במגזין בארונ'ס מצביעים על קרניבל: "המניה בשפל מאז אסון התאומים ומתאימה לתקופה הנוכחית"
"אם אתה מחפש לצלוח את הים הסוער ששוק המניות הפך להיות, קרניבל, מפעילת הקרוזים הגדולה בעולם, עשויה להיות הכרטיס שלך", כך נפתחה היום (א') סקירת בארונס על המניה המומלצת לתקופה הנוכחית.
מניות קרניבל (סימול: CCL), חברת הספנות הנשלטת ע"י משפחת אריסון ומפעילת חלק נכבד מהמותגים הידועים ביותר בתחום, הכוללים את קרניבל קרוז, פרינסס, הולנד-אמריקה, קוסטה וקונרד, שקעו לאחרונה לרמות שלא נראו מאז התקפות הטרור ב-11 לספטמבר, 2001.
נפגעת ממחירי הדלקים הגבוהים ומחששות ממיתון, שווה היום פחות מ-20% משוויה הגבוה ב-52 השבועות האחרונים. המנייה נסחרת סביב ה-40 דולר - 12 פעמים הרווח הצפוי לשנת 2009 - רמה צנועה, בהתחשב במכפיל ההיסטורי של 16 - 18 פעמים על הרווחים העתידיים.
תשואת דיווידנד של 3.8% ופוטנציאל לרכישה-חוזרת של מניות תחת תוכנית הרכישה של 1 מיליארד דולר, מתווספים לסיבות המתמרצים.
ענקית הקרוזים שהוקמה על ידי תד אריסון המנוח נמצאת ומנוהלת כיום על ידי משפחת אריסון - אלמנתו של תד אריסון והאחים מיקי ושרי, המחזיקים בכ-30% מהחברה הנסחרת בבורסת NYSE בשווי של 31.17 מיליארד דולר.
בבארונס מתייחסים היום לתנאים העכשוויים ומציינים את חוסר המובהק של הדמיון בין התקופה הנוכחית לתקופה שלאחר ה-11 לספטמבר, כאשר כל ההזמנות לטיולים הוקפאו. "יותר מכך, הירידה העכשווית אינה דומה למיתונים הקודמים עבור קרניבל כיוון שעסקיה הפכו להיות יותר גלובליים, כאשר 40% מהכנסותיה מגיעים מאזורים לא-דולרים", מציינים בבארנוס.
"זה עוזר לרכך את המכה", אומר מנכ"ל החברה, מיקי אריסון. קרניבל, מחזיקה בכ-12 מותגי הפלגות קרוז המפעילים יותר מ-84 אוניות שמכילים כ-156,000 חדרים.
אכן, ההזמנות של קרניבל הצליחו להחזיק מעמד די יפה, והחברה מצליחה לרשום עלייה בתפוסת החדרים והמחירים משנה לשנה.
כמובן שאי אפשר לטעון שהחברה לגמרי חסינה לבעיות הכלכלה: הצמיחה בשורת הוצאות הלקוחות במסעדות הממוקמות בקווים הנפוצים ביותר המיועדים למעמד הביניים, האטה בשנה האחרונה בעוד האורחים נעשו זהירים יותר.
קרניבל שצפתה את התנאים המאתגרים בשוק, פעלה ע"י הורדת מספר הנסיעות לקריביים, האזור הגדול ביותר שלה, ובכך הצליחה לשמור על מחירי כרטיסים גבוהים. באותו הזמן, החברה גם העבירה יותר מהפעילות לאירופה, היכן שהביקוש החזק עדיין מורגש. ביקוש המוזן בחלקו הגדול מבעלי אמצעים חדשים מאזורי אסיה ורוסיה, הנלהבים לצאת לקרוזים אירופאים הנמכרים בדולרים.
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
