
הנזק לא תמיד נראה מיד: ההשלכות האסתטיות של עישון, והאפשרות לתקן
העישון משפיע על איך שאתם נראים, מריחים ומרגישים. עור עייף, פה יבש, ריח גוף שקשה להסתיר – ותחושת ניקיון שאבדה. אבל כשמפסיקים, הכל משתנה ורבים מופתעים לגלות עד כמה מהר זה קורה. אז מה בדיוק נפגע, מה יכול להשתקם – ואיפה מתחילים?
זה מתחיל בתחושה שקשה להצביע עליה: הפנים נראים עייפים, הפה יבש, וריח הגוף מעט שונה מהרגיל. לא שינוי חד, אלא תהליך איטי ושקט שקשה לעיתים לזהות את מקורו. אלא שבבסיס התחושות הללו עומדים שינויים פיזיים ממשיים – החל בפגיעה בשיניים, דרך ירידה בגמישות העור ועד הצטברות של ריח עשן בשיער ובבגדים. עישון, רגיל או אלקטרוני, אינו רק גורם סיכון בריאותי – אלא גם משפיע על המראה וההיגיינה אישית. בסקירה זו, שהתבססה על עשרות פרסומים מדעיים וכתבות עדכניות, מיפינו את ההשפעות המרכזיות – ואת הדרך שבה הן משתנות עם הפסקת העישון.
הפה יבש, הפלאק חוגג, והעששת לא מחכה
אחת ההשפעות הפחות מדוברות של עישון – רגיל או אלקטרוני – היא הפגיעה המתמשכת בחלל הפה. לא מדובר רק בהכתמה אסתטית, אלא בשורה של שינויים פיזיולוגיים שמתחילים כבר בשלב מוקדם של העישון, גם כשמדובר בהרגל מתון או חברתי. הנזק מתחיל באמייל השן – שכבה קשיחה שתפקידה להגן על השן. חומרים כמו זפת וניקוטין נצמדים לפני השטח, יוצרים כתמים כהים, ולעיתים אף חודרים פנימה וגורמים למראה עמום ולא אחיד. גם סיגריות אלקטרוניות, על אף היעדר זפת, כוללות ניקוטין ותרכובות כמו פרופילן גליקול, שגם להן השפעה על צבע השיניים. ניקוטין גם מפחית את תפקוד בלוטות הרוק, מה שמוביל ליובש בפה. הרוק הוא מנגנון הגנה טבעי, וירידה בו משבשת את האיזון הביולוגי בפה, מעודדת הצטברות פלאק וחומציות, ומעלה את הסיכון לעששת, במיוחד באזורים שקשה לנקות בצחצוח רגיל. החניכיים נפגעות אף הן. עישון מצמצם את זרימת הדם ומחליש את התגובה החיסונית המקומית. כתוצאה מכך, עלולה להתפתח דלקת חניכיים "שקטה" – ללא סימני אזהרה כמו דימום – אך בעלת פוטנציאל להוביל לנסיגה, חשיפת שורשים ואובדן שיניים. הנזק הזה לא רק בריאותי אלא גם אסתטי, ומלווה לעיתים ברגישות גבוהה לקור, חום או מגע. מעשנים גם נוטים לשיעורי כישלון גבוהים יותר בטיפולים דנטליים – שתלים, הלבנות וטיפולים משמרים. הריפוי איטי יותר, אספקת הדם לקויה, והצטברות חיידקים מוגברת. אפילו טיפולי הלבנה נפגעים – הצבע לא חוזר לקדמותו, והכתמים עיקשים יותר. ההבדלים בין סיגריות רגילות לאלקטרוניות קיימים, אך השפעות הניקוטין, היובש, והשינוי בהרכב החיידקי – משותפות לשני הסוגים. החדשות הטובות הן שהפסקת עישון מביאה לשיפור ניכר: הלחות בפה חוזרת, הדלקות נחלשות, והצבע מתבהר – אך רק אם ההפסקה מלאה, ולא לסירוגין.
כשהעור לא נושם – הוא מזדקן מהר יותר
עישון משפיע ישירות על איכות העור ועל קצב ההזדקנות שלו. ניקוטין מכווץ את כלי הדם המזינים את העור, ומפחית את אספקת החמצן והרכיבים החיוניים, בהם קולגן ואלסטין – החלבונים שאחראים לגמישות ולעמידות של העור. התוצאה: העור מאבד מהחיות, מקבל גוון אפרפר, יבש ולא אחיד. קמטים עדינים מופיעים מוקדם, ומעמיקים עם הזמן – בעיקר סביב הפה והעיניים. הבעות הפנים האופייניות למעשנים, כמו כיווץ שפתיים בעת השאיפה, רק מחמירות את הדפוס הזה.

- משרד הבריאות: סיגריות אלקטרוניות? "מגיפה שפוגעת בבני הנוער"
- מנסים להיגמל מסיגריות ולא מצליחים? הכירו את שיטת מיינדשיפט
בנוסף, עישון מגביר ייצור של אנזימים ממשפחת MMPs המפרקים קולגן. כתוצאה מכך, תהליכי שיקום העור נפגעים – פצעים מחלימים לאט, הסיכון לצלקות עולה, והתגובה לטיפולים אסתטיים נחלשת. גם טיפולים נפוצים כמו בוטוקס, לייזר או פילינגים משיגים תוצאות פחות עקביות אצל מעשנים. סיגריות אלקטרוניות, לעיתים נתפסות כחלופה "קלה", אך ההשפעה שלהן על העור דומה. הניקוטין זהה, והאדים עצמם פוגעים בשכבת ההגנה הטבעית של העור ומשנים את רמת החומציות שלו. לאורך זמן, זה מוביל ליובש, גירויים ולעיתים גם לפיגמנטציה. המונח "פני מעשן" אינו ביטוי ציורי – אלא תיאור קליני מוכר של עור דק, מקומט וחסר ברק. לעיתים מדובר במעשנים שעישנו מעט יחסית, אך באופן קבוע לאורך שנים. הפסקת עישון אינה מעלימה את כל הנזקים, אך מביאה לשיפור ניכר כבר תוך שבועות – זרימת הדם משתפרת, הצבע חוזר, והתחושה הכללית משתנה.
הפגיעה שלא רואים מיד – אבל מריחים כל הזמן
העישון אינו פוגע רק באיברים פנימיים או ברקמות נראות לעין – אלא גם בתחושת ההיגיינה האישית. חומרים כימיים בעשן הטבק – בהם פורמלדהיד, אצטון ובנזן – נצמדים לעור, לשיער ולבגדים, ולעיתים נוכחים גם לאחר מקלחת או כביסה.
תופעת Third-hand smoke – שאריות עשן שנצמדות למשטחים, בגדים, שיער ואפילו לעור – יוצרת תחושת "ענן" בלתי נראה אך מורגש סביב המעשן. בגדים עלולים לצבור ריח קבוע של טבק, גם לאחר כביסות חוזרות. שיער שסופג עשן מהסביבה גם הוא משמר את הריח לאורך זמן. גם מבחינה אסתטית – כתמי ניקוטין על קצות האצבעות והציפורניים, במיוחד ביד האוחזת את הסיגריה, מעניקים מראה צהוב-חום שקשה להסרה. מדובר בפגיעה ניכרת במראה הכללי, גם אצל אדם שמקפיד על לבוש והופעה.
- "שנת 2026 תהיה חשובה מאוד - שנת מבחן"
- האם נשות מילואים חרדיות באמת זכאיות לסיוע? בעד ונגד
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
הבשורה המעודדת: מהרגע שמפסיקים, הגוף יודע לתקן – ולפעמים זה קורה הרבה יותר מהר ממה שחושבים. העור מתבהר, הפה מתנקה – ויש שיטה שעוזרת לעבור את זה בלי להילחם כל יום
תוך ימים מההפסקה, חלה לרוב עלייה בזרימת הדם, שמשפרת את אספקת החמצן לעור ותורמת למראה חי יותר. במקביל, הפרשת הרוק מתאזנת, מה שמפחית יובש בפה, מאט הצטברות של פלאק, ומסייע בשמירה על בריאות החניכיים והשיניים. אף שהשיקום אינו מיידי, רבים מדווחים על שינוי חיובי שמורגש כבר בשבועות הראשונים.

עם זאת, הניסיון לעשות הפסקת עישון בכוחות עצמיים לא תמיד מצליח. ההתמכרות מורכבת משילוב של גורמים פיזיים והתנהגותיים, וקשה להתגבר עליה באמצעות כוח רצון בלבד. שיטת הגמילה של אהוד אברהמסון, הפועל בתחום למעלה מ־40 שנה, מתמקדת בהתמודדות עם שורש הדחף לעשן – לצד ההרגלים שמלווים אותו.
"הבעיה היא לא רק ההרגל – אלא הדחף הפנימי שחוזר גם אחרי הפסקות ממושכות", הוא אומר. השיטה משלבת שיחה אישית עם מטפל, שמטרתה לזהות מחסומים רגשיים ואמונות שמקשות על תהליך הגמילה, יחד
עם טיפול במישור האנרגטי והפיזיולוגי. מדובר בתהליך טבעי, שאינו כולל שימוש בתרופות או תחליפים. "זו השיטה היחידה שמטפלת ישירות בדחף", אומר אברהמסון, "ולכן נגמלים מצליחים להפסיק לעשן ולרדת במשקל בקלות וללא מאבק".