הדולר פרץ קדימה: "רמת ההתנגדות ב-4.15 שקלים תיבחן כבר בימים הקרובים"
הדולר ממשיך להתחזק וביום שישי התבסס חזק מעל רמת ה-4 שקלים לדולר, שנפרצה במהלך השבוע הקודם. המסחר באופציות כעת מגלם עליה נוספת של 0.1% בשער הדולר, לרמה של כ-4.07 שקלים. בסיכום שבועי רשם הדולר התחזקות של כ-3.3% מול השקל.
בנק ישראל דיווח היום כי בחודש ינואר רכש כ-86.3 מיליון דולר בממוצע ביום אך לא הצליח למנוע קיטון בסך של 587 מיליון דולר ביתרות מטבע החוץ בהשוואה לחודש דצמבר. מחד, היתרות גדלו כתוצאה מתרומת בנק ישראל בסך 1.9 מיליארד דולרים כתוצאה מרכישות מטבע חוץ ומאידך, היתרות קטנו כתוצאה מתרומת הסקטור הפרטי הנובע מקיטון בפיקדונות הבנקים בבנק ישראל במטבע חוץ כנגד מטבע חוץ בסכום של כ- 1.820 מיליארד דולר ומהעברות של הסקטור הציבורי לחו"ל בסכום של כ- 89 מיליון דולר ומשערוך יתרות מטבע חוץ בסך כ- 578 מיליון דולר.
בלידר שוקי הון
בנוגע לשוק המט"ח אומרים בלידר כי הפיחות הזוחל בשקל עשוי להימשך בטווח הקצר על רקע ציפיות לצמצום משמעותי בפער הריביות עם ארה"ב והמשך רכישות מט"ח על ידי בנק ישראל. בלידר עדיין מעדיפים את היורו על הדולר ברמה של 1.28 דולר לאירו.
כלכלני איזי פורקס אומרים, בסקירה שפירסמו, כי מרווין קינג וז'אן קלוד טרישה, שני נגידי הבנקים האמונים על המדיניות המוניטארית ביבשת הישנה, ישבו השבוע שוב על המדוכה. ביום חמישי הקרוב, ה-5 בפברואר יודיעו שניהם כמה אחוזי ריבית נאלצו להקריב בשל נתוני המאקרו שבידם.
"לטרישה, נגיד הבנק המרכזי של גוש האירו, נוצר מרחב תמרון מפתיע, לאחר הורדת הריבית האחרונה שביצע בחודש שעבר (0.5%). נתוני ההזמנות ממפעלים, מדד המחירים ליצרן בגרמניה ומדד מנהלי הרכש בגוש האירו עלו על הציפיות המוקדמות וגם אם עוד אין סיבה אמיתית לשמוח, לטרישה יש כעת אפשרות לשבת לרגע על הגדר ולהותיר את הריבית בגוש על כנה בשיעור 2%. לפחות, עד שיתברר אם אכן חל איזשהו שינוי לטובה במצב או שמדובר בעליה לצורך המשך הירידה. זאת, בתנאי שיתעלם מנתוני האינפלציה בגוש, שמתדרדרים לשפל של כל הזמנים. דרך הפשרה בין הנתונים השונים עשויה להיות הפחתה מתונה בריבית בסך 25 נקודות בסיס.
לקינג, אומרים באיזי פורקס, אין את הלוקסוס הזה. "לאחר שהתבטא השבוע כי ישנה האטה מפורשת בשנת 2009 בכלכלה המקומית וכי הבנק המרכזי בבריטניה יעשה כל מאמץ להגביר את הנזילות במדינה, צפוי קינג להפחית את הריבית בממלכה ב-0.5% נוספים לרמה של 1%. כל הנתונים מראים כי הפעילות במשק הבריטי מתכווצת מחודש לחודש, כשבמקביל האבטלה מתרחבת. החשש הוא כמובן ממעגל הקסמים שראשיתו צמצום ההכנסה הפנויה, המשכו הפגיעה בחסכונות ואחריתו החרפת המיתון וחוזר חלילה".
גאון: הדולר ימשיך לטפס
בגאון בית השקעות אומרים כי בשבוע הקרוב הדולר צפוי להמשיך להיות מושפע מהתנהגותו בעולם, ובעיקר מהמשך צעדי החירום של אובאמה להצלת הכלכלה האמריקאית, אפקט שכפי הנראה מחזק את הדולר לעת עתה. לטווח הארוך יותר (קרי החודשים הקרובים), כספי הגיוס של מדינת ישראל בגובה 3 מיליארד דולר שיגוייסו בחו"ל ויומרו לשקלים צפויים להקשות על הדולר להתחזק בצורה חדה יותר.
מבחינה טכנית, מציינים בגאון כי רמת ההתנגדות 4.01-4.03 שקלים נפרצה לאחר 2 ניסיונות כושלים. "רמת ההתנגדות הבאה 4.15-4.16 שקלים (לפי סרגל פיבונאצ'י), תיבחן כבר בימים הקרובים אולם קיימת גם אפשרות למימוש חזרה לרמות התמיכה החדשות 4.01-4.03. מבחינת תחזית לטווח הארוך יותר, אנו עדיין בפוזיציית לונג על הדולר והתחזית שלנו לטווח של החודשיים הקרובים נותרה על 4.35 שקל לדולר (סוף רבעון ראשון של 2009)".
דן הלמן: צפויה עליה בתשואות של אג"ח מדינה לטווח הבינוני והארוך
דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות, אומר כי "בשבוע החולף קיבלנו שתי אינדיקציה מעניינות למה שצפוי להתרחש בשוק האג"ח הממשלתיות. ב-25 בינואר גייסה הממשלה כחצי מיליארד דולר (שלא תוכננו) באיגוד הבונדס בארה"ב. בנוסף, הממשלה הגדילה את היקף הנפקת החוב בפברואר ל-7 מיליארד שקלים במקום 4.5 מיליארד שקלים. משמעות הודעות אלו היא כפולה: האחת, מדינת ישראל נערכת לממן את הגירעון הצפוי בתקציב 2009. המשמעות השנייה היא כי המימון יגיע באמצעות גיוס חוב מה שיוביל ללחצים על מחירי האג"ח הממשלתי בישראל".
"כמו-כן, בארה"ב נמשכת מגמת העלייה בתשואות של אג"ח ממשלת ארה"ב לטווחים של 10 ו – 30 שנים. לכן, על בסיס נתונים אלו אנו עדיין צופים, בשבועות הקרובים, לעלייה בתשואות של אג"ח מדינה לטווח הבינוני והארוך".
בסקירה השבועית של קבוצת הלמן-אלדובי אומרים היום כי בנק ישראל החליט לצאת בתוכנית של רכישת אג"ח ממשלתי ארוך טווח בדומה לתהליך עליו הכריז הפד האמריקני. "בנק ישראל נכח לדעת כי הורדת הריבית לטווח הקצר איננה משפיעה על הריבית ארוכת הטווח ועל מנת להפחית את שיפועו של עקום התשואות החליט לרכוש אג"ח ארוך טווח. אם יתגלה כי התוכנית של בנק ישראל לרכישת אג"ח ארוך תהיה אפקטיבית במידה דומה לתוכנית רכישת המט"ח אזי נראה בלימה בעלייה בתשואות של האג"ח הארוך" אומר הלמן.
כלכלני בנק הפועלים העריכו בסקירתם השבועית כי "השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, כשבראש ובראשונה הוא צפוי להיות מושפע מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם. יחד עם זאת, בין הגורמים התומכים בהיחלשות השקל ניתן למנות את הקיטון בעודף בחשבון השוטף, המיתון הכלכלי בישראל, צמצום פער הריבית ורכישות המט"ח היומיות של בנק ישראל".

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.

פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.