דוחות טובים לנפטא: גידול של 34% בהכנסות לרמה של כ-73.8 מיליון שקל
חברת נפטא, מקבוצת אקויטל-יואל, מסכמת את הרבעון השלישי של 2008 עם גידול בהכנסות וברווח הנקי.
הכנסות החברה (פרופורמה) ברבעון השלישי הסתכמו בכ-73.8 מיליון שקל, גידול של כ- 34% לעומת הכנסות בכך כ- 55 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2007. עיקר השיפור בהכנסות נרשם בגידול בהכנסות ממכירת גז ונפט שהסתכמו ברבעון בכ- 66.2 מיליון שקל, גידול של כ- 27% לעומת הכנסות (פרופורמה) בסך כ- 51.9 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2007. הגידול בהכנסות נובע בעיקר מגידול בכמות הגז הנפט שהופקו וכן מעליית מחירי הנפט והגז ביחס לרבעון המקביל.
יצויין, כי השוואת הנתונים היא על בסיס דו"חות פרופורמה, המשקפים מצב בו 490 בארות הנפט בארה"ב, שנרכשו בחודש מרץ 2008, נכללו בתוצאות הכספיות כבר החל מינואר 2007.
הרווח התפעולי של נפטא ברבעון הסתכם בכ- 20 מיליון שקל, גידול של כ- 14% לעומת כ- 17.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בסעיף המימון רשמה החברה ברבעון האחרון הכנסות נטו בסך של כ -157.3 מיליון שקל. זאת, לעומת הוצאות מימון בסך כ- 5 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הכנסות המימון נובעות בעיקר מעסקאות הגנה מפני השינויים במחירי הנפט והגז, שאינן מוכרות מבחינה חשבונאית, ובוצעו ע"י החברה כדי להגן על החברה לטווח ארוך מפני עלייה במחיר הנפט. על פי כללי ה-IFRS יש לרשום מדי רבעון את הרווח או ההפסד המתהווה כתוצאה משווי עיסקאות ההגנה בתום כל רבעון, וזאת למרות שמדובר בהוצאות מימון שברובן הינן חשבונאיות בלבד, ובעיסקאות הגנה ארוכות טווח שאין להן משמעות בניתוח תוצאות רבעון זה או אחר.
הרווחים מעסקאות ההגנה (המיועדות להגן מפני ירידה במחיר הנפט) נוצרו עקב הירידה במחירי הנפט והגז במהלך הרבעון השלישי מתחת למחיר שקיבעה החברה (82 דולר). באותו אופן, ברבעונים קודמים, כאשר עלה מחיר הנפט, רשמה החברה הפסדים מעסקאות ההגנה.
בשורת התחתונה רשמה נפטא רווח נקי ברבעון השלישי של כ- 107.7 מיליון שקל, מהם מיוחס לבעלי המניות כ- 53.7 מיליון שקל, זאת, בהשוואה לרווח נקי של כ- 5.2 מיליון שקל וכ- 4.7 מיליון שקל בהתאמה.
בסיכום תשעת החודשים רשמה נפטא הכנסות (פרופורמה) בסך כ- 212.4 מיליון שקל, גידול של כ-46%, רווח תפעולי של כ- 89.5 מיליון שקל, המהווה גידול של כ -51%, והפסד נקי של כ- 26.2 מיליון שקל המיוחס לבעלי המניות.
ההפסד בתקופה מקורו בהוצאות המימון הגבוהות יחסית בסך של כ -116.1 מיליון שקל, שנבעו בעיקרן משערוך עסקאות ההגנה על מחיר הנפט והגז, ונוצרו בשל עליית מחיר הנפט בחצי השנה הראשונה של השנה. כאמור, ברבעון האחרון נרשמו הכנסות מימון בגין עסקאות אלה, מאחר ומחיר הנפט ירד מתחת למחיר שקובע בעסקאות ההגנה. יצויין כי ההוצאות וההכנסות בגין שערוך עסקאות ההגנה אינן תזרימיות.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
