דוחות טובים לנפטא: גידול של 34% בהכנסות לרמה של כ-73.8 מיליון שקל

בסעיף המימון רשמה החברה ברבעון האחרון הכנסות נטו בסך של כ -157.3 מיליון שקל
קובי ישעיהו |

חברת נפטא, מקבוצת אקויטל-יואל, מסכמת את הרבעון השלישי של 2008 עם גידול בהכנסות וברווח הנקי.

הכנסות החברה (פרופורמה) ברבעון השלישי הסתכמו בכ-73.8 מיליון שקל, גידול של כ- 34% לעומת הכנסות בכך כ- 55 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2007. עיקר השיפור בהכנסות נרשם בגידול בהכנסות ממכירת גז ונפט שהסתכמו ברבעון בכ- 66.2 מיליון שקל, גידול של כ- 27% לעומת הכנסות (פרופורמה) בסך כ- 51.9 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2007. הגידול בהכנסות נובע בעיקר מגידול בכמות הגז הנפט שהופקו וכן מעליית מחירי הנפט והגז ביחס לרבעון המקביל.

יצויין, כי השוואת הנתונים היא על בסיס דו"חות פרופורמה, המשקפים מצב בו 490 בארות הנפט בארה"ב, שנרכשו בחודש מרץ 2008, נכללו בתוצאות הכספיות כבר החל מינואר 2007.

הרווח התפעולי של נפטא ברבעון הסתכם בכ- 20 מיליון שקל, גידול של כ- 14% לעומת כ- 17.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בסעיף המימון רשמה החברה ברבעון האחרון הכנסות נטו בסך של כ -157.3 מיליון שקל. זאת, לעומת הוצאות מימון בסך כ- 5 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הכנסות המימון נובעות בעיקר מעסקאות הגנה מפני השינויים במחירי הנפט והגז, שאינן מוכרות מבחינה חשבונאית, ובוצעו ע"י החברה כדי להגן על החברה לטווח ארוך מפני עלייה במחיר הנפט. על פי כללי ה-IFRS יש לרשום מדי רבעון את הרווח או ההפסד המתהווה כתוצאה משווי עיסקאות ההגנה בתום כל רבעון, וזאת למרות שמדובר בהוצאות מימון שברובן הינן חשבונאיות בלבד, ובעיסקאות הגנה ארוכות טווח שאין להן משמעות בניתוח תוצאות רבעון זה או אחר.

הרווחים מעסקאות ההגנה (המיועדות להגן מפני ירידה במחיר הנפט) נוצרו עקב הירידה במחירי הנפט והגז במהלך הרבעון השלישי מתחת למחיר שקיבעה החברה (82 דולר). באותו אופן, ברבעונים קודמים, כאשר עלה מחיר הנפט, רשמה החברה הפסדים מעסקאות ההגנה.

בשורת התחתונה רשמה נפטא רווח נקי ברבעון השלישי של כ- 107.7 מיליון שקל, מהם מיוחס לבעלי המניות כ- 53.7 מיליון שקל, זאת, בהשוואה לרווח נקי של כ- 5.2 מיליון שקל וכ- 4.7 מיליון שקל בהתאמה.

בסיכום תשעת החודשים רשמה נפטא הכנסות (פרופורמה) בסך כ- 212.4 מיליון שקל, גידול של כ-46%, רווח תפעולי של כ- 89.5 מיליון שקל, המהווה גידול של כ -51%, והפסד נקי של כ- 26.2 מיליון שקל המיוחס לבעלי המניות.

ההפסד בתקופה מקורו בהוצאות המימון הגבוהות יחסית בסך של כ -116.1 מיליון שקל, שנבעו בעיקרן משערוך עסקאות ההגנה על מחיר הנפט והגז, ונוצרו בשל עליית מחיר הנפט בחצי השנה הראשונה של השנה. כאמור, ברבעון האחרון נרשמו הכנסות מימון בגין עסקאות אלה, מאחר ומחיר הנפט ירד מתחת למחיר שקובע בעסקאות ההגנה. יצויין כי ההוצאות וההכנסות בגין שערוך עסקאות ההגנה אינן תזרימיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות