רשות המסים היא חבל ההצלה של הכלכלה הישראלית
איך מצליחה לייצר רשות המסים 60 מיליארד שקל של גביית מס נוספת בשלוש השנים הבאות - ולמה מול גבייה נכונה וחכמה, יש עיוות ואי צדק במיסוי הרווחים הכלואים
אתמול אושר התקציב בממשלה - אושר התקציב: האמת? לא כזה נורא. ההוצאות גדלות בעיקר ההוצאות הביטחוניות, אבל גם ההכנסות גדולות - רשות המסים מצליחה לגבות יותר. הגבייה הזו מגיעה ממיסוי והוראות חוק חדשות כמו למשל מיסוי רווחים כלואים והקפאת מדרגות המס, וזה גם נובע מאכיפה וגבייה שוטפת טובה יותר. כמות המפקחים גדלה בשנה האחרונה ב-120 ויש כוונה להרחיב את כוח האדם. התוצאה - התקציב הכנסות ממסים קפץ במעל 60 מיליארד שקל בשלוש שנים.
זה חבל הצלה גדול, אבל כדאי להתעכב על הדרך. גיוס מפקחים והגברת גבייה זה מצויין. אבל יש חוק אחד ש"מטריף" את המגזר העסקי ואת רואי החשבון וכנראה בצדק - המס על רווחים כלואים. יש רבבות אנשים - רואי חשבון, עורכי דין, יועצים, סוכני ביטוח ועוד שפועלים דרך חברות כדי לא לשם מס. במקום לשלם מס של 50% כמו שכירים (לפי מדרגות של שכירים), הם מקימים חברה ופועלים דרכה ומשלמים מס של 23%.
החברה לא מעבירה דיבידנד, הכסף נצבר אצלה וככה נחסך מס גדול. אם היא היתה מעבירה לבעל השליטה דיבידנד היה צורך לשלם עליו מס של 30% וכך בפועל המס הכולל היה מגיע לכ-50%. בדרך הזאת יש מילוט ממסים. ההנחה היתה שבבוא הזמן הדיבידנדים יחולקו, אבל בפועל זה הפך למכבסת מסים כי מס שלא משולם היום, גם לא משולם מחר, ובהדרגה הוא נשחק, על הדרך יש גם תכנוני מס, הקלות ועוד, ואותו בעל שליטה בפועל לא משלם כמו שכיר למרות שהוא מרוויח פי כמה וכמה ממנו.
את זה רשות המסים רצתה לעצור ובצדק כמובן. אלא שבדרך האוצר ורשות המסים הכניסו פנימה את כל העסקים שההכנסות שלהן מתחת ל-30 מיליון שקל והם מרוויחים בשיעור רווח של 25%. כל אלו יצטרכו לשלם מס גבוה יותר. יש המון חברות עסקיות אמיתיות שנמצאות תחת הקריטריונים האלו והם לא מעלימי מס או מתחמקי מס. למה מאפיה שמכניסה 5 מיליון שקל בשנה ומרוויחה 1.5 מיליון שקל צריכה לשלם מס לפי המדרגות הגבוהות? יש רבבות רבות של עסקים שמוטל עליהם מס לא צודק. זאת בשעה שאם אתם עסק גדול אתה משלם את המס הרגיל - הנמוך.
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אף אחד לא יודע באמת איך החוק הזה ייושם. עדיין לא יודעים איך "לעכל" אותו, רואי החשבון עצמם לא מבינים אותו, ואפילו רשות המסים עדיין מתקשה להסביר אותו ולהוציא לו הנחיות. בדרך גם הטילו קנסות מס על כאלו שלא יחלקו את הרווחים מהעבר. כל זה יכניס עשרות מיליארדים לקופה. הסיכוי שהחוק הזה יחזיק כמה שנים נמוך - או שכולם יתאגדו אחרת וימצאו דרך להתחמק מהמס או שישנו את החוק. עם זאת, האפקט שלו על התשלומי מסים הוא גדול כי יש בו מוטיבציה לחלוקת דיבידנדים במיסוי נמוך יותר ממה שיהיה בהמשך, וזה יעשיר את הקופה הציבורית.
חבל ההצלה של הכלכלה הישראלית
יעד הגבייה לשנת 2025 עודכן לאחרונה ל־496 מיליארד שקל - תוספת של 24 מיליארד שקל לעומת היעד המקורי. זה קרה כמעט בן לילה. לשנת 2026 המספר כבר מזנק ל-530 מיליארד. מדובר ביעדים חסרי תקדים, שמגיעים דווקא כשמשרד האוצר עצמו מוריד את תחזית הצמיחה. בשלוש שנים התוספת רק בעדכון האחרון מגביית מסים היא 60 מיליארד שקלים, כשבודקים לאחור את העדכונים בחודשים האחרונים מקבלים שהתוספת גבייה עולה על 90 מיליארד שקל.
פעולות נוספות של רשות המסים - בדיקה של החברות הגדולות. שם הרי מסתתר הכסף הגדול, לא במאפייה השכונתית. מדובר בפוטנציאל גבייה של עשרות מיליארדים ורשות המסים מכוונת לשם. כמו כן, צפוי להתפרסם נוהל גילוי מרצון חדש, שמאפשר לישראלים שהסתירו הון – בעיקר בשוק הקריפטו ובחשבונות זרים – לדווח ולשלם מס מבלי להיחשף להליך פלילי. גם כאן מדובר בסכומים גדולים, המטרה של רשות המסים להביא לקופה כמה מיליארדים בודדים לתקציב בעיקר החל מהשנה הבאה.רשות המסים גייסה בשנה האחרונה 120 מפקחי מס חדשים, כשכל מפקח הוא תוספת ישירה ליכולת האכיפה, לשומות הנבדקות ולגבייה בפועל. המהלך המרכזי הוא תוכנית "חשבוניות ישראל" פרויקט אכיפה שמתמקד במניעת שימוש בחשבוניות פיקטיביות, מקור להון שחור בהיקפים עצומים.
- מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
- קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
האכיפה מתרחשת בשטח, במפגש הישיר עם בעלי העסקים הפקחים מתצפתים על העסקים ועורכים קניות ביקורת. כך למשל, במבצע שנערך בדרום הארץ התבצעו 59 ביקורות בעסקים קטנים, מיצרני ג'חנון ועד עורכי דין מקומיים וב-31 מהן נמצאו הפרות: שיקים פתוחים, אי רישום הכנסות, תשלומים שהועברו ישירות לכיס הבעלים. במקרה אחד, תשלום של קניית ביקורת שביצועי הפקחים בעצמם פשוט נעלם בדרך לקופה. כלומר, יותר ממחצית מהעסקים לא עמדו בדרישות הבסיס.
רק בשנה החולפת התוכנית הזאת הניבה קרוב ל-5 מיליארד שקל לקופת המדינה, והצפי הוא להכפלת הסכום בשנה הנוכחית. רשות המסים סורקת את הארץ מדרום לצפון עם מבצעי שטח ממוקדים, הצלבות תשלומים דיגיטליים וביקורות פתע ומבהירה
שלבעל עסק שמשאיר מזומן בקופה בלי לדווח, זה עלול לעלות ביוקר. האכיפה כבר לא רק טכנית היא גם נועדה לחנך, לשנות תודעה. בישראל של היום, העלמת מס היא לא "שטיק", אלא הוצאה מסוכנת במיוחד.
- 8.אנונימי 09/06/2025 14:35הגב לתגובה זואי אפשר לבנות תקציב על כך שכל פעם ישנו את החוק ויתפסו אנשים עם המכנסיים למטה.
- 7.רשות המיסים מזם את האיש העמל ומתגמלים את האיש הפרזיט הפושע המשתמט דמוקרטיה במיטבה (ל"ת)אנונימי 09/06/2025 13:46הגב לתגובה זו
- 6.כלכלן 09/06/2025 11:45הגב לתגובה זוכל המשרות הטכנולוגיות עם השכר הגבוה מאז 2023 יש מגמת בריחה למזרח אירופה חברות ישראליות מגייסות פולנים ואוקראינים וגרוזינים ואז מתרצות את זה כאילו בגלל רפורמה משפטית שבגץ גם ככה בסוף פוסל וכל מה שמעניין אותן זה לחסוך כסף כי המהנדס העובד הישראלי צבר נכסים ונהיה יקר.
- 5.הדתיים צריכים כסף בנימין צריך קואליציההטובים עוברים לחול . תמשיכו לסחוט את אזרחי ישראל (ל"ת)אנונימי 09/06/2025 11:04הגב לתגובה זו
- 4.אנונימי 09/06/2025 10:16הגב לתגובה זוהמפקחים שהביאו באחרונה למס הכנסה בקושי יודעים לקרוא מאזן של חברה בינונית וגם הם עם רמת ידע מישכל הבנה די ירוד
- 3.זאת שערוריה שהעשירים שמרוויחים מאיתנו הצרכנים צמיד מוצאים קטמבינות לשלם פחות (ל"ת)אנונימי 09/06/2025 09:36הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 09/06/2025 09:22הגב לתגובה זואם הממשלה חושבת שהיא תשתמש בכספי המיסים שלנו באופן פרוע ותמשיך לחלוב אותנו שתחשוב שוב.
- 1.ירושלמי 09/06/2025 09:03הגב לתגובה זוגביה חלקית מחפשים מתחת לפנס לא נוגעים בחברה החרדית ובחברה הערבית. אני מסתובב בירושלים ורואה את החגיגה של המגזרים האלה. במקום זאת מטילים מיסים על המילואיניקים ועל השכירים. תורידו את המיסים ותבקרו במגזרים המעלימים!!!!!

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
