דוחות טובים לנפטא: גידול של 34% בהכנסות לרמה של כ-73.8 מיליון שקל

בסעיף המימון רשמה החברה ברבעון האחרון הכנסות נטו בסך של כ -157.3 מיליון שקל
קובי ישעיהו |

חברת נפטא, מקבוצת אקויטל-יואל, מסכמת את הרבעון השלישי של 2008 עם גידול בהכנסות וברווח הנקי.

הכנסות החברה (פרופורמה) ברבעון השלישי הסתכמו בכ-73.8 מיליון שקל, גידול של כ- 34% לעומת הכנסות בכך כ- 55 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2007. עיקר השיפור בהכנסות נרשם בגידול בהכנסות ממכירת גז ונפט שהסתכמו ברבעון בכ- 66.2 מיליון שקל, גידול של כ- 27% לעומת הכנסות (פרופורמה) בסך כ- 51.9 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2007. הגידול בהכנסות נובע בעיקר מגידול בכמות הגז הנפט שהופקו וכן מעליית מחירי הנפט והגז ביחס לרבעון המקביל.

יצויין, כי השוואת הנתונים היא על בסיס דו"חות פרופורמה, המשקפים מצב בו 490 בארות הנפט בארה"ב, שנרכשו בחודש מרץ 2008, נכללו בתוצאות הכספיות כבר החל מינואר 2007.

הרווח התפעולי של נפטא ברבעון הסתכם בכ- 20 מיליון שקל, גידול של כ- 14% לעומת כ- 17.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בסעיף המימון רשמה החברה ברבעון האחרון הכנסות נטו בסך של כ -157.3 מיליון שקל. זאת, לעומת הוצאות מימון בסך כ- 5 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הכנסות המימון נובעות בעיקר מעסקאות הגנה מפני השינויים במחירי הנפט והגז, שאינן מוכרות מבחינה חשבונאית, ובוצעו ע"י החברה כדי להגן על החברה לטווח ארוך מפני עלייה במחיר הנפט. על פי כללי ה-IFRS יש לרשום מדי רבעון את הרווח או ההפסד המתהווה כתוצאה משווי עיסקאות ההגנה בתום כל רבעון, וזאת למרות שמדובר בהוצאות מימון שברובן הינן חשבונאיות בלבד, ובעיסקאות הגנה ארוכות טווח שאין להן משמעות בניתוח תוצאות רבעון זה או אחר.

הרווחים מעסקאות ההגנה (המיועדות להגן מפני ירידה במחיר הנפט) נוצרו עקב הירידה במחירי הנפט והגז במהלך הרבעון השלישי מתחת למחיר שקיבעה החברה (82 דולר). באותו אופן, ברבעונים קודמים, כאשר עלה מחיר הנפט, רשמה החברה הפסדים מעסקאות ההגנה.

בשורת התחתונה רשמה נפטא רווח נקי ברבעון השלישי של כ- 107.7 מיליון שקל, מהם מיוחס לבעלי המניות כ- 53.7 מיליון שקל, זאת, בהשוואה לרווח נקי של כ- 5.2 מיליון שקל וכ- 4.7 מיליון שקל בהתאמה.

בסיכום תשעת החודשים רשמה נפטא הכנסות (פרופורמה) בסך כ- 212.4 מיליון שקל, גידול של כ-46%, רווח תפעולי של כ- 89.5 מיליון שקל, המהווה גידול של כ -51%, והפסד נקי של כ- 26.2 מיליון שקל המיוחס לבעלי המניות.

ההפסד בתקופה מקורו בהוצאות המימון הגבוהות יחסית בסך של כ -116.1 מיליון שקל, שנבעו בעיקרן משערוך עסקאות ההגנה על מחיר הנפט והגז, ונוצרו בשל עליית מחיר הנפט בחצי השנה הראשונה של השנה. כאמור, ברבעון האחרון נרשמו הכנסות מימון בגין עסקאות אלה, מאחר ומחיר הנפט ירד מתחת למחיר שקובע בעסקאות ההגנה. יצויין כי ההוצאות וההכנסות בגין שערוך עסקאות ההגנה אינן תזרימיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.