דוחות טובים לנפטא: גידול של 34% בהכנסות לרמה של כ-73.8 מיליון שקל

בסעיף המימון רשמה החברה ברבעון האחרון הכנסות נטו בסך של כ -157.3 מיליון שקל
קובי ישעיהו |

חברת נפטא, מקבוצת אקויטל-יואל, מסכמת את הרבעון השלישי של 2008 עם גידול בהכנסות וברווח הנקי.

הכנסות החברה (פרופורמה) ברבעון השלישי הסתכמו בכ-73.8 מיליון שקל, גידול של כ- 34% לעומת הכנסות בכך כ- 55 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2007. עיקר השיפור בהכנסות נרשם בגידול בהכנסות ממכירת גז ונפט שהסתכמו ברבעון בכ- 66.2 מיליון שקל, גידול של כ- 27% לעומת הכנסות (פרופורמה) בסך כ- 51.9 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2007. הגידול בהכנסות נובע בעיקר מגידול בכמות הגז הנפט שהופקו וכן מעליית מחירי הנפט והגז ביחס לרבעון המקביל.

יצויין, כי השוואת הנתונים היא על בסיס דו"חות פרופורמה, המשקפים מצב בו 490 בארות הנפט בארה"ב, שנרכשו בחודש מרץ 2008, נכללו בתוצאות הכספיות כבר החל מינואר 2007.

הרווח התפעולי של נפטא ברבעון הסתכם בכ- 20 מיליון שקל, גידול של כ- 14% לעומת כ- 17.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בסעיף המימון רשמה החברה ברבעון האחרון הכנסות נטו בסך של כ -157.3 מיליון שקל. זאת, לעומת הוצאות מימון בסך כ- 5 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הכנסות המימון נובעות בעיקר מעסקאות הגנה מפני השינויים במחירי הנפט והגז, שאינן מוכרות מבחינה חשבונאית, ובוצעו ע"י החברה כדי להגן על החברה לטווח ארוך מפני עלייה במחיר הנפט. על פי כללי ה-IFRS יש לרשום מדי רבעון את הרווח או ההפסד המתהווה כתוצאה משווי עיסקאות ההגנה בתום כל רבעון, וזאת למרות שמדובר בהוצאות מימון שברובן הינן חשבונאיות בלבד, ובעיסקאות הגנה ארוכות טווח שאין להן משמעות בניתוח תוצאות רבעון זה או אחר.

הרווחים מעסקאות ההגנה (המיועדות להגן מפני ירידה במחיר הנפט) נוצרו עקב הירידה במחירי הנפט והגז במהלך הרבעון השלישי מתחת למחיר שקיבעה החברה (82 דולר). באותו אופן, ברבעונים קודמים, כאשר עלה מחיר הנפט, רשמה החברה הפסדים מעסקאות ההגנה.

בשורת התחתונה רשמה נפטא רווח נקי ברבעון השלישי של כ- 107.7 מיליון שקל, מהם מיוחס לבעלי המניות כ- 53.7 מיליון שקל, זאת, בהשוואה לרווח נקי של כ- 5.2 מיליון שקל וכ- 4.7 מיליון שקל בהתאמה.

בסיכום תשעת החודשים רשמה נפטא הכנסות (פרופורמה) בסך כ- 212.4 מיליון שקל, גידול של כ-46%, רווח תפעולי של כ- 89.5 מיליון שקל, המהווה גידול של כ -51%, והפסד נקי של כ- 26.2 מיליון שקל המיוחס לבעלי המניות.

ההפסד בתקופה מקורו בהוצאות המימון הגבוהות יחסית בסך של כ -116.1 מיליון שקל, שנבעו בעיקרן משערוך עסקאות ההגנה על מחיר הנפט והגז, ונוצרו בשל עליית מחיר הנפט בחצי השנה הראשונה של השנה. כאמור, ברבעון האחרון נרשמו הכנסות מימון בגין עסקאות אלה, מאחר ומחיר הנפט ירד מתחת למחיר שקובע בעסקאות ההגנה. יצויין כי ההוצאות וההכנסות בגין שערוך עסקאות ההגנה אינן תזרימיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.