יש מקום להכיר בהוצאות השהייה של עובד ש"נתקע" בחו"ל בשל סגירת השמיים  לצורך מס. למרות שלא קיימת עמדה גורפת של רשות המסים בעניין, הרי שמתבקש שרשות המסים תאפשר הכרה בהוצאות של עובדים שנתקעו בחול. 

מלחמת 'עם כלביא' תפסה בהפתעה לא רק את המטכ"ל האיראני אלא גם עשרות אלפי ישראלים (לפי דיווחים בתקשורת, כ-200 אלף) שנתקעו בחו"ל, ללא יכולת לחזור לארץ. ביניהם יש גם אלפי בעלי עסקים ועובדים ששהו בחו"ל במסגרת פעילות עסקית, ונאלצו לשלם אלפי שקלים עבור שהייה מעבר למועד המתוכנן. מה שמעלה שאלה מעניינת: האם מותר לנכות את הוצאות השהייה בחו"ל מההכנסה החייבת לצורך מס ובכך להקטין את חבות המס בגינם. להערכתי, התשובה היא חיובית – אבל לא באופן אוטומטי אלא בכפוף לקיום תנאים מסוימים.

כידוע, תנאי סף שקובע החוק לכך שהוצאה תוכר בניכוי לצורך מס, הוא ש"ההוצאה יצאה בייצור הכנסה". כלומר, החוק דורש כתנאי להכרה בהוצאה כי תתקיים זיקה חזקה בינה, ניתן לראות בהוצאות שהייתם בחו"ל כמי שמקיימות את הזיקה הישירה הנדרשת כאמור, על מנת שיותרו בניכוי לצורך מס, וגם אז רק בגבולות Uבמסגרת התקרה בזמן שהייתם בחו"ל, ואשר אינן קשורות באופן הדוק לתהליך הפקת ההכנסה ואינן נחוצות להפקתה - כמו הוצאות ביקור באתרים תיירותיים, הופעות של אומני ואירועי ספורט - לא ייכללו במסגרת הוצאות השהיה המותרות בניכוי לצורך מס. כך גם הוצאות שהייה בחו"ל לתקופה נוספת מעבר לתקופת הפעילות העסקית אשר בשלה נסעו העצמאי או העובד לחו"ל לא יותרו בניכוי, שכן הן מתרחשות לאחר סיום הפעילות העסקית, וממילא ניתן להניח כי אינן נחוצות להפקתה. אך מה קורה במצב בו השהייה הנוספת  נכפתה על העצמאי או העובד?

בתקופה זו, בה נכפה על הרבה מתושבי ישראל לשהות בחו"ל בשל סגירת השמים לאור המצב הביטחוני, וכאשר חלק מאותם תושבי ישראל הם עצמאים או עובדים שנסעו לחו"ל במסגרת פעילותם העסקית ונתקעו שם - האם במקרים שכאלו, ייתכן שרשות המיסים תטען כי הוצאות השהייה שנגרמו לאותם ישראלים בתקופה זו בה הם תקועים" בחו"ל אינן מותרות לניכוי מאחר שהתרחשו לאחר סיום הפעילות העסקית אשר בשלה נסעו ולכן לא מדובר בהוצאות שיש להן זיקה חזקה  לצורך ייצור ההכנסה ?

• בעקבות המלחמה: רשות המיסים מכריזה על הקלות לציבור
• רשות המסים נותנת לעסקים זעירים אורכה בהגשת הדוח; לא תטיל קנסות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במספר פסיקות, התיר בית המשפט בישראל בעבר לעסקים לנכות גם הוצאות, אשר במבט ראשון, נראה כי אין בינן להפקת ההכנסה הזיקה הישירה הנדרשת, וזאת בשל היותם חלק מסיכוני העסק ולכן יש לראותם כהוצאות הכרוכות בהפקת ההכנסה. כך, לדוגמה, קבע בית המשפט כי מט"ח שנגנב מסוכנות נסיעות שהחזיקה בו בבית העסק מותר בניכוי לצורך מס, היות שהחזקת מט"ח בבית העסק היא חלק מסיכוני העסק באותו סוג עסק. לעומת זאת, במקרה אחר קבע בית המשפט כי פיצוי ששילמה חברה בגין נזק שנגרם משריפה שפרצה במחסן זרעים בבעלותה אינו מהווה סיכון רגיל במהלך עסקיה של החברה ולכן  אינו הוצאה הכרוכה בייצור הכנסתה ואין להתירו בניכוי למס  בידה.

על בסיס פסיקות אלה, ניתן לטעון כי במציאות בה נמצאת מדינת ישראל הרי שמדובר בהוצאות שהייה  כפויות הנגרמות לתושבי ישראל שנתקעו בחו"ל במסגרת נסיעתם העסקית ולכן סביר שיוכלו לדרוש לצורך מס, את הוצאות הארכת השהייה בחו"ל.

הכותב הוא רואה חשבון, שותף במחלקת המיסים של משרד רו"ח ליאון אורליצקי ושות' MOORE ישראל.

• "המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
• בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את...