פישר מזהיר את הממשלה שלא להעלות מיסים: "הדבר האחרון שהמשק זקוק לו כעת הוא אובדן אמינות הממשלה"
תחזית הצמיחה של ישראל מושפעת מההאטה בצמיחה העולמית והיא נמוכה מהצמיחה אליה הורגלנו מאמצע 2003, אך למרות כל זאת היא משקפת צמיחה בקצב מכובד הגבוהה מהצפוי במדינות המפותחות, למרות המצב הקשה במשקים המערביים, כך אומר היום נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בכנס פורבס (FORBES).
הנגיד, התייחס ברוב נאומו בכנס המצדיע למדינה לכבוד יום הולדתה ה-60, לתקופה המיוחדת שעוברת הכלכלה הישראלית ולמה שנדרש מקובעי המדיניות והסקטור הפרטי כדי לעבור בהצלחה את תקופת ההאטה בצמיחת המשק העולמי.
פישר ציין שני כיוונים בה יושפע המשק הישראלי מההאטה בצמיחה העולמית. תחילה, דרך ההשפעה של השווקים הפיננסיים. "אומנם המשבר כמעט ולא נגע למערכת הפיננסית בישראל, אבל הוא כן משפיע על המשק. הדבר מתבטא בירידות מחירים בשוק המניות ובגידול של פרמיות הסיכון בשוק האג"ח. כתוצאה מכך, צפוי צמצום של ביקושים מצד הצרכנים בגלל "השפעת הרכוש" - זו ההשפעה של הירידה בערך הנכסים של משקי הבית על הקניות שלהם - וצמצום ברמת ההשקעות הריאליות במשק, על רקע העלייה בעלות הגיוס של הפירמות בשוק ההון", אמר פישר.
ושנית, דרך האטה בייצוא הישראלי, על רקע ההאטה בביקושים מכל העולם, ובעיקר מארה"ב, והתחזקות השקל מול הדולר, הוא ציין.
תחזית הצמיחה של בנק ישראל ל-2008 היא 3.2%, צמיחה נמוכה מזו שנרשמה מאמצע 2003, אך דומה לצמיחה הממוצעת שנרשמה בישראל ב-25 השנים האחרונות וגבוהה מהצפוי במדינות המפותחות - בעיקר בארה"ב ובאירופה. "במילים אחרות, תחזית בנק ישראל - כמו גם של כמעט כל החזאים - היא שהמשק הישראלי ימשיך לצמוח בקצב מכובד, למרות המצב הקשה במשקים המערביים".
פישר הפציר, כי כל מה שייעשה כדי למזער את הפגיעה במשק חייב להיות עקבי עם המדיניות המקרו-כלכלית שבה הלכנו בשנים האחרונות ושאליה התחייבנו.
פישר קרא לסקטור העסקי להערך מראש לתנאים המשתנים על מנת להתמודד איתם טוב יותר ואמר, כי "יש לחפש שווקים חדשים, יישום תהליכי התייעלות וכדומה", בעוד הוא מציין, כי מהנתונים ל-2007 עולה, כי היצואנים כבר התחילו בכך, ואכן היצוא לאירופה והמזרח עלה יותר מאשר היצוא לארה"ב.
פישר קרא לממשלה להמשיך במדיניות התקציבית המתבססת על יעדי ההוצאה והגירעון שנקבעו - ושמטרתה להמשיך ולצמצם את היחס הגבוה של החוב הממשלתי בתמ"ג ולהימנע מלעלות את שיעורי המס או לקצץ בהוצאות במידה ותחול ירידה בהכנסות ממיסים השנה אל מתחת לרמה החזויה בתקציב, ברקע ההאטה בצמיחת המשק.
אחד מהדברים העיקריים שחזר עליהם בנאומו היו שמירה על אמינות המשק במדיניות הממשלה. "הדבר האחרון שהמשק זקוק לו, במיוחד כעת, הוא אובדן אמינות במדיניות המקרו-כלכלית של הממשלה. הדבר עלול לעלות לנו ביוקר, באמצעות עלייה בשיעורי הריבית שנקבעים בשוקי ההון, שתגרום בסופו של דבר, לפגיעה נוספת בצמיחה ובתעסוקה".
בין היתר, הוא ציין שהפחת המואץ הזמני, שהאוצר מנסה להעניק כתמריץ לחברות להשקיע עכשיו ולא להמתין עד סוף ההאטה בצמיחה, הוא טוב ורצוי, וצפוי לסייע למשק לעבור את התקופה הזו בהצלחה.
פישר חזר והדגיש את המטרה העיקרית של בנק ישראל היא שמירה על יציבות המחירים, וכי למרות הצעדים האחרונים של הבנק, לא חל ולא יהיה שום שינוי בהתייחסות בנק ישראל לשמירה על יציבות מחירים כאל היעד המרכזי של מדיניות הריבית.
עצמאותו של הבנק המרכזי חשובה מאוד להצלחת המשק. זאת, בגלל הפיתוי ההרסני שעלול להיות לממשלה לדרוש מהבנק המרכזי להדפיס כסף כדי לממן את פעילותה, במקום להטיל מיסים על התושבים.
נגיד הבנק המרכזי הזהיר, כי הבנק בראשו הוא עומד חייב להמשיך להיות עצמאי ולהימנע מהדפסת כסף למימון פעילות הממשלה וציין, כי הורדת ריבית בהתחלה ובתנאים מסוימים אולי תורמת לצמיחה, אבל בסופו של דבר - לאחר תקופה שיכולה להיות מאוד קצרה - מובילה לאנפלציה.

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.