דוחות טובים לנפטא: גידול של 34% בהכנסות לרמה של כ-73.8 מיליון שקל

בסעיף המימון רשמה החברה ברבעון האחרון הכנסות נטו בסך של כ -157.3 מיליון שקל
קובי ישעיהו |

חברת נפטא, מקבוצת אקויטל-יואל, מסכמת את הרבעון השלישי של 2008 עם גידול בהכנסות וברווח הנקי.

הכנסות החברה (פרופורמה) ברבעון השלישי הסתכמו בכ-73.8 מיליון שקל, גידול של כ- 34% לעומת הכנסות בכך כ- 55 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2007. עיקר השיפור בהכנסות נרשם בגידול בהכנסות ממכירת גז ונפט שהסתכמו ברבעון בכ- 66.2 מיליון שקל, גידול של כ- 27% לעומת הכנסות (פרופורמה) בסך כ- 51.9 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2007. הגידול בהכנסות נובע בעיקר מגידול בכמות הגז הנפט שהופקו וכן מעליית מחירי הנפט והגז ביחס לרבעון המקביל.

יצויין, כי השוואת הנתונים היא על בסיס דו"חות פרופורמה, המשקפים מצב בו 490 בארות הנפט בארה"ב, שנרכשו בחודש מרץ 2008, נכללו בתוצאות הכספיות כבר החל מינואר 2007.

הרווח התפעולי של נפטא ברבעון הסתכם בכ- 20 מיליון שקל, גידול של כ- 14% לעומת כ- 17.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בסעיף המימון רשמה החברה ברבעון האחרון הכנסות נטו בסך של כ -157.3 מיליון שקל. זאת, לעומת הוצאות מימון בסך כ- 5 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הכנסות המימון נובעות בעיקר מעסקאות הגנה מפני השינויים במחירי הנפט והגז, שאינן מוכרות מבחינה חשבונאית, ובוצעו ע"י החברה כדי להגן על החברה לטווח ארוך מפני עלייה במחיר הנפט. על פי כללי ה-IFRS יש לרשום מדי רבעון את הרווח או ההפסד המתהווה כתוצאה משווי עיסקאות ההגנה בתום כל רבעון, וזאת למרות שמדובר בהוצאות מימון שברובן הינן חשבונאיות בלבד, ובעיסקאות הגנה ארוכות טווח שאין להן משמעות בניתוח תוצאות רבעון זה או אחר.

הרווחים מעסקאות ההגנה (המיועדות להגן מפני ירידה במחיר הנפט) נוצרו עקב הירידה במחירי הנפט והגז במהלך הרבעון השלישי מתחת למחיר שקיבעה החברה (82 דולר). באותו אופן, ברבעונים קודמים, כאשר עלה מחיר הנפט, רשמה החברה הפסדים מעסקאות ההגנה.

בשורת התחתונה רשמה נפטא רווח נקי ברבעון השלישי של כ- 107.7 מיליון שקל, מהם מיוחס לבעלי המניות כ- 53.7 מיליון שקל, זאת, בהשוואה לרווח נקי של כ- 5.2 מיליון שקל וכ- 4.7 מיליון שקל בהתאמה.

בסיכום תשעת החודשים רשמה נפטא הכנסות (פרופורמה) בסך כ- 212.4 מיליון שקל, גידול של כ-46%, רווח תפעולי של כ- 89.5 מיליון שקל, המהווה גידול של כ -51%, והפסד נקי של כ- 26.2 מיליון שקל המיוחס לבעלי המניות.

ההפסד בתקופה מקורו בהוצאות המימון הגבוהות יחסית בסך של כ -116.1 מיליון שקל, שנבעו בעיקרן משערוך עסקאות ההגנה על מחיר הנפט והגז, ונוצרו בשל עליית מחיר הנפט בחצי השנה הראשונה של השנה. כאמור, ברבעון האחרון נרשמו הכנסות מימון בגין עסקאות אלה, מאחר ומחיר הנפט ירד מתחת למחיר שקובע בעסקאות ההגנה. יצויין כי ההוצאות וההכנסות בגין שערוך עסקאות ההגנה אינן תזרימיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.