נתוני הלשכה לסטטיסטיקה לרבעון השני: קרן אור בייצוא, בהשקעות ובצריכה הפרטית
התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות, ירד במחצית הראשונה השנה ב-1.8% בחישוב שנתי, לאחר עליה של 0.9% במחצית הקודמת ועלייה של 5.3% במחצית הראשונה אשתקד. התוצר המקומי הגולמי למעט מסים נטו על יבוא הצטמק במחצית הראשונה השנה בשיעור שנתי של 0.2%, לאחר עלייה של 1.7% במחצית הקודמת ועלייה של 5.0% במחצית הראשונה בשנת 2008. כך מסרה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בחינת ההתפתחות לפי רבעים מראה שברבע השני של 2009 עלה התוצר ב-1.0% בחישוב שנתי, לאחר ירידות של 3.3% ברבע הראשון ו-1.6% ברבע האחרון של שנת 2008.
העלייה בתוצר ברבע השני השנה משקפת עליה ביצוא הסחורות והשירותים (26.4%), בהוצאה לצריכה פרטית (5.6%), בהשקעות בנכסים קבועים (2.0%) ובהוצאה לצריכה ציבורית למעט יבוא ביטחוני (20.7%) בחישוב שנתי.
כלל המקורות שעמדו לרשות המשק (מתוצר מקומי ומיבוא), ירדו במחצית הראשונה של 2009 ב-8.9% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 3.7% במחצית השנייה של 2008 ועלייה של 6.0% במחצית הראשונה. הירידה בסה"כ המקורות במחצית הראשונה של 2009 משקפת ירידה ניכרת ביבוא הסחורות והשירותים של 27.2%, לאחר ירידה של 13.2% במחצית השנייה של 2008.
רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, אומר כי נתוני החשבונות הלאומיים לרבעון השני של השנה נותרו, בשורה התחתונה, ללא שינוי של ממש וניתן לשאוב מהם עידוד לגבי הפעילות המשקית במחצית השנייה של השנה. הדבר מוצא ביטויו בכך שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעריכה כעת שהתוצר יגדל, השנה, ב-0.1%, נתון המבטיח עלייה בת 4%, בחישוב שנתי, במחצית השנייה של השנה.
ובכל זאת, ראוי להדגיש שבהשוואה לעדכון הקודם, שנמסר ב-16 באוגוסט, נרשמו שינויים מהותיים בהרכב השימושים והמקורות, שבנק ישראל, השוקד על מדיניותו המוניטארית הסבוכה, ימצא בהם עניין.
"הדברים אמורים, בראש ובראשונה, בייצוא הסחורות והשירותים, שזינק ב-26% ברביע השני, לאחר שבפרסום הקודם נמסר על עלייה בת 6% בלבד. אם כך, חרף ההצטמצמות בסחר החוץ העולמי וההתחזקות העקבית בשער השקל כנגד הדולר (ומטבעות סחר נוספים), ייצוא הסחורות והשירותים גדל והיווה מרכיב מהותי מהתפנית הכלכלית במשק. מעקב אחר דיווחי הלמ"ס והתעשיינים, לרבות סקרי הציפיות האחרונים, אכן מצביע על התאוששות במגזר חשוב זה, ונראה כי ההתמקצעות, ההתייעלות והיתרון היחסי של התעשייה הטכנולוגית העילית הישראלית מסייעים למשק להתמודד היטב עם הקשיים החיצוניים".
נקודה חשובה נוספת, לדעת מנחם, הנתון לגבי התוצר הכללי לא השתנה, אך הנתון לגבי התרחבות התוצר העסקי גדל פי 2, מ-0.7% בפרסום הקודם ל-1.3% כעת. חלק גדול יותר מהפעילות במשק התבצע, אם כך, במגזר העסקי, נקודה חשובה מאוד במבט קדימה, שכן הוא מאותת שההתאוששות שבפתח תהייה בעלת סממנים בני קיימא ולממשלה יהיה קל יותר להקטין הדרגתית את תמיכתה ומעורבותה במשק. אם כך יהיה, יקטנו צרכי גיוס ההון שלה, עלות האשראי תפחת וההשקעות בנכסים קבועים בענפי המשק יוכלו להשתקם במהירות רבה יותר.
ואכן, ההשקעה בענפי המשק, שלפי הפרסום הקודם ירדה 14.3%, עלתה, לפי הנתון המעודכן, ב-2.5%.
לבסוף, "מעודד להיווכח שגם ההוצאות לצריכה פרטית, המנוע המרכזי של הפעילות הכלכלית, עלו ב-5.6%, גבוה מהפרסום הקודם, ואף התמקדו במוצרים בני קיימא, שגדלו בשיעור דו ספרתי של 23%. הרכב תצרוכת זה, מוטה מוצרים בני קיימא, מאותת על המשך גידול בהוצאות משקי הבית, דבר המוצא היטב את ביטויו בסקרי אמון הצרכן החזקים שהתפרסמו לאחרונה, ובמדדים צופים קדימה נוספים".
מנגד, חשוב לציין כי ייבוא הסחורות והשירותים, שלפי הפרסום הקודם ירד 6.3%, עלה, לפי הנתון המעודכן, ב-4.9%, כך שחלק גדול יותר מההתעוררות המקומית נותב לתוצר חו"ל ועיכב מעט את ההתאוששות בתוצר המקומי.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
