ההבטחה הבאה עליה לא שמעתם היא...
מדי כמה שנים מהדורת החדשות נפתחת בבשורה כלכלית מרעישה: "עוד חברה ישראלית עשתה חיל בעולם הגדול". בדרך כלל עד לאותו הרגע, הציבור הרחב מעולם לא שמע את שם החברה ולא מודע לנושאים בהם היא עוסקת. כך קרה עם החברות ישקר, צ'ק פוינט, מיראביליס, כרומטיס ועוד.
מה שמאפיין את החברות הנ"ל הוא השקט והמרחק ששמרו מהתקשורת עד לרגע שבו פרצו בגדול. במקרה של מיראביליס זה התחיל בארבעה יזמים צעירים שפיתחו יחד את פטנט ה-ICQ - תוכנת העברת מסרים מיידיים באמצעות האינטרנט. כל גולש יכול, בזכותם, להחזיק במחשב רשימת חברים, לראות מתי הם מחוברים לאינטרנט ולהעביר להם מסרים - בזמן אמת. כשהחברה הציגה את המוצר שפיתחה, מעטים בארץ הבינו אז את גודל המהפכה של האינטרנט בכלל ושל ה-ICQ בפרט. אלא שבניגוד לציבור המשקיעים, ספקית האינטרנט הגדולה בעולם, AOL האמריקנית, דווקא הבינה את כי בידי היזמים פטנט השווה וזהב וביולי 98' רעשו כותרות העיתונים: "חברת AOL קנתה את איי-סי-קיו, סטארט-אפ ישראלי, תמורת 407 מיליון דולר במזומן".
הפיספוס של ינקי מרגלית
בקיץ 2000, הייתה זו כרומטיס הפתח תקוואית שפיתחה את מה שניראה כמו עוד רכיב תקשורת שאיש מציבור המשקיעים לא התעניין בו. אלא שלוסנט ידעה להעריך את שווי החוט השקוף שנקרא בימינו סיב אופטי ושילמה תמורת חברת הסטארט-אפ שמעסיקה 150 עובדים שאיש לא שמע עליה, 4.8 מיליארד דולר.
באמצע שנות התשעים ניגשו שלושה בחורים נחמדים לינקי מרגלית מייסד ומנכ"ל חברת אלאדין והציעו לו להשקיע בחברה שהקימו, שנקראה NSK וברשותה טכנולוגיה לאבטחת מידע. הבחורים הצעירים ביקשו 125 אלף דולר, תמורת 50% ממניות החברה. אבל מרגלית וויתר על העסקה. גם ניסים בראל, מנכ"ל חברת אבטחת המידע קומסק לא זיהה את הפוטנציאל. אלא ש- NSK זה ראשי התיבות של שלושת היזמים נכט-שוויד-קרמר ואת ההמשך אתם בוודאי כבר מכירים.
מכיוון שהציבור נחשף לחברות מהסוג הזה רק אחרי שההצלחה כבר קרתה, לציבור הרחב לא ניתנת האפשרות לעשות עליהם סיבוב והדבר שמור אך ורק למי שהאמין בחברות לאורך כל הדרך. יש שיאמרו, כי היזמים מעדיפים כי בחברתם ישקיעו רק אנשים המאמינים בהצלחתה לטווח הארוך, ולא כאלה המעוניינים "לרכב על גל" של הצלחה רגעית כזו או אחרת.
בשוק ההון הישראלי קיימות חברות מצוינות רבות, אשר בחינת דוחותיהן הכספיים לבדם, אינה מספיקה על מנת להבין את עומק הפוטנציאל הטמון בהן. לצורך הבנת פוטנציאל של חברה יש לנבור אל תוך קרביה ולצוד את האינפורמציה ההופכת חברות קטנות לחברות מצליחות גדולות.
בדרך כלל, חברות קטנות המסוקרות בעיתונות, אינן מעידות בהכרח על מידת הצלחתן העסקית, אלא יותר על הצלחתן היחצנית. עיתונאים מטבע הדברים, מעדיפים לסקר חברות הפונות אליהן ולא להיפך.
מי תיהיה הסינדרלה הבאה?
כיום ישנם כמה חברות שמסומנות כבר כסינדרלות הבאות. הראשונה היא חברת מטאלינק שנמנת על קומץ חברות שהדגימו מוצר מולטימדיה הפועל על גבי רשת אלחוטית בטיוטת התקן 802.11n. המוצר שעשוי להביא את החברה לפריצה הגדולה הינו השבב שפיתחה לחיבור מכשירי המולטימדיה בבית על גבי רשת אלחוטית בפס רחב ובאיכות דיגיטלית גבוהה. בחודש יולי הקרוב צפוי השבב לקבל תו תקן בינ"ל. אם השבב אכן יהפוך לתקן, הרי פוטנציאל המכירות האדיר יהפוך למוחשי.
מטאלינק עדיין רושמת הפסדים מדי שנה, כך שמי שיבחן את ההשקעה באופן חשבונאי בלבד לא יצטרך יותר מחמש דקות על מנת לוותר על ההשקעה. מנגד בעלי החזון רואים במטאלינק הזדמנות לאסוף כסף מהרצפה.
נטקס
החברה השניה היא נטקס, שמשרדיה ממוקמים בפ"ת. החברה לא יוזמת שיחות עם עיתונאים, היחצ"נים מוסרים תגובות לקוניות בלבד והמנכ"ל מעדיף לדבר פחות ולעשות יותר. כמו כל המצאה גאונית, מי שכבר השכיל ומשתמש במוצר שפיתחה החברה, לא מבין איך הסתדר בלעדיו. המוצר שאותו פיתחה החברה מתעתד לשנות את הרגלי הגלישה באינטרנט ברחבי העולם כולו. לכאורה שאיפה יומרנית, אך פטנטים הרשומים לחברה במדינות רבות, מבטיחים כי יש דברים בגו.
נטקס עדיין לא הגיעה לשלב הבשלות העסקית שבה היא נהנית מיתרון לגודל או מרווחיות, שכן הטכנו' שהחברה מציעה פועלת בינתיים רק בישראל. פעילות זו, בשוק המקומי, מספקת מספיק הכנסות על מנת לקיים את הארגון שיפעיל בעתיד את המוצר למאות מיליוני גולשים בכל רחבי העולם.
החברה נמצאת בשלב בו סיימה למעשה את מרבית ההשקעות בפיתוח הטכנולוגי, והטכנולוגיה שפיתחה מאפשרת לה כעת לחדור לשווקים העולמיים מבלי להשקיע סכומים ניכרים נוספים בפיתוח. המשמעות היא כי חדירה לכל מדינה תדרוש השקעה כלכלית מינימלית, בעוד התמלוגים הטמונים בה הינם בשיעור גבוה לאין הכר.
בינתיים, כאמור, נטקס היא עדיין בגדר הבטחה גדולה, אך אם אכן ייחתמו הסכמים להפעלת שירותי החברה מעבר לים – השמיים הם הגבול.
בריינסוויי
חברה מעניינת נוספת היא חברת בריינסוויי החברה מפתחת מכשיר מגנטי יחודי לטיפול בחולים הסובלים מדיכאון מג'ורי. מכשיר ה- deep transcranial magnetic simulation של החברה, נמצא עדיין בשלבי ניסוי, אך דו"ח הביניים מציג ממצאים מרשימים ביותר של תגובה לטיפול המגנטי של החברה בקרב 97% מהמטופלים אשר שיפרו את מדדי הדיכאון שלהם. הייחודיות שבפיתוח הוא כי למעשה מדובר בטיפול נטול תופעות לוואי המציע פתרון גם לסובלים מדיכאון שאינם מגיבים לתרופות הקונבנציונליות.
תוצאות המחקר עד כה עולות על המצופה בתוכניות העבודה של החברה ופוטנציאל השוק ברמות עולמיות מוערך בכ-20-30 מיליארד דולר בשנה. מעבר לכך לא צריך להוסיף הרבה מילים.
השקעה בחברות מסוג זה צריכה כמובן להיעשות באופן שקול ותוך הבנה כי בשל אופי החברות, מניותיהם נסחרות בתנודתיות גבוהה ולעיתים תוך מחזורי מסחר נמוכים.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
