שרי האוצר שולפים את הנשק הבא: דורשים שיפוץ כללי בדרך בה מתוגמלים בכירי הבנקאות בעולם

הפורום ליציבות פיננסית בוושינגטון רואה בבונוסים של הבנקאיים כאחד מהגורמים למשבר האשראי
אריאל אטיאס |

משבר האשראי הפוקד את שוקי העולם ומרעיד זה זמן מה את אמות הסיפים בוול סטריט עשוי בעתיד לפגוע ישירות בכיסי הבנקאים שגרפו עד כה מיליוני דולרים של בונוסים, כך עולה היום מהצעת שרי האוצר מרחבי העולם שדורשים לבצע שיפוץ כללי במערכת קבלת התגמולים בתעשייה.

בצעד שעשוי להתריע מפני חקיקה חדשה על שכר המנהלים בוול סטריט ובלונדון, שרי האוצר הנפגשים בוושינגטון בימים אלו התייחסו בכבדות לדו"ח חדש שטען שלמערכת התגמולים הנדיבה של הבנקים ישנה אשמה חלקית במשבר האשראי.

הפורום ליציבות פיננסית, איחוד של הרגולאטורים מרחבי העולם (FSF), אמר שהמערכת העכשווית – בה הבנקאים מתוגמלים במיליוני דולרים באמצעות בונוסים ומשכורות ע"פ הביצועים השנתיים שלהם - זקוקה בדחיפות לרפורמה.

בין ההמלצות הנוספות, הכוללות שינוי טוטאלי בדרך שסוכנויות הדרוג עובדות ועדכון תקנות באזל על הבנקים, הרגולאטורים אמרו שהתגמולים צריכים להיות קשורים למחזורי האשראי בתעשייה, הנמשכים כחמש שנים או יותר.

דבר הצפוי לעלות את הסיכוי שבנקאים יצטרכו לחכות שנים רבות על מנת לקבל בונוסים, ואולי אף יצטרכו לוותר עליהם אם הביצועים העתידיים של הבנק יאכזבו.

כמובן שהבנקאיים ברחבי העולם לא ישבו בשקט ויתנו לרגולאטורים לפגוע להם בכיס. אנגלה נייט, מנכ"לית איגוד הבנקאים הבריטים אמרה, "התגמולים הם עניין של בעלי המניות והתעשייה בלבד, וכך זה צריך להישאר".

למרות זאת, כותבי הדו"ח אמרו, "אחד הסממנים הבולטים באירועים האחרונים היו התשלומים הגבוהים ביותר של הפירמות למנהלים בדיוק באותן המקודמות בהם הפירמות רשמו הפסדים משמעותיים מאוד, ברגע שהסיכונים התגשמו". הסכמי תגמולים בדרך כלל מעודדים לקיחת סיכונים מוגזמת ללא התייחסות לסיכוני לטווח הרחוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.