המפולת בשוק ההון פגעה במגדל: הפסד של 145 מיליון שקל ברבעון השלישי

בתחום ביטוח בריאות נרשם הפסד של כ-14 מיליון שקל ובביטוח הכללי הפסד של 71 מיליון שקל
קובי ישעיהו |

קבוצת מגדל ביטוח נפגעה קשות מהמפולת בשוק ההון, כך על פי הדוחות הכספיים שפרסמה החברה. החברה דיווחה היום על הפסד של 145 מיליון ש"ח ברבעון השלישי של השנה, לעומת הפסד בסך 14 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. נציין כי המפולת בשוק ההון החלה בספטמבר אבל נמשכה כידוע עמוק לתוך הרבעון הרביעי, כך שהחברה צפויה להציג תוצאות גרועות גם ברבעון הנוכחי, בעת פרסום הדוחות לשנת 2008 בעוד כארבעה חודשים.

בתחום ביטוח החיים וחסכון פנסיוני רשמה מגדל הפסד של 93 מיליון שקל ברבעון, לעומת הפסד של 77 מיליון שקל בתחום זה ברבעון המקביל. בתחום ביטוח בריאות נרשם הפסד של כ-14 מיליון שקל לעומת רווח של 4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

מפעילות החברה בתחומי הביטוח הכללי נרשם הפסד של 71 מיליון שקל ברבעון, לעומת רווח של 5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בתשעת החודשים הראשונים של 2008 רשמה החברה הפסד של כ- 22 מיליון ש"ח לעומת רווח נקי בסך 488 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסד בתשעת החודשים הראשונים של השנה - כולל השינוי בקרנות ההון כנגד הפסדים על ההשקעות שטרם מומשו, מסתכם בכ- 190 מיליון ש"ח.

ההפסד נובע מההשפעה המצרפית של ירידות השערים בשוקי ההון בארץ ובעולם, העלייה במדד המחירים לצרכן וירידת שער הדולר על דמי הניהול והמרווח הפיננסי של החברה.

סה"כ הפרמיות שהורווחו ברוטו (מביטוח חיים, בריאות וכללי), הסתכמו בשלושת הרבעונים הראשונים בכ-5.55 מיליארד ש"ח לעומת 5.143 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 8%.

בעסקי ביטוח חיים וחסכון ארוך טווח, ביטוח חיים, פנסיה וגמל, נרשם בתשעת החודשים הראשונים של השנה רווח בסך כ- 2 מיליון ש"ח, לעומת רווח בסך 469 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.

בענף ביטוח חיים, הפסד בגובה 28 מיליון ש"ח לעומת רווח בסך 447 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. המעבר מרווח להפסד נובע בעיקר מירידות השערים החדות בשוקי ההון, מהשפעת העלייה במדד המחירים לצרכן והירידה בשער הדולר, במהלך ינואר - ספטמבר, אשר השפיעו על ירידה ניכרת בדמי הניהול שנגבו בפוליסות המשתפות ברווחים ובהכנסות הריאליות מההשקעות העומדות כנגד הפוליסות המבטיחות תשואה.

בפוליסות המשתפות ברווחים, לא נגבו דמי ניהול משתנים בשל תשואה שלילית שהושגה בתקופה, עד לסוף אוקטובר מגיעה יתרת דמי הניהול שהחברה לא תוכל לגבות עד להשגת תשואות ריאליות חיוביות למבוטחי הפוליסות המשתפות ברווחים לסך של כ- 928 מיליון ש"ח.

הפרמיות שהורווחו הסתכמו ב- 4.087 מיליארד ש"ח לעומת 3.713 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ- 10%, מזה גידול של כ- 12% במהלך הרבעון השלישי של השנה, הנובע מהמשך צמיחה משמעותית במכירות עסק חדש.

בתקופת הדוח נשמרה רמת שיעור הביטולים הנמוכה אם כי חלה עליה מסוימת לעומת התקופה המקבילה אשתקד, תוך ירידה נוספת בשיעור הפדיונות מהרזרבות לכדי 2.6% לעומת 2.8% בתקופה המקבילה אשתקד.

בפעילות הפנסיה (הכוללת בעיקרה את "מגדל-מקפת" וכן את "יוזמה ותיקה") - המשיכה מגמת ההתרחבות המואצת של הקבוצה. דמי הגמולים שנגבו בינואר - ספטמבר 2008 הסתכמו ב- 1.894 מיליארד ש"ח לעומת 1.496 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה בשנת 2007, גידול של כ- 27% הנובע בעיקרו מהגידול המתמשך במכירות החדשות. סך הנכסים המנוהלים הסתכם ב- 14.2 מיליארד ש”ח, לעומת 12.3 מיליארד ש"ח בסוף ספטמבר 2007, גידול של כ- 15%.

הרווח מסך פעילות הפנסיה של הקבוצה הסתכם בכ- 19 מיליון ש"ח לעומת 22 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון ברווח נובע בעיקרו מגידול בהוצאות.

בפעילות הגמל, הכוללת בעיקרה את קהל אשר נרכשה במהלך יולי 2007 ומנוהלת במסגרת מגדל שוקי הון - הסתכם הרווח בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב- 11 מיליון ש"ח. סך דמי הגמולים שנגבו (על בסיס 100% פעילות) בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ב- 945 מיליון ש"ח, מזה 705 מיליון ש"ח ע"י קה"ל, לעומת 409 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה בשנת 2007 (מזה 263 מיליון ש"ח ע"י קה"ל). סך הנכסים המנוהלים הסתכם ב- 10.9 מיליארד ש”ח, לעומת 11.6 מיליארד ש"ח בסוף הרבעון המקביל אשתקד.

בעסקי ביטוח בריאות נרשם בתשעת החודשים הראשונים של 2008, רווח בסך 4 מיליון ש"ח, לעומת רווח בסך 60 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון ברווח נובע מהשפעת הירידה בהכנסות מהשקעות בשוק ההון, כאשר ברווח החיתומי חל שיפור. הפרמיות שהורווחו בביטוח בריאות הסתכמו ב- 356 מיליון ש"ח לעומת 329 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ- 8%, הנובע מהשיפור בשימור תיק ביטוחי הפרט של החברה.

בביטוח כללי נרשם הפסד בגובה 53 מיליון ש"ח לעומת רווח בסך 108 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. המעבר מרווח להפסד נובע בעיקר מקיטון בהכנסות הריאליות מההשקעות בשוק ההון וכן מירידה מסוימת ברווח החיתומי הריאלי.

הפרמיה המורווחת ברוטו בביטוח כללי הסתכמה בתקופת הדוח ב- 1.107 מיליארד ש"ח, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 2% ברבעון השלישי של השנה. מגדל ממשיכה להרחיב את פעילותה בביטוחי פרט בביטוח כללי, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה חל גידול של כ- 7% בביטוחי רכב חובה ורכב רכוש, מזה גידול של 11% בפרמיות בביטוחי רכב רכוש, אשר קוזז בחלקו מהמשך שחיקת תעריפים בשוק העולמי וירידה בשער החליפין של הדולר בביטוחי רכוש של בתי עסק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: