זכאות עובדת הרה הלוקה בגבה לקבלת גמלה לשמירת הריון

עובדות ------- התובעת (להלן - העובדת) הרתה בחודש 10/03 לפי המלצת רופאת נשים ניתן לעובדת אישור למנוחה ושמירת הריון עקב כאבי גב החל מיום 1.4.04 ועד ליום הלידה. תביעתה של העובדת לגמלת שמירת הריון נדחתה ע"י המוסד לביטוח לאומי ועל כך הגישה העובדת את ערעורה לבית הדין.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע --------------------------------------- סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק) מגדיר שמירת הריון, לאמור - "היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב".

באישור הרפואי של העובדת נמצא פירוט למצבה הקליני, ובין היתר מופיעה הסיבה לשמירת ההריון – "כאבי גב עם הגבלה חמורה בהליכה ובתנועה". באותו אישור צוין במפורש כי בשל מצבה הרפואי של העובדת, הנובע מן ההריון והמסכן אותה/את עוברה עליה להפסיק את עבודתה ולהיות בשמירת הריון עד הלידה.

כבר נפסק כי "...האישור הרפואי בתביעה לתשלום גמלה לשמירת הריון יש לו מעמד כבד משקל, בדומה לתעודת אי כושר בתאונה בעבודה (עב"ל 479/97 המוסד לביטוח לאומי – לימור גבאי עבודה ועוד תקליטור 22, עבודה ארצי, כרך לג(22), 31). האישור יוצר חזקה הניתנת אומנם לסתירה, של קיום התנאים המצדיקים שמירת הריון.

בית הדין מינה מומחית מטעמו אשר אישרה את האבחנה הרפואית שבאישור המחלה. על משקלה המכריע של חוות הדעת שמוגשת מטעם המומחה הפועל מטעמו של בית הדין, כבר נפסק כי, בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (דב"ע נו/244-0 המוסד לביטוח לאומי נגד יצחק פרבר, טרם פורסם).

בענייננו לא ניתן לומר שחוות הדעת ותשובות המומחית לשאלות ההבהרה אינן מנומקות, או שאין בהן מענה לשאלות שהופנו למומחית, גם אין בהן פגמים נגלים לעין.

אשר על כן, התקבלה תביעת העובדת והמוסד לביטוח לאומי חויב לשלם לה גמלת שמירת הריון בגין התקופה הנתבעת.

(*) הכותב - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".