רשות המסים היא חבל ההצלה של הכלכלה הישראלית
איך מצליחה לייצר רשות המסים 60 מיליארד שקל של גביית מס נוספת בשלוש השנים הבאות - ולמה מול גבייה נכונה וחכמה, יש עיוות ואי צדק במיסוי הרווחים הכלואים
אתמול אושר התקציב בממשלה - אושר התקציב: האמת? לא כזה נורא. ההוצאות גדלות בעיקר ההוצאות הביטחוניות, אבל גם ההכנסות גדולות - רשות המסים מצליחה לגבות יותר. הגבייה הזו מגיעה ממיסוי והוראות חוק חדשות כמו למשל מיסוי רווחים כלואים והקפאת מדרגות המס, וזה גם נובע מאכיפה וגבייה שוטפת טובה יותר. כמות המפקחים גדלה בשנה האחרונה ב-120 ויש כוונה להרחיב את כוח האדם. התוצאה - התקציב הכנסות ממסים קפץ במעל 60 מיליארד שקל בשלוש שנים.
זה חבל הצלה גדול, אבל כדאי להתעכב על הדרך. גיוס מפקחים והגברת גבייה זה מצויין. אבל יש חוק אחד ש"מטריף" את המגזר העסקי ואת רואי החשבון וכנראה בצדק - המס על רווחים כלואים. יש רבבות אנשים - רואי חשבון, עורכי דין, יועצים, סוכני ביטוח ועוד שפועלים דרך חברות כדי לא לשם מס. במקום לשלם מס של 50% כמו שכירים (לפי מדרגות של שכירים), הם מקימים חברה ופועלים דרכה ומשלמים מס של 23%.
החברה לא מעבירה דיבידנד, הכסף נצבר אצלה וככה נחסך מס גדול. אם היא היתה מעבירה לבעל השליטה דיבידנד היה צורך לשלם עליו מס של 30% וכך בפועל המס הכולל היה מגיע לכ-50%. בדרך הזאת יש מילוט ממסים. ההנחה היתה שבבוא הזמן הדיבידנדים יחולקו, אבל בפועל זה הפך למכבסת מסים כי מס שלא משולם היום, גם לא משולם מחר, ובהדרגה הוא נשחק, על הדרך יש גם תכנוני מס, הקלות ועוד, ואותו בעל שליטה בפועל לא משלם כמו שכיר למרות שהוא מרוויח פי כמה וכמה ממנו.
את זה רשות המסים רצתה לעצור ובצדק כמובן. אלא שבדרך האוצר ורשות המסים הכניסו פנימה את כל העסקים שההכנסות שלהן מתחת ל-30 מיליון שקל והם מרוויחים בשיעור רווח של 25%. כל אלו יצטרכו לשלם מס גבוה יותר. יש המון חברות עסקיות אמיתיות שנמצאות תחת הקריטריונים האלו והם לא מעלימי מס או מתחמקי מס. למה מאפיה שמכניסה 5 מיליון שקל בשנה ומרוויחה 1.5 מיליון שקל צריכה לשלם מס לפי המדרגות הגבוהות? יש רבבות רבות של עסקים שמוטל עליהם מס לא צודק. זאת בשעה שאם אתם עסק גדול אתה משלם את המס הרגיל - הנמוך.
- רשות המסים: נעצרו 5 אנשי ביטוח ופיננסים בחשד להונאת מס במיליוני שקלים
- שיקר לביטוח לאומי והעלים מסים במיליונים - סוף גנב לתליה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אף אחד לא יודע באמת איך החוק הזה ייושם. עדיין לא יודעים איך "לעכל" אותו, רואי החשבון עצמם לא מבינים אותו, ואפילו רשות המסים עדיין מתקשה להסביר אותו ולהוציא לו הנחיות. בדרך גם הטילו קנסות מס על כאלו שלא יחלקו את הרווחים מהעבר. כל זה יכניס עשרות מיליארדים לקופה. הסיכוי שהחוק הזה יחזיק כמה שנים נמוך - או שכולם יתאגדו אחרת וימצאו דרך להתחמק מהמס או שישנו את החוק. עם זאת, האפקט שלו על התשלומי מסים הוא גדול כי יש בו מוטיבציה לחלוקת דיבידנדים במיסוי נמוך יותר ממה שיהיה בהמשך, וזה יעשיר את הקופה הציבורית.
חבל ההצלה של הכלכלה הישראלית
יעד הגבייה לשנת 2025 עודכן לאחרונה ל־496 מיליארד שקל - תוספת של 24 מיליארד שקל לעומת היעד המקורי. זה קרה כמעט בן לילה. לשנת 2026 המספר כבר מזנק ל-530 מיליארד. מדובר ביעדים חסרי תקדים, שמגיעים דווקא כשמשרד האוצר עצמו מוריד את תחזית הצמיחה. בשלוש שנים התוספת רק בעדכון האחרון מגביית מסים היא 60 מיליארד שקלים, כשבודקים לאחור את העדכונים בחודשים האחרונים מקבלים שהתוספת גבייה עולה על 90 מיליארד שקל.
פעולות נוספות של רשות המסים - בדיקה של החברות הגדולות. שם הרי מסתתר הכסף הגדול, לא במאפייה השכונתית. מדובר בפוטנציאל גבייה של עשרות מיליארדים ורשות המסים מכוונת לשם. כמו כן, צפוי להתפרסם נוהל גילוי מרצון חדש, שמאפשר לישראלים שהסתירו הון – בעיקר בשוק הקריפטו ובחשבונות זרים – לדווח ולשלם מס מבלי להיחשף להליך פלילי. גם כאן מדובר בסכומים גדולים, המטרה של רשות המסים להביא לקופה כמה מיליארדים בודדים לתקציב בעיקר החל מהשנה הבאה.רשות המסים גייסה בשנה האחרונה 120 מפקחי מס חדשים, כשכל מפקח הוא תוספת ישירה ליכולת האכיפה, לשומות הנבדקות ולגבייה בפועל. המהלך המרכזי הוא תוכנית "חשבוניות ישראל" פרויקט אכיפה שמתמקד במניעת שימוש בחשבוניות פיקטיביות, מקור להון שחור בהיקפים עצומים.
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
האכיפה מתרחשת בשטח, במפגש הישיר עם בעלי העסקים הפקחים מתצפתים על העסקים ועורכים קניות ביקורת. כך למשל, במבצע שנערך בדרום הארץ התבצעו 59 ביקורות בעסקים קטנים, מיצרני ג'חנון ועד עורכי דין מקומיים וב-31 מהן נמצאו הפרות: שיקים פתוחים, אי רישום הכנסות, תשלומים שהועברו ישירות לכיס הבעלים. במקרה אחד, תשלום של קניית ביקורת שביצועי הפקחים בעצמם פשוט נעלם בדרך לקופה. כלומר, יותר ממחצית מהעסקים לא עמדו בדרישות הבסיס.
רק בשנה החולפת התוכנית הזאת הניבה קרוב ל-5 מיליארד שקל לקופת המדינה, והצפי הוא להכפלת הסכום בשנה הנוכחית. רשות המסים סורקת את הארץ מדרום לצפון עם מבצעי שטח ממוקדים, הצלבות תשלומים דיגיטליים וביקורות פתע ומבהירה
שלבעל עסק שמשאיר מזומן בקופה בלי לדווח, זה עלול לעלות ביוקר. האכיפה כבר לא רק טכנית היא גם נועדה לחנך, לשנות תודעה. בישראל של היום, העלמת מס היא לא "שטיק", אלא הוצאה מסוכנת במיוחד.
- 8.אנונימי 09/06/2025 14:35הגב לתגובה זואי אפשר לבנות תקציב על כך שכל פעם ישנו את החוק ויתפסו אנשים עם המכנסיים למטה.
- 7.רשות המיסים מזם את האיש העמל ומתגמלים את האיש הפרזיט הפושע המשתמט דמוקרטיה במיטבה (ל"ת)אנונימי 09/06/2025 13:46הגב לתגובה זו
- 6.כלכלן 09/06/2025 11:45הגב לתגובה זוכל המשרות הטכנולוגיות עם השכר הגבוה מאז 2023 יש מגמת בריחה למזרח אירופה חברות ישראליות מגייסות פולנים ואוקראינים וגרוזינים ואז מתרצות את זה כאילו בגלל רפורמה משפטית שבגץ גם ככה בסוף פוסל וכל מה שמעניין אותן זה לחסוך כסף כי המהנדס העובד הישראלי צבר נכסים ונהיה יקר.
- 5.הדתיים צריכים כסף בנימין צריך קואליציההטובים עוברים לחול . תמשיכו לסחוט את אזרחי ישראל (ל"ת)אנונימי 09/06/2025 11:04הגב לתגובה זו
- 4.אנונימי 09/06/2025 10:16הגב לתגובה זוהמפקחים שהביאו באחרונה למס הכנסה בקושי יודעים לקרוא מאזן של חברה בינונית וגם הם עם רמת ידע מישכל הבנה די ירוד
- 3.זאת שערוריה שהעשירים שמרוויחים מאיתנו הצרכנים צמיד מוצאים קטמבינות לשלם פחות (ל"ת)אנונימי 09/06/2025 09:36הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 09/06/2025 09:22הגב לתגובה זואם הממשלה חושבת שהיא תשתמש בכספי המיסים שלנו באופן פרוע ותמשיך לחלוב אותנו שתחשוב שוב.
- 1.ירושלמי 09/06/2025 09:03הגב לתגובה זוגביה חלקית מחפשים מתחת לפנס לא נוגעים בחברה החרדית ובחברה הערבית. אני מסתובב בירושלים ורואה את החגיגה של המגזרים האלה. במקום זאת מטילים מיסים על המילואיניקים ועל השכירים. תורידו את המיסים ותבקרו במגזרים המעלימים!!!!!

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר
הרדיקלי במזרח התיכון"
בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה.
לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:
1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.
2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.
3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.
המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית
שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".
- הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
- טראמפ לוחץ, האיחוד מתקפל: איום המכסים דוחף את אירופה לעסקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.