יובל בן זאב בעקבות דוחות דלק רכב: "לכו לקנות את המניה"
בעקבות הדוח החזק שפרסמה היום חברת דלק רכב מעדכן יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים, את המלצתו לגבי המניה תחת הכותרת: "לכו לקנות את המניה".
בן זאב מציין כי "באוקטובר ראינו ירידה חדה במספר המכוניות שנמכרו, אבל צריך לזכור שזה היה חודש עם חגים ומיעוט ימי עבודה. בנוסף, לעת עתה, מסתמן שכלל לא תהיינה הוזלות מחיר בינואר".
המלאי עלה והוא עוד צפוי מכיוון שיש לקוחות פוטנציאלים המחכים לינואר, חברות הליסינג מנסות להעלות מחירים בעסקאות חדשות וכרגע המכרזים החדשים מתעכבים וגם מכיוון שהחברה הגדילה הצטיידות - פורד פוקוס ומונדיאו שהיו במחסור וכן מאזדה 3 לקראת סוף חיי הדגם. לכן, אומר בן זאב, "ברבעון הרביעי נהיה עדים לירידה חדה במכירות, כאשר ההערכה שלי היא כ- 6,000 מכוניות לעומת כ- 12,000 מכוניות ברבעונים האחרונים".
עם זאת, במחיר הנוכחי המניה מגלמת הזדמנות ולכן "לכו לקנות את המניה. כמו שהתעלמנו מרבעון 2 ורבעון 3 המדהימים, אזרו עוז והתעלמו מהרבעון הרביעי".
ההכנסות היו גבוהות מההערכה המוקדמת בגלל 3 סיבות: כמות המכוניות שנזקפה לדוח גבוהה מנתוני המסירות שדווחו בגלל הבדלי עיתוי, המחיר הממוצע לרכב היה גבוה בכ- 2% מזה של רבעון שני השנה - בשורה חיובית ביותר וגם תרומה משמעותית של מגזר החלפים - 100.6 מיליון שקל עם רווח תפעולי של 32.6 מיליון שקל.
הרווחיות חריגה לטובה, מציין בן זאב. שוב, לאורך כל הדו"ח. "אנחנו הולכים ישר לרווח לפני מס - 19.7%. אין חיה כזו. ממוצע של 21.7 אלף שקל רווח לפני מס לרכב. אמרנו כבר ברבעון הקודם שאי אפשר להרוויח כך לאורך זמן.
אבל זו בדיוק נקודת החוזק. תחתכו את הרווחיות ועדיין יש מקום להרוויח יפה".
בנוגע לנפילת מניית פורד אומר בן זאב כי היא עדיין לא השפיעה על הדו"חות. הירידות החדות היו לאחר המאזן והחברה מציינת כי תיק ההשקעות שלה ירד בכ- 60% לאחר המאזן. הכוונה בעיקר למנית פורד ומדובר בהוצאה של כ- 24 מיליון שקל לפני מס שתיזקף ברבעון הרביעי. "לא נורא".
הדיבידנד זה הכל. 195 מיליון שקל, 2.15 שקל למניה משמעותו 9.3% תשואת דיבידנד. לא שנתית, רבעונית, במזומן. עם זאת, תשואת הדיבידנד הצפויה לשנה הבאה היא כ- 15% "בלבד".
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”
