איילת ניר: "סבירות גבוהה שפישר יתערב בשוק האג"ח הממשלתי לטווח ארוך"
בשוק האג"ח הממשלתי השקלי (אגרות חוב מסוג "שחר") נרשמות גם היום ירידות קלות, המשך ישיר למגמה שלילית על רקע מימושי רווחים שנרשמו בימים האחרונים. בשוק ההון, מסתבר, לא מתרגשים במיוחד מההערכות שהתפרסמו בימים האחרונים, וגם היום, כי בנק ישראל עשוי להתחיל לרכוש אגרות חוב ממשלתיות בשוק בקרוב. איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות איי.בי.איי, אומרת כי קיימת הסתברות גבוהה שבנק ישראל ירכוש אג"ח ממשלתי בעוד קיימת הסתברות נמוכה שירכוש אג"ח קונצרני. נזכיר כי על פי סעיף 46.א לחוק בנק ישראל הבנק רשאי לקנות או למכור בשוק ניירות ערך של המדינה וכן ניירות ערך אחרים שהם התחייבות לתשלום במטבע ישראלי ונושאים ריבית קבועה. הבנק אינו רשאי לרכוש מניות אלא רק אגרות חוב. ניר אומרת כי "עד כה הצליח בנק ישראל לטפל בבעיית הנזילות של הטווח הקצר, אם באמצעות מכרזי המק"מ, (הקטנת ההנפקות), אם באמצעות הארכת המכרזים המוניטאריים לתקופות ארוכות משבוע, ועוד. הירידה בתשואות הקצרות מצביעה על כך שלא חסרה נזילות בטווחים הקצרים". עם זאת, אומרת ניר, "בנק ישראל לא הצליח עד כה לייצר נזילות בטווח הארוך, שכן ירידת הריבית לא הצליחה לחלחל הלאה, והדבר ניכר בתלילות הגבוהה של העקום השקלי. למעשה, ישראל זוכה במקום הראשון (והמפוקפק) בפער התשואות בין האג"ח לעשר שנים לבין האג"ח לשנתיים, בהשוואה לשווקים המפותחים". ניר מציינת כי בעוד שבארה"ב אנו עדים לעשרות של הנפקות קונצרניות, תוצאה של ירידת ריבית הבסיס (Benchmark), אשר מאפשרת גיוס במחירים סבירים, למרות המרווחים שגדלו, בישראל ריבית הבסיס עדיין גבוהה, ובתוספת המרווחים, הופכת את ההנפקות לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית לחברות רבות, ובכך בא לידי ביטוי, בין היתר, מחנק האשראי במשק. אם בבנק ישראל מעוניינים (ונראה כי כך הוא) לטפל בנזילות הארוכה, הרי שרכישה של אג"ח ממשלתי בטווחים הארוכים יותר, עשויה לקדם מטרה זו. הכיצד? –ככל שיגבר הביקוש בחלק הארוך של העקום, והתשואות בו ילכו ויפחתו – כן תקטן ריבית הבסיס לתמחור של הנפקה קונצרנית, כאשר בנוסף, ירידת התשואות באפיק הממשלתי תוביל להסטה של הון מאפיק זה לאפיקי השקעה אחרים בהם: האג"ח הקונצרני והמניות. ניר מדגישה כי צריך לשים לב כי על פי חוק בנק ישראל, הבנק לא מוגבל ברכישות בהנפקות בלבד, הוא יכול לרכוש בשוק המשני. בארה"ב הודיע בשבוע האחרון הפד, כי הוא לא מעוניין לבינתיים לרכוש אג"ח ממשלתי (ואכזב בכך משקיעים רבים), אך יש לזכור, כי בארה"ב העקום תלול פחות, והשוק הקונצרני אינו משותק, כך שהבנק הפדראלי בארה"ב לא צריך להתמודד עם הבעיה הקיימת אצלנו. בנוגע לאפשרות שבנק ישראל יתערב גם בשוק האג"ח הקונצרני אומרת ניר כי "הרי שמבחינה משפטית בנק ישראל לא מנוע מלהתערב באופן ישיר בשוק האג"ח הקונצרני באמצעות רכישה ישירה של אג"ח, אך מאחר ואין לכך תקדים בעולם, ומאחר ושאלת העלות/תועלת לא ברורה כלל, ובודאי על רקע הביקורת הציבורית הצפויה – אנו נותנים למהלך זה הסתברות נמוכה בלבד". כלכלני גאון בית השקעות אומרים בסקירתם השבועית כי "ההודעה של בנק ישראל, לפיה עשוי הבנק לרכוש אגרות ממשלתיות וקונצרניות ארוכות במיליארדי שקלים על מנת להוריד את התשואה על הריביות הארוכות, צפויה לתת דלק למח"מ הבינוני והארוך. בנוסף, אנו מאמינים כי מדדי האינפלציה הקרובים יפתיעו לרעה ולכן, במצב הנוכחי, מומלץ להאריך מח"מ ולהתמקד בסדרות 217 ו- 219".
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
מתחנות דלק לתחנות טעינה: עדכון היסטורי בתמ"א
הוועדה הארצית לתכנון אישרה הרחבת זכויות הבנייה בתחנות דלק לטובת עמדות טעינה מהירה ואזורי המתנה, כחלק מהיעד הלאומי למעבר מלא לתחבורה חשמלית עד 2050
מינהל התכנון אישר תיקון משמעותי לתוכנית המתאר הארצית לתחנות תדלוק (תמ"א 18), שיתאים את המרחב הציבורי לעידן הרכב החשמלי. השינוי יאפשר הרחבה והתקנה של עמדות טעינה מתקדמות, עם שילוב תשתיות בסטנדרט טכנולוגי עדכני ותכנון משולב בסביבה העירונית.
המהלך הוא חלק ממדיניות לאומית להאצת המעבר המלא לתחבורה חשמלית עד שנת 2050. במסגרת השינוי יתווספו זכויות בנייה לטובת הקמת חדרי חשמל וטרנספורמציה בהיקף של עד 100 מ"ר, שיתמכו בטעינה מהירה של יותר מ־5 רכבים בו-זמנית. בנוסף, יינתנו זכויות נוספות של עד 20 מ"ר
ליצירת אזורי המתנה ושירות לנוסעים בזמן ההטענה.
בדיון השתתפו נציגי מינהל התכנון, משרד התחבורה, משרד האנרגיה ומשרד הגנת הסביבה, לצד חברות דלק ויזמים בתחום הרכב החשמלי. במסגרת המפגש נערך שולחן עגול שעסק בהיבטים הכלכליים, התפעוליים והסביבתיים של המהלך,
תוך בחינת צורכי השוק בפועל.
משרד האנרגיה הציג נתונים עדכניים הממחישים את קצב האימוץ המהיר: כיום נעים בכבישי ישראל כ-170,000 רכבים חשמליים מלאים מתוך כ-3.7 מיליון כלי רכב פרטיים. כדי לממש את היעד השאפתני - מעבר מלא לתחבורה חשמלית תוך 25 שנה - נדרשות תשתיות טעינה פרוסות, חכמות וזמינות בכל עיר ויישוב.
- זוז פאוור קורסת 70% מתחילת השנה - החברה חייבת טעינה מהירה
- המניה שמזנקת ב-38% ומה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי מינהל התכנון, "אנו רואים חשיבות עליונה בהסרת חסמים והכשרת הקרקע למעבר לתחבורה חשמלית. המהלך הזה אינו רק טכני - הוא חלק מתפיסה כוללת של עיצוב רחובות עירוניים מותאמים לעידן האנרגיה החדשה".
