מדי כמה שנים מהדורת החדשות נפתחת בבשורה כלכלית מרעישה: "עוד חברה ישראלית עשתה חיל בעולם הגדול". בדרך כלל עד לאותו הרגע, הציבור הרחב מעולם לא שמע את שם החברה ולא מודע לנושאים בהם היא עוסקת. כך קרה עם החברות ישקר, צ'ק פוינט, מיראביליס, כרומטיס ועוד.

מה שמאפיין את החברות הנ"ל הוא השקט והמרחק ששמרו מהתקשורת עד לרגע שבו פרצו בגדול. במקרה של מיראביליס זה התחיל בארבעה יזמים צעירים שפיתחו יחד את פטנט ה-ICQ - תוכנת העברת מסרים מיידיים באמצעות האינטרנט. כל גולש יכול, בזכותם, להחזיק במחשב רשימת חברים, לראות מתי הם מחוברים לאינטרנט ולהעביר להם מסרים - בזמן אמת. כשהחברה הציגה את המוצר שפיתחה, מעטים בארץ הבינו אז את גודל המהפכה של האינטרנט בכלל ושל ה-ICQ בפרט. אלא שבניגוד לציבור המשקיעים, ספקית האינטרנט הגדולה בעולם, AOL האמריקנית, דווקא הבינה את כי בידי היזמים פטנט השווה וזהב וביולי 98' רעשו כותרות העיתונים: "חברת AOL קנתה את איי-סי-קיו, סטארט-אפ ישראלי, תמורת 407 מיליון דולר במזומן".

הפיספוס של ינקי מרגלית

בקיץ 2000, הייתה זו כרומטיס הפתח תקוואית שפיתחה את מה שניראה כמו עוד רכיב תקשורת שאיש מציבור המשקיעים לא התעניין בו. אלא שלוסנט ידעה להעריך את שווי החוט השקוף שנקרא בימינו סיב אופטי ושילמה תמורת חברת הסטארט-אפ שמעסיקה 150 עובדים שאיש לא שמע עליה, 4.8 מיליארד דולר.

באמצע שנות התשעים ניגשו שלושה בחורים נחמדים לינקי מרגלית מייסד ומנכ"ל חברת אלאדין והציעו לו להשקיע בחברה שהקימו, שנקראה NSK וברשותה טכנולוגיה לאבטחת מידע. הבחורים הצעירים ביקשו 125 אלף דולר, תמורת 50% ממניות החברה. אבל מרגלית וויתר על העסקה. גם ניסים בראל, מנכ"ל חברת אבטחת המידע קומסק לא זיהה את הפוטנציאל. אלא ש- NSK זה ראשי התיבות של שלושת היזמים נכט-שוויד-קרמר ואת ההמשך אתם בוודאי כבר מכירים.

מכיוון שהציבור נחשף לחברות מהסוג הזה רק אחרי שההצלחה כבר קרתה, לציבור הרחב לא ניתנת האפשרות לעשות עליהם סיבוב והדבר שמור אך ורק למי שהאמין בחברות לאורך כל הדרך. יש שיאמרו, כי היזמים מעדיפים כי בחברתם ישקיעו רק אנשים המאמינים בהצלחתה לטווח הארוך, ולא כאלה המעוניינים "לרכב על גל" של הצלחה רגעית כזו או אחרת.

בשוק ההון הישראלי קיימות חברות מצוינות רבות, אשר בחינת דוחותיהן הכספיים לבדם, אינה מספיקה על מנת להבין את עומק הפוטנציאל הטמון בהן. לצורך הבנת פוטנציאל של חברה יש לנבור אל תוך קרביה ולצוד את האינפורמציה ההופכת חברות קטנות לחברות מצליחות גדולות.

בדרך כלל, חברות קטנות המסוקרות בעיתונות, אינן מעידות בהכרח על מידת הצלחתן העסקית, אלא יותר על הצלחתן היחצנית. עיתונאים מטבע הדברים, מעדיפים לסקר חברות הפונות אליהן ולא להיפך.

מי תיהיה הסינדרלה הבאה?

כיום ישנם כמה חברות שמסומנות כבר כסינדרלות הבאות. הראשונה היא חברת מטאלינק שנמנת על קומץ חברות שהדגימו מוצר מולטימדיה הפועל על גבי רשת אלחוטית בטיוטת התקן 802.11n. המוצר שעשוי להביא את החברה לפריצה הגדולה הינו השבב שפיתחה לחיבור מכשירי המולטימדיה בבית על גבי רשת אלחוטית בפס רחב ובאיכות דיגיטלית גבוהה. בחודש יולי הקרוב צפוי השבב לקבל תו תקן בינ"ל. אם השבב אכן יהפוך לתקן, הרי פוטנציאל המכירות האדיר יהפוך למוחשי.

מטאלינק עדיין רושמת הפסדים מדי שנה, כך שמי שיבחן את ההשקעה באופן חשבונאי בלבד לא יצטרך יותר מחמש דקות על מנת לוותר על ההשקעה. מנגד בעלי החזון רואים במטאלינק הזדמנות לאסוף כסף מהרצפה.

נטקס

החברה השניה היא נטקס, שמשרדיה ממוקמים בפ"ת. החברה לא יוזמת שיחות עם עיתונאים, היחצ"נים מוסרים תגובות לקוניות בלבד והמנכ"ל מעדיף לדבר פחות ולעשות יותר. כמו כל המצאה גאונית, מי שכבר השכיל ומשתמש במוצר שפיתחה החברה, לא מבין איך הסתדר בלעדיו. המוצר שאותו פיתחה החברה מתעתד לשנות את הרגלי הגלישה באינטרנט ברחבי העולם כולו. לכאורה שאיפה יומרנית, אך פטנטים הרשומים לחברה במדינות רבות, מבטיחים כי יש דברים בגו.

נטקס עדיין לא הגיעה לשלב הבשלות העסקית שבה היא נהנית מיתרון לגודל או מרווחיות, שכן הטכנו' שהחברה מציעה פועלת בינתיים רק בישראל. פעילות זו, בשוק המקומי, מספקת מספיק הכנסות על מנת לקיים את הארגון שיפעיל בעתיד את המוצר למאות מיליוני גולשים בכל רחבי העולם.

החברה נמצאת בשלב בו סיימה למעשה את מרבית ההשקעות בפיתוח הטכנולוגי, והטכנולוגיה שפיתחה מאפשרת לה כעת לחדור לשווקים העולמיים מבלי להשקיע סכומים ניכרים נוספים בפיתוח. המשמעות היא כי חדירה לכל מדינה תדרוש השקעה כלכלית מינימלית, בעוד התמלוגים הטמונים בה הינם בשיעור גבוה לאין הכר.

בינתיים, כאמור, נטקס היא עדיין בגדר הבטחה גדולה, אך אם אכן ייחתמו הסכמים להפעלת שירותי החברה מעבר לים – השמיים הם הגבול.

בריינסוויי

חברה מעניינת נוספת היא חברת בריינסוויי החברה מפתחת מכשיר מגנטי יחודי לטיפול בחולים הסובלים מדיכאון מג'ורי. מכשיר ה- deep transcranial magnetic simulation של החברה, נמצא עדיין בשלבי ניסוי, אך דו"ח הביניים מציג ממצאים מרשימים ביותר של תגובה לטיפול המגנטי של החברה בקרב 97% מהמטופלים אשר שיפרו את מדדי הדיכאון שלהם. הייחודיות שבפיתוח הוא כי למעשה מדובר בטיפול נטול תופעות לוואי המציע פתרון גם לסובלים מדיכאון שאינם מגיבים לתרופות הקונבנציונליות.

תוצאות המחקר עד כה עולות על המצופה בתוכניות העבודה של החברה ופוטנציאל השוק ברמות עולמיות מוערך בכ-20-30 מיליארד דולר בשנה. מעבר לכך לא צריך להוסיף הרבה מילים.

השקעה בחברות מסוג זה צריכה כמובן להיעשות באופן שקול ותוך הבנה כי בשל אופי החברות, מניותיהם נסחרות בתנודתיות גבוהה ולעיתים תוך מחזורי מסחר נמוכים.