עובד "נתקע" בחו"ל - האם ההוצאות שלו מוכרות במס?
מס הכנסה יש מקום להכיר בהוצאות השהייה של עובד ש"נתקע" בחו"ל בשל סגירת השמיים לצורך מס. למרות שלא קיימת עמדה גורפת של רשות המסים בעניין, הרי שמתבקש שרשות המסים תאפשר הכרה בהוצאות של עובדים שנתקעו בחול.
מלחמת 'עם כלביא' תפסה בהפתעה לא רק את המטכ"ל האיראני אלא גם עשרות אלפי ישראלים (לפי דיווחים בתקשורת, כ-200 אלף) שנתקעו בחו"ל, ללא יכולת לחזור לארץ. ביניהם יש גם אלפי בעלי עסקים ועובדים ששהו בחו"ל במסגרת פעילות עסקית, ונאלצו לשלם אלפי שקלים עבור שהייה מעבר למועד המתוכנן. מה שמעלה שאלה מעניינת: האם מותר לנכות את הוצאות השהייה בחו"ל מההכנסה החייבת לצורך מס ובכך להקטין את חבות המס בגינם. להערכתי, התשובה היא חיובית – אבל לא באופן אוטומטי אלא בכפוף לקיום תנאים מסוימים.
כידוע, תנאי סף שקובע החוק לכך שהוצאה תוכר בניכוי לצורך מס, הוא ש"ההוצאה יצאה בייצור הכנסה". כלומר, החוק דורש כתנאי להכרה בהוצאה כי תתקיים זיקה חזקה בינה, ניתן לראות בהוצאות שהייתם בחו"ל כמי שמקיימות את הזיקה הישירה הנדרשת כאמור, על מנת שיותרו בניכוי לצורך מס, וגם אז רק בגבולות Uבמסגרת התקרה בזמן שהייתם בחו"ל, ואשר אינן קשורות באופן הדוק לתהליך הפקת ההכנסה ואינן נחוצות להפקתה - כמו הוצאות ביקור באתרים תיירותיים, הופעות של אומני ואירועי ספורט - לא ייכללו במסגרת הוצאות השהיה המותרות בניכוי לצורך מס. כך גם הוצאות שהייה בחו"ל לתקופה נוספת מעבר לתקופת הפעילות העסקית אשר בשלה נסעו העצמאי או העובד לחו"ל לא יותרו בניכוי, שכן הן מתרחשות לאחר סיום הפעילות העסקית, וממילא ניתן להניח כי אינן נחוצות להפקתה. אך מה קורה במצב בו השהייה הנוספת נכפתה על העצמאי או העובד?
בתקופה זו, בה נכפה על הרבה מתושבי ישראל לשהות בחו"ל בשל סגירת השמים לאור המצב הביטחוני, וכאשר חלק מאותם תושבי ישראל הם עצמאים או עובדים שנסעו לחו"ל במסגרת פעילותם העסקית ונתקעו שם - האם במקרים שכאלו, ייתכן שרשות המיסים תטען כי הוצאות השהייה שנגרמו לאותם ישראלים בתקופה זו בה הם תקועים" בחו"ל אינן מותרות לניכוי מאחר שהתרחשו לאחר סיום הפעילות העסקית אשר בשלה נסעו ולכן לא מדובר בהוצאות שיש להן זיקה חזקה לצורך ייצור ההכנסה ?
- הפער בין מה שאתה משלם למה שאתה באמת חייב: סיפורו של המס הישראלי
- בעקבות המלחמה: רשות המיסים מכריזה על הקלות לציבור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במספר פסיקות, התיר בית המשפט בישראל בעבר לעסקים לנכות גם הוצאות, אשר במבט ראשון, נראה כי אין בינן להפקת ההכנסה הזיקה הישירה הנדרשת, וזאת בשל היותם חלק מסיכוני העסק ולכן יש לראותם כהוצאות הכרוכות בהפקת ההכנסה. כך, לדוגמה, קבע בית המשפט כי מט"ח שנגנב מסוכנות נסיעות שהחזיקה בו בבית העסק מותר בניכוי לצורך מס, היות שהחזקת מט"ח בבית העסק היא חלק מסיכוני העסק באותו סוג עסק. לעומת זאת, במקרה אחר קבע בית המשפט כי פיצוי ששילמה חברה בגין נזק שנגרם משריפה שפרצה במחסן זרעים בבעלותה אינו מהווה סיכון רגיל במהלך עסקיה של החברה ולכן אינו הוצאה הכרוכה בייצור הכנסתה ואין להתירו בניכוי למס בידה.
על בסיס פסיקות אלה, ניתן לטעון כי במציאות בה נמצאת מדינת ישראל הרי שמדובר בהוצאות שהייה כפויות הנגרמות לתושבי ישראל שנתקעו בחו"ל במסגרת נסיעתם העסקית ולכן סביר שיוכלו לדרוש לצורך מס, את הוצאות הארכת השהייה בחו"ל.
הכותב הוא רואה חשבון, שותף במחלקת המיסים של משרד רו"ח ליאון אורליצקי ושות' MOORE ישראל.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
