איילת ניר: "סבירות גבוהה שפישר יתערב בשוק האג"ח הממשלתי לטווח ארוך"
בשוק האג"ח הממשלתי השקלי (אגרות חוב מסוג "שחר") נרשמות גם היום ירידות קלות, המשך ישיר למגמה שלילית על רקע מימושי רווחים שנרשמו בימים האחרונים. בשוק ההון, מסתבר, לא מתרגשים במיוחד מההערכות שהתפרסמו בימים האחרונים, וגם היום, כי בנק ישראל עשוי להתחיל לרכוש אגרות חוב ממשלתיות בשוק בקרוב.
איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות איי.בי.איי, אומרת כי קיימת הסתברות גבוהה שבנק ישראל ירכוש אג"ח ממשלתי בעוד קיימת הסתברות נמוכה שירכוש אג"ח קונצרני. נזכיר כי על פי סעיף 46.א לחוק בנק ישראל הבנק רשאי לקנות או למכור בשוק ניירות ערך של המדינה וכן ניירות ערך אחרים שהם התחייבות לתשלום במטבע ישראלי ונושאים ריבית קבועה. הבנק אינו רשאי לרכוש מניות אלא רק אגרות חוב.
ניר אומרת כי "עד כה הצליח בנק ישראל לטפל בבעיית הנזילות של הטווח הקצר, אם באמצעות מכרזי המק"מ, (הקטנת ההנפקות), אם באמצעות הארכת המכרזים המוניטאריים לתקופות ארוכות משבוע, ועוד. הירידה בתשואות הקצרות מצביעה על כך שלא חסרה נזילות בטווחים הקצרים".
עם זאת, אומרת ניר, "בנק ישראל לא הצליח עד כה לייצר נזילות בטווח הארוך, שכן ירידת הריבית לא הצליחה לחלחל הלאה, והדבר ניכר בתלילות הגבוהה של העקום השקלי. למעשה, ישראל זוכה במקום הראשון (והמפוקפק) בפער התשואות בין האג"ח לעשר שנים לבין האג"ח לשנתיים, בהשוואה לשווקים המפותחים".
ניר מציינת כי בעוד שבארה"ב אנו עדים לעשרות של הנפקות קונצרניות, תוצאה של ירידת ריבית הבסיס (Benchmark), אשר מאפשרת גיוס במחירים סבירים, למרות המרווחים שגדלו, בישראל ריבית הבסיס עדיין גבוהה, ובתוספת המרווחים, הופכת את ההנפקות לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית לחברות רבות, ובכך בא לידי ביטוי, בין היתר, מחנק האשראי במשק.
אם בבנק ישראל מעוניינים (ונראה כי כך הוא) לטפל בנזילות הארוכה, הרי שרכישה של אג"ח ממשלתי בטווחים הארוכים יותר, עשויה לקדם מטרה זו. הכיצד? –ככל שיגבר הביקוש בחלק הארוך של העקום, והתשואות בו ילכו ויפחתו – כן תקטן ריבית הבסיס לתמחור של הנפקה קונצרנית, כאשר בנוסף, ירידת התשואות באפיק הממשלתי תוביל להסטה של הון מאפיק זה לאפיקי השקעה אחרים בהם: האג"ח הקונצרני והמניות. ניר מדגישה כי צריך לשים לב כי על פי חוק בנק ישראל, הבנק לא מוגבל ברכישות בהנפקות בלבד, הוא יכול לרכוש בשוק המשני.
בארה"ב הודיע בשבוע האחרון הפד, כי הוא לא מעוניין לבינתיים לרכוש אג"ח ממשלתי (ואכזב בכך משקיעים רבים), אך יש לזכור, כי בארה"ב העקום תלול פחות, והשוק הקונצרני אינו משותק, כך שהבנק הפדראלי בארה"ב לא צריך להתמודד עם הבעיה הקיימת אצלנו.
בנוגע לאפשרות שבנק ישראל יתערב גם בשוק האג"ח הקונצרני אומרת ניר כי "הרי שמבחינה משפטית בנק ישראל לא מנוע מלהתערב באופן ישיר בשוק האג"ח הקונצרני באמצעות רכישה ישירה של אג"ח, אך מאחר ואין לכך תקדים בעולם, ומאחר ושאלת העלות/תועלת לא ברורה כלל, ובודאי על רקע הביקורת הציבורית הצפויה – אנו נותנים למהלך זה הסתברות נמוכה בלבד".
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
