פישר שוב מתערב ומקפיץ את הדולר: "בנק ישראל רכש בין 100 ל-200 מ' ד'"
הדולר שוב מזנק מול השקל, הפעם לאחר שבמשך מרבית היום נחלש. הסיבה, כרגיל, התערבות של בנק ישראל במסחר, שהחלה קצת לאחר השעה 3 אחה"צ. הערכות בשוק מדברות על רכישה של 100-200 מיליון דולר בשעה האחרונה.
הדולר היציג נקבע על 3.74 שקלים וכעת הוא נסחר על 3.766 שקלים.
קודם לכן הדולר נחלש במסחר המקומי מול השקל, ובעולם מול האירו והיין היפני, על רקע העליות בשוקי ההון מסביב לעולם. המניות באסיה טיפסו הבוקר (ד') ושלחו את המדד האזורי, MSCI אסיה פסיפיק, לעלייה החדה ביותר מזה שלושה שבועות, אחרי שמכירות הקמעונאיות בארה"ב ומדד הייצור של ניו יורק הכו את תחזיות הכלכלנים ומחירי הסחורות עלו.
גם בניו-יורק נרשם אמש יום נוסף של עליות והחוזים מאותתים כעת על צפי לפתיחה חיובית.
מנהל דסק מטבעות וסחורות בבית ההשקעות מיטב, קובי מורד, התייחס בראיון מצולם להתפתחויות האחרונות בשוק. "אני לא רואה פעילות ספקולטיבית בשוק הישראלי. סביר להניח שהרבה מהגופים הזרים שמדברים על הדולר, מדברים מהפוזיציה, אמר מורד.
בזירת המאקרו דווח לפני זמן קצר בארה"ב שמדד מחירי הצרכן עלה ב-0.4% באוגוסט ומדד הליבה רשם עליה של 0.1%. בארץ פרסם היום בנק ישראל את שיעור האינפלציה הצפוי על ידי שוק ההון והחזאים והתפתחות אמצעי התשלום בחודש אוגוסט. מהנתונים עולה כי לאחר מספר חודשים של עליה, שיעור האיפלציה הצפוי לשנה הקרובה ירד מרמה של 2.4% באוגוסט ל-2.2% ב-30 הימים האחרונים. גם שיעור האינפלציה החזוי על ידי כלכלני המאקרו ירד מ-2.5% ל-2.3%.
הדולר איבד מערכו 0.55% והשער היציג נקבע על 3.74 שקלים. האירו נחלש ב-0.05% לרמה של 5.488 שקלים. בעולם נחלש הדולר ב-0.1% מול האירו ונסחר סביב רמה של 1.466 דולרים לאירו. מול היין היפני נחלש הדולר ב-0.7% לרמה של 90.47 יין לדולר.
להערכתו של יוסי ברזילי מחדר המסחר של איטריידר, עדיין לא בשלו התנאים להמשך העלאת הריבית, היות ומדדי חודשי הקיץ ידועים בקיצוניותם כלפי מעלה. "יש לשקול העלאות נוספות רק לאחר בחינת מרכיבי המדד בחודש הבא ובפרט לאור סעיפי הדיור של המדד. להערכתנו במצב שנוצר עם החלשות המטבע האמריקאי בעולם ופוזיציית הענק שמחזיק בנק ישראל בדולר, פישר ימתין עם העלאה נוספת עד לקבלת נתונים ברורים יותר לגבי התגברות קצב האינפלציה בחודשים הקרובים". העלאה נוספת משמעותה חיזוק משמעותי של השקל, מהלך שעשוי לפגוע קשות ביצואנים ובצמיחה הכלכלית כאחד.
אתמול, נזכיר, פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט בישראל, שרשם עלייה של 0.5% וזאת בהתאם לתחזיות המוקדמות. מתחילת השנה עלה המדד בשיעור של 3.7% וב-12 החודשים האחרונים רשם המדד עלייה של 3.1%.
רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, אומר בתגובה למדד כי בנק ישראל ניצב מול מעט סיבות להעלאת ריבית נוספת: המדדים הכלכליים השונים מצביעים על כך שהצריכה הפרטית מתחזקת,
לאחרונה מתמעטת השפעת הדיור וגם בלעדיו עלה המדד בכ-4.5% בקצב שנתי בשלושת החודשים האחרונים כמו המדד הכללי.
עם זאת, אומר מנחם, גורמים כבדי משקל תומכים בהותרת הריבית על כנה: הירידה במדד המחירים ליצרן (0.4% באוגוסט) אינה מבשרת על עליות מחירים בקנה. ההתאוששות בהוצאות משקי הבית עדיין לא גורמת לחץ מחירים: המדד ללא מזון ואנרגיה (שמחירם תלוי בסחורות בחו"ל) עלה פחות מהמדד הכללי באוגוסט ומתחילת השנה.
"העלייה במדד עדיין נובעת ברובה מסעיף הדיור, המהווה 20% מהמדד הכללי: ב-12 החודשים האחרונים אמנם עלה המדד ללא דיור ב 0.9% בלבד ובאוגוסט ב-0.2% בלבד. הריביות במדינות אחרות לא תשתנינה בקרוב (אם כי ברובן קצב האינפלציה נמוך מאשר בארץ)".
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהחלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
הסכמי אברהם סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו.
איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.
