הדולר קרס מול השקל: נפל 2.3% לרמה של 3.403 שקלים
השקל ממשיך היום במסלול ההתחזקות שלו מול הדולר, כאשר המטבע האמריקני לא מפסיק לרדת מול המטבעות המובילים בעולם, הפעם חששות מפני עתידה של חברת ההשקעות קרלייל עומדים במרכז ומהווים פרק שחור נוסף בסאגת משבר האשראי.
הדולר ממשיך להיסחר בשפל היסטורי מול האירו, ומול הין היפני הוא יורד לשפל שלא נראה מאז 1995 - מתחת לרמה הפסיכולוגית של 100 ין לדולר. המשקיעים המתינו במהלך שעות המסחר לפרסום נתוני המאקרו בארה"ב ובראשם נתון המכירות הקמעונאיות, כאשר ליהמן ברדרס וג'יי. פי. מורגן הצטרפו לרשימה ההולכת וגדלה של בנקים החוזים מיתון בארה"ב.
"המשקיעים בורחים מנכסים דולריים וזה מוביל את הדולר להתרסקות", אומרים סוחרי מט"ח בבנק היפני Bank of Tokyo-Mitsubishi. "נתוני המכירות הקמעונאיות לא הולכים להיות טובים", הוסיפו הסוחרים, תוך שהם מתייחסים לנתוני שיפורסמו היום בארה"ב אשר צפויים להעיד על ירידה במכירות הקמעונאיות.
בשוק המקומי ממתינים הסוחרים לפרסום מדד המחירים לצרכן בחודש פברואר מחר (ו'), כאשר במידה והמדד יעיד על התמתנות האינפלציה, הדבר יספק מקום לבנק ישראל להמשיך בהורדות הריבית על מנת לנסות ולספק תמיכה לדולר-שקל ולמנוע את המשך הידרדרות המטבע האמריקני מול עמיתו הישראלי.
הדולר היציג איבד 2.27% לרמה של 3.403 שקלים והאירו איבד 1.71% ל-5.2949 שקלים.
פינוטק: הסנטימנט השלילי גובר והדולר שוב מתרסק
מחדר העסקאות של Finotec נמסר, כי הדולר מתרסק שוב אל מול האירו לשפל חדש ורושם ירידות חדות כנגד המטבעות העיקריים, וזאת בשל אי הוודאות של המשקיעים בנוגע להשפעת ההצעה של הפדרל רזרב להזרים כספים לשוק האשראי הרעב. נזכיר, כי החלטת הבנק המרכזי האמריקני הינה להרחיב את התוכנית להלוואת כספים למערכת הפיננסית באמצעות מכרזי אשראי, בכך שילווה אגרות חוב ממשלתיות בהיקף של עד 200 מיליארד דולר לברוקרים ראשוניים, שאמורים להפיץ את האשראי לכלל המערכת הפיננסית תמכה תחילה בשטר הירוק אך לא לאורך זמן.
האירו מזנק לשיא חדש ונסחר ברמה של 1.557 אל מול הדולר בשל הסנטימנט השלילי ואיבוד אמון המשקיעים כי תוכנית ה'פד' תהיה מועילה מספיק בכדי לשקם את שוק האשאי ולדחוף את הכלכלה האמריקנית מעלה. נכון להיום, החוזים העתידיים בשווקים עדיין מתמחרים סבירות של 76% להורדה חדה בריבית ה'פד' של 0.75% כבר בשבוע הבא.
בשוק המקומי, השקל ממשיך לעלות אל מול הדולר ונסחר בשיא של 10.5 שנים. השווקים המתעוררים החלו לצבור תאוצה לאחר היוודע דבר תכנית ה'פד' האמורה.
.
השקל התחזק ביותר מ-3% אל מול הדולר רק השבוע, כאשר מתחילת השנה רשם השקל עלייה של 11% בהמשך לעלייה של 10% בשנת 2007. השקל מקבל תמיכה מההיחלשות הגלובלית של הדולר בעולם עם הערכות להמשך הורדות הריבית בארה"ב. ב-24 במרץ יכריז בנק ישראל על גובה הריבית במשק הישראלית בחודש אפריל, כאשר ברקע נמשך הלחץ מצד התעשיינים והיצואנים להוריד את הריבית, בטענה כי שקל חזק פוגע ביצוא.

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.