בלאומי לא מפספסים: זינוק של 141% ברווח הנקי לרבעון

עיקר הזינוק נזקף לרווח מפעולות רגילות שקפץ מ-367 מ' ש' ברבעון ה-2 2006 ל-913 מ' ש' ברבעון הנוכחי. בבנק הצליחו להקטין בצורה משמעותית את סעיף ההפרשה לחובות מסופקים, ואת סעיף ההוצאות התפעוליות
דותן לוי |

לאחר הבנקים הקטנים והבינוניים, הגיע זמנם של התותחים הכבדים לדווח על תוצאותיהם הכספיות לרבעון השני. קבוצת לאומי פרסמה הבוקר את דוחותיה הכספיים מהם עולה שיפור משמעותי ברווחיות תוך נקיטת צעדי התיעלות וקיצוץ בסעיפי ההוצאות השונים.

כאמור, שורת הרווח הנקי לרבעון השני זינקה ל-913 מיליון שקלים, לעומת 378 מיליון שקלים ברבעון השני 2006 - גידול של 141.5%. בסיכום המחצית הראשונה הרווח הנקי גדל ב-22.8% מ-1.49 מיליארד שקלים במחצית הראשונה של 2006, ל-1.830 מיליארד שקלים במחצית הראשונה של 2007.

את עיקר הרווח הנקי זוקף הבנק לרווח הנקי מפעולות רגילות אשר הסתכם ברבעון השני 2007 ב- 913 מיליון שקלים, לעומת 367 מיליון שקלים ברבעון השני של 2006 – גידול של 148.8%. במחצית הראשונה של 2007 הסתכם הרווח ב-1.571 מיליארד שקלים, לעומת 767 מיליון שקלים במחצית הראשונה של 2006 – גידול של 104.8%.

הרווח הנקי מפעולות רגילות במחצית הראשונה בולט עוד יותר לאור רווחים מפעולות בלתי רגילות בסך של 723 מיליון שקלים (לאחר השפעת מס), בגין מכירת החזקות לאומי באפריקה ישראל ו- 10% ממניות מגדל שנכללו בדוחות המחצית הראשונה אשתקד. בניטרול הוצאות שכר מיוחדות שהיו קשורות בהפרטת הבנק ובהתחייבויות לפיצויים ולפנסיה, אשר הסתכמו ב- 524 מיליון שקלים (לפני השפעת מס) הרווח מפעולות רגילות נטו עמד על כ-568 מיליון שקל.

הדוחות הכספיים למחצית הראשונה של 2007 כוללים רווחים מפעולות בלתי רגילות נמוכים יותר בסך של 259 מיליון שקלים בגין מכירת חלק מקופות הגמל של לאומי אשר מתקזזים עם הוצאות שכר מיוחדות, הקשורות בעיקר בהפרטת הבנק, בסך של 124 מיליון שקלים (לפני השפעת מס), כך שבניטרול רווחים חד פעמיים תוצאות המחצית הראשונה של 2007 מצביעות על גידול משמעותי.

תשואת הרווח הנקי על ההון העצמי, הסתכמה במחצית הראשונה של 2007 ב- 21.0% בחישוב שנתי, לעומת 18.5% במחצית הראשונה אשתקד. ברבעון השני של 2007 הסתכמה תשואת הרווח הנקי על ההון העצמי ב- 20.9% בחישוב שנתי, לעומת 8.9% ברבעון המקביל אשתקד.

הגורמים אשר השפיעו על הגידול ברווח מפעולות רגילות במחצית הראשונה של 2007 הם: ירידה בהפרשה לחובות מסופקים בשיעור של 87.3% מ-386 מיליון שקלים במחצית הראשונה של 2006 לרמה של 49 מיליון שקלים במחצית הראשונה של 2007.

- גידול של 4.7% ל- 3,602 מיליון שקלים ברווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים, לעומת 3,441 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.

- גידול של 8.2% ל- 2,121 מיליון שקלים בהכנסות התפעוליות, לעומת 1,960 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.

- קיטון בסך של 418 מיליון שקלים בהוצאות התפעוליות והאחרות.

שיעור מס אפקטיבי נמוך יותר מאשר בשנת 2006.

בחלוקת הרווח מפעולות רגילות למגזרים, מסתמן כי הנתח הגדול ביותר שייך לבנקאות העסקית - 31%, הבנקאות המסחרית תרמה 17% מהרווח, ומשקי הבית תרמו 16% מהרווח מפעולות רגילות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.