ניתוח טכני: מדד המעו"ף - ללא שינוי ניכר

אייל גורביץ': "שבירתו מטה של קו המגמה העולה ששימש בשבועות האחרונים כקו תמיכה, הופכת אותו לקו התנגדות ברמות שבין 815-820 הנקודות לערך"
אייל גורביץ |

השבוע שחלף לא הביא איתו רוחות של שינוי. הגם ששוק המניות לא דעך, הרי שמנגד הוא נותר שפוף כשהיה. מניות מובילות לא פרצו מעלה ואלו שדשדשו נותרו באותו שלב. למניות המצויות במגמת ירידה אין טעם להתייחס יתר על המידה. מטבע הדברים, לא חדר למשוואה פרמטר חדש, כך שהסקירה שהיתה נכונה בשבוע שחלף, עומדת על כנה גם בשבוע הנוכחי. אלא שבסקירה הנוכחית התווסף סעיף השינוי המיוחל בשוק.

בסופו של דבר, מדובר בשוק המגלם מידה גבוהה של אי וודאות, וכל תרחיש אותו אנו יכולים להעלות על דעתנו, גם יכול להתרחש. העניין הוא הסבירות לקיומו. לכן, כל הערכת שוק חייבת לגלם לפחות שני תרחישים, כאשר כל אחד נהנה מהסתברות אחרת. ההערכה שהמגמה היא מגמת ירידה משמשת כתרחיש המרכזי, אך עלינו לקחת בחשבון את האפשרות ולפיה יסוב השוק על עקביו, ולסמן את הרמה ששבירתה מעלה תאותת על שינוי.

נקודות החולשה

שש נקודות החולשה אותן מניתי בשבוע שחלף, שרירות וקיימות גם השבוע. אליהן נוספה נקודת חולשה נוספת, כאשר בשלב זה אני לא משוכנע עד כמה היא משמעותית. קו המגמה העולה שתמך את גל העליות אשר החל ב-16 ליולי, ועבר דרך נקודת השפל שנרשמה ב-10 לאוגוסט, ברמת 770 הנקודות, נשבר כלפי מטה. הסיבה היא העובדה שהשוק נטה לנוע הצידה. קו זה משמש כקו התנגדות ברמות שסביב 815-820 הנקודות.

1. ירידות המחירים שהחלו ברמת 904 הנקודות הסתיימו אחרי צלילה של יותר מ-20% במהלך תקופה של מעט יותר מחודשיים. ירידה זו לוותה בעלייה משמעותית בהיקפי הפעילות. ירידות המלוות במחזורי מסחר גבוהים נוטות לסמן על חולשה ובדרך כלל סוללות את הדרך לגל ירידות נוסף.

2. בדרכו מטה שבר מדד המעו"ף שלוש רמות תמיכה בזו אחר זו. 850 הייתה הראשונה, 825- 830 מעליה הוא מתקשה לטפס כעת הייתה השנייה. 785 הנקודות הייתה רמת התמיכה השלישית שנשברה כלפי מטה.

3. בדרכו מטה שבר מדד המעו"ף קו מגמה עולה שתמך את מגמת העלייה שהחלה סביב אוקטובר 2004. שנתיים פחות כמה חודשים. קו זה נשבר כלפי מטה ובמסגרת מסע ההתאוששות של השוק הוא משמש כקו התנגדות ובולם את ניסיונות העלייה האחרונים.

4. מסע ההתאוששות של השוק אינו מלווה במחזורי מסחר גבוהים או במחזורים ההולכים ומתעצמים. המחזורים נותרים בינוניים עד נמוכים. אחד מהסימנים לסיומה של מגמת עלייה הוא התרחבות המחזורים כלפי מעלה.

5. מסע העליות האחרון של השוק נתקל בקושי רציני סביב רמות ההתנגדות 825 – 830 הנקודות. רמות אלו שימשו בעבר כרמות תמיכה ושבירתן כלפי מטה, הופכת אותן כעת לרמות התנגדות.

6. המומנטום לא היה כה נמוך מאז 2003. גל הירידות האחרון "החריב" את מדדי המומנטום ושלח אותם לרמות נמוכות בהן שהו רק בתחילת 2003. לחובבי ההיסטוריה אפשר לספר שמדדי המומנטום במסגרת גל הירידות האחרון, היו נמוכים וחלשים בדיוק כפי שהיו בגל הירידות הראשון של מפולת 2000. אפשר למצוא לא מעט הקבלות נוספות, אגב. אבל זה לא העניין המרכזי.

רמות תמיכה והתנגדות

בשבוע האחרון, נוספו למדד המעו"ף רמות התנגדות אותן מניתי בסעיף הקודם. שבירתו מטה של קו המגמה העולה ששימש בשבועות האחרונים כקו תמיכה, הופכת אותו לקו התנגדות ברמות שבין 815-820 הנקודות לערך. מעל לרמות אלו תהיה נשימתו של השוק כבדה בין 825-830 הנקודות ולאחר מכן התנגדות משמעותית עוד יותר בין 845-850 הנקודות.

מבחינת רמות תמיכה הרי שמתחת לשוק אפשר למצוא את הראשונה באזור של 790 הנקודות. מתחתיה ברמת 770 הנקודות.

רוחות של שינוי

כמו שכתבתי בפתיח תמיד קיים סיכוי למהלך בכיוון הנגדי לתרחיש הבסיסי. וכדי להיות מוכנים לקראתו יש לסמן את הרמה הקריטית ששבירתה מעלה תהפוך תרחיש זה לבעל משמעות ממשית. שני מרכיבים חייבים להתקיים יחדיו. הראשון הוא התרחבות היקפי הפעילות בכל ניסיון עליות. השני, שבירתה מעלה של רמת 830 הנקודות והתבססות מעליה כרמת תמיכה. אירוע זה יוריד משמעותית את רמת הסיכון ויעלה את הסבירות לגל עליות אותו יהיה עלינו לבדוק תוך כדי התפתחותו.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".