הנזק לא תמיד נראה מיד: ההשלכות האסתטיות של עישון, והאפשרות לתקן
העישון משפיע על איך שאתם נראים, מריחים ומרגישים. עור עייף, פה יבש, ריח גוף שקשה להסתיר – ותחושת ניקיון שאבדה. אבל כשמפסיקים, הכל משתנה ורבים מופתעים לגלות עד כמה מהר זה קורה. אז מה בדיוק נפגע, מה יכול להשתקם – ואיפה מתחילים?
זה מתחיל בתחושה שקשה להצביע עליה: הפנים נראים עייפים, הפה יבש, וריח הגוף מעט שונה מהרגיל. לא שינוי חד, אלא תהליך איטי ושקט שקשה לעיתים לזהות את מקורו. אלא שבבסיס התחושות הללו עומדים שינויים פיזיים ממשיים – החל בפגיעה בשיניים, דרך ירידה בגמישות העור ועד הצטברות של ריח עשן בשיער ובבגדים. עישון, רגיל או אלקטרוני, אינו רק גורם סיכון בריאותי – אלא גם משפיע על המראה וההיגיינה אישית. בסקירה זו, שהתבססה על עשרות פרסומים מדעיים וכתבות עדכניות, מיפינו את ההשפעות המרכזיות – ואת הדרך שבה הן משתנות עם הפסקת העישון.
הפה יבש, הפלאק חוגג, והעששת לא מחכה
אחת ההשפעות הפחות מדוברות של עישון – רגיל או אלקטרוני – היא הפגיעה המתמשכת בחלל הפה. לא מדובר רק בהכתמה אסתטית, אלא בשורה של שינויים פיזיולוגיים שמתחילים כבר בשלב מוקדם של העישון, גם כשמדובר בהרגל מתון או חברתי. הנזק מתחיל באמייל השן – שכבה קשיחה שתפקידה להגן על השן. חומרים כמו זפת וניקוטין נצמדים לפני השטח, יוצרים כתמים כהים, ולעיתים אף חודרים פנימה וגורמים למראה עמום ולא אחיד. גם סיגריות אלקטרוניות, על אף היעדר זפת, כוללות ניקוטין ותרכובות כמו פרופילן גליקול, שגם להן השפעה על צבע השיניים. ניקוטין גם מפחית את תפקוד בלוטות הרוק, מה שמוביל ליובש בפה. הרוק הוא מנגנון הגנה טבעי, וירידה בו משבשת את האיזון הביולוגי בפה, מעודדת הצטברות פלאק וחומציות, ומעלה את הסיכון לעששת, במיוחד באזורים שקשה לנקות בצחצוח רגיל. החניכיים נפגעות אף הן. עישון מצמצם את זרימת הדם ומחליש את התגובה החיסונית המקומית. כתוצאה מכך, עלולה להתפתח דלקת חניכיים "שקטה" – ללא סימני אזהרה כמו דימום – אך בעלת פוטנציאל להוביל לנסיגה, חשיפת שורשים ואובדן שיניים. הנזק הזה לא רק בריאותי אלא גם אסתטי, ומלווה לעיתים ברגישות גבוהה לקור, חום או מגע. מעשנים גם נוטים לשיעורי כישלון גבוהים יותר בטיפולים דנטליים – שתלים, הלבנות וטיפולים משמרים. הריפוי איטי יותר, אספקת הדם לקויה, והצטברות חיידקים מוגברת. אפילו טיפולי הלבנה נפגעים – הצבע לא חוזר לקדמותו, והכתמים עיקשים יותר. ההבדלים בין סיגריות רגילות לאלקטרוניות קיימים, אך השפעות הניקוטין, היובש, והשינוי בהרכב החיידקי – משותפות לשני הסוגים. החדשות הטובות הן שהפסקת עישון מביאה לשיפור ניכר: הלחות בפה חוזרת, הדלקות נחלשות, והצבע מתבהר – אך רק אם ההפסקה מלאה, ולא לסירוגין.
כשהעור לא נושם – הוא מזדקן מהר יותר
עישון משפיע ישירות על איכות העור ועל קצב ההזדקנות שלו. ניקוטין מכווץ את כלי הדם המזינים את העור, ומפחית את אספקת החמצן והרכיבים החיוניים, בהם קולגן ואלסטין – החלבונים שאחראים לגמישות ולעמידות של העור. התוצאה: העור מאבד מהחיות, מקבל גוון אפרפר, יבש ולא אחיד. קמטים עדינים מופיעים מוקדם, ומעמיקים עם הזמן – בעיקר סביב הפה והעיניים. הבעות הפנים האופייניות למעשנים, כמו כיווץ שפתיים בעת השאיפה, רק מחמירות את הדפוס הזה.

- משרד הבריאות: סיגריות אלקטרוניות? "מגיפה שפוגעת בבני הנוער"
- מנסים להיגמל מסיגריות ולא מצליחים? הכירו את שיטת מיינדשיפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, עישון מגביר ייצור של אנזימים ממשפחת MMPs המפרקים קולגן. כתוצאה מכך, תהליכי שיקום העור נפגעים – פצעים מחלימים לאט, הסיכון לצלקות עולה, והתגובה לטיפולים אסתטיים נחלשת. גם טיפולים נפוצים כמו בוטוקס, לייזר או פילינגים משיגים תוצאות פחות עקביות אצל מעשנים. סיגריות אלקטרוניות, לעיתים נתפסות כחלופה "קלה", אך ההשפעה שלהן על העור דומה. הניקוטין זהה, והאדים עצמם פוגעים בשכבת ההגנה הטבעית של העור ומשנים את רמת החומציות שלו. לאורך זמן, זה מוביל ליובש, גירויים ולעיתים גם לפיגמנטציה. המונח "פני מעשן" אינו ביטוי ציורי – אלא תיאור קליני מוכר של עור דק, מקומט וחסר ברק. לעיתים מדובר במעשנים שעישנו מעט יחסית, אך באופן קבוע לאורך שנים. הפסקת עישון אינה מעלימה את כל הנזקים, אך מביאה לשיפור ניכר כבר תוך שבועות – זרימת הדם משתפרת, הצבע חוזר, והתחושה הכללית משתנה.
הפגיעה שלא רואים מיד – אבל מריחים כל הזמן
העישון אינו פוגע רק באיברים פנימיים או ברקמות נראות לעין – אלא גם בתחושת ההיגיינה האישית. חומרים כימיים בעשן הטבק – בהם פורמלדהיד, אצטון ובנזן – נצמדים לעור, לשיער ולבגדים, ולעיתים נוכחים גם לאחר מקלחת או כביסה.
תופעת Third-hand smoke – שאריות עשן שנצמדות למשטחים, בגדים, שיער ואפילו לעור – יוצרת תחושת "ענן" בלתי נראה אך מורגש סביב המעשן. בגדים עלולים לצבור ריח קבוע של טבק, גם לאחר כביסות חוזרות. שיער שסופג עשן מהסביבה גם הוא משמר את הריח לאורך זמן. גם מבחינה אסתטית – כתמי ניקוטין על קצות האצבעות והציפורניים, במיוחד ביד האוחזת את הסיגריה, מעניקים מראה צהוב-חום שקשה להסרה. מדובר בפגיעה ניכרת במראה הכללי, גם אצל אדם שמקפיד על לבוש והופעה.
- מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...
הבשורה המעודדת: מהרגע שמפסיקים, הגוף יודע לתקן – ולפעמים זה קורה הרבה יותר מהר ממה שחושבים. העור מתבהר, הפה מתנקה – ויש שיטה שעוזרת לעבור את זה בלי להילחם כל יום
תוך ימים מההפסקה, חלה לרוב עלייה בזרימת הדם, שמשפרת את אספקת החמצן לעור ותורמת למראה חי יותר. במקביל, הפרשת הרוק מתאזנת, מה שמפחית יובש בפה, מאט הצטברות של פלאק, ומסייע בשמירה על בריאות החניכיים והשיניים. אף שהשיקום אינו מיידי, רבים מדווחים על שינוי חיובי שמורגש כבר בשבועות הראשונים.

עם זאת, הניסיון לעשות הפסקת עישון בכוחות עצמיים לא תמיד מצליח. ההתמכרות מורכבת משילוב של גורמים פיזיים והתנהגותיים, וקשה להתגבר עליה באמצעות כוח רצון בלבד. שיטת הגמילה של אהוד אברהמסון, הפועל בתחום למעלה מ־40 שנה, מתמקדת בהתמודדות עם שורש הדחף לעשן – לצד ההרגלים שמלווים אותו.
"הבעיה היא לא רק ההרגל – אלא הדחף הפנימי שחוזר גם אחרי הפסקות ממושכות", הוא אומר. השיטה משלבת שיחה אישית עם מטפל, שמטרתה לזהות מחסומים רגשיים ואמונות שמקשות על תהליך הגמילה, יחד
עם טיפול במישור האנרגטי והפיזיולוגי. מדובר בתהליך טבעי, שאינו כולל שימוש בתרופות או תחליפים. "זו השיטה היחידה שמטפלת ישירות בדחף", אומר אברהמסון, "ולכן נגמלים מצליחים להפסיק לעשן ולרדת במשקל בקלות וללא מאבק".

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
מחר יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ואחרי עלייה של 0.7% באוגוסט הוא צפוי להיות...שלילי.
הכלכלנים מעריכים כי המדד יירד ב-0.1% עד 0.3% בעיקר בשל ירידות עונתיות בסעיפי צריכה, תחבורה וטיסות. מדד כזה מבטא מדד של 2.8%-3% ב-12 החודשים האחרונים, אבל מה שחשוב יותר הם ה-12 חודשים הבאים וכאן הכלכלנים מצפים ל-2.1%-2.2%. עם צפי כזה, אין לכאורה מקום לריבית של 4.5%. הריבית על פני זמן עולה על המדד בסדר גודל של 1% פחות או יותר.
ומכאן שיש ציפייה גדולה להפחתת ריבית. הציפייה הזו היתה גם בעבר, אבל בנק ישראל כל פעם מחדש מצא "תירוץ" להשארת הריבית. בפעם האחרונה הוא הדגיש כי התגובה של העולם למלחמה בעזה והחשש שזה יתבטא בעסקים ובכלכלה הם נקודת סיכון למשק. מה שנכון - נכון, אבל אחרי סיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחלק מהחטופים החללים, נראה שבפגישה הבאה, הנגיד כבר לא יוכל להשאיר את הריבית על 4.5%.
ההחלטה הבאה תהיה ב-24 בנובמבר, יש עוד זמן, וגם יש עוד מדד (מדד אוקטובר) כשהמדדים האלו חשובים מאחר שהסיבה העיקרית לריבית גבוהה היא המלחמה באינפלציה. ככל שהריבית גבוה יותר כך הביקושים אמורים להיות נמוכים יותר וכך האינפלציה שמונעת על ידי ביקושים אמורה להתרסן.
אלא שתהיה שאלה גדולה על הביקושים בסיום המלחמה. הציבור עשוי על רקע השיפור בסנטימנט להגביר ביקושים מה שעלול להעלות את האינפלציה. בבנק ישראל לא ירצו להוריד ריבית בזמן שיש עלייה בביקושים - זה להוסיף שמן למדורה, אלא שהפעם באמת לא נראה שלבנק יש ברירה כי אפילו שוקי האג"ח מלמדים על הורדת ריבית. מחירי האג"ח מבטאים ירידה לאזור 3.5% תוך שנה. כלומר, ירידה של 1% שלם בשנה.
- הישג לפאוול או תעודת עניות לפד?
- הריבית לא תשתנה היום, אבל מה כן עשוי להשתנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שעוד יכול לקלקל את המגמה של שליטה באינפלציה אלו מחירי הדירות. אלו יורדים כבר חודשים ארוכים כשמתחילת השנה, על פי בדיקת ביזפורטל הירידות מגיעות באזורים השונים ל-5% עד 10%. אבל, ההערכה שחלק מאלו שישבו על הגדר עשו זאת בשל המלחמה ועכשיו הם יחזרו לשוק. חזרה של קונים לשוק, היא "פרץ של ביקושים", וזה יוצר עליות מחירים. מספיק שיהיה עודף ביקוש נקודתי כדי להעלות את המחירים וזה אחרי שהיינו במסלול של ירידות. יש עוד חשש גדול בשל אוזלת ידם של שר האוצר ושר השיכון והבינוי - ראו כאן: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?.