דולר (32.8%) ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווח הגולמי ובשיעורו, נבע מהתחזקות הדולר ביחס למטבעות בהם פועלת החברה, מקיטון בהיקף המכירות, ממימוש מלאי שנרכש במחירים גבוהים במהלך שנת 2008, ירידה במחירי המכירה של החברה והאירועים בחברת הקבוצה בברזיל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הרווח הגולמי ב 481.0 מיליון דולר לעומת סך של 709.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
ברבעון השלישי נרשם הפסד תפעולי בסך של 6.1 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי בסך של 85.9 מיליון דולר. הקיטון ברווח התפעולי נבע מקיטון ברווח הגולמי. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הרווח התפעולי ב- 137.2 מיליון דולר לעומת סך של 333.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
ההוצאות התפעוליות ברבעון השלישי הסתכמו בסך של 114.9 מיליון דולר (26.4% מהמכירות) בהשוואה לסך של 124.0 מיליון דולר (19.4% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ההוצאות התפעוליות בסך של 343.8 מיליון דולר (20.0% מהמכירות) לעומת סך של 376.2 מיליון דולר (18.4% מהמכירות) אשתקד.
הפסד נקי של 17.5 מיליון דולר ברבעון
ה-EBITDA ברבעון השלישי, הסתכם 20.1 מיליון דולר (4.6% מהמכירות) לעומת סך של 109.1 מיליון דולר (17.0% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד, קיטון בסך של 89.0 מיליון דולר. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ה- EBITDA בסך של 209.0 מיליון דולר (12.2% מהמכירות) לעומת סך של 398.8 מיליון דולר (19.5% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון ב- EBITDA ברבעון ובתקופת הדוח נבע בעיקר מהקיטון ברווח התפעולי של החברה.
בשורה התחתונה דיווחה החברה כי ברבעון השלישי נרשם הפסד בסך של 17.5 מיליון דולר לעומת רווח נקי בסך של 50.6 מיליון דולר (7.9% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הרווח הנקי בסך של 62.4 מיליון דולר (3.6% מהמכירות) לעומת סך של 210.3 מיליון דולר (10.3% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד.
אברהם ביגר, יו"ר דירקטוריון ומנכ"ל מכתשים אגן, אמר כי "שנת 2009 ובמיוחד הרבעון השלישי הושפעו מאירועים בעלי אופי חד פעמי שצפויים להתמתן בשנת 2010 ולתמוך בחזרה בצמיחה ורווחיות של החברה. רמת מלאים גבוהה בצינורות השיווק ובעיקר בברזיל, ירידת מחירי המכירה של חלק מהמוצרים, שערי מטבע ולחצי אשראי מצד החקלאים הביאו להאטה בביקושים ולירידה ברווחיות ברבעון השלישי.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.