טבע - איפה אתם, המשקיעים לטווח הארוך?
ממעט הניסיון שצברתי בשנים האחרונות, למדתי שבשוק ההון המקומי המונח "טווח ארוך" מתייחס למצב שבו המניה עולה. "שים בטבע ותשכח לעשרים שנה" הוא משפט השגור, בדרך כלל, בפיהם של מי שהשקעה בניירות ערך הוא תהליך שרחוק מהם כרחוק מזרח ממערב. אלו שישמיעו לך את טענת הסרק הזאת רק במקרים בהם המניה, ולא רק טבע, מצויה במגמת עלייה.
אבל כל ירידה קטנה תרעיד עבורם את אמות הסיפים ותערער את יסודותיה המוצקים של פילוסופית ההשקעות שלהם. איזה עשרים שנה. רק תן לצאת משם כמה שיותר מהר. ולא אחת נוכחנו לדעת שטבע יודעת גם לרדת. ועוד איך. אלא שכדאי לשים את גל הירידות האחרונות בפרופורציות הנכונות ולבחון האם יש דברים בגו.
ירידות המחירים שהגיעו לשיאן בימים האחרונים לא החלו אתמול. הן רק החריפו. למעשה, טבע כבר אינה מצויה במגמת עלייה מאז אמצע דצמבר 2005. במהלך תקופה זו התברר שהמגמה המשנית אינה עוד מגמת עלייה. מי שרצה למכור את כל אחזקותיו או אף לממש חלקית, קיבל את הזכות לעשות כן כשהיא פרושה עבורו על גבי שטיח אדום. מי שחי לפי תקוותיו וגחמותיו, מוזמן לקחת את האחריות ולהתמודד עם המצב הנוכחי.
ולא שהמצב הנוכחי הרה גורל. ממש לא. סביר להניח שמדובר במצב זמני. לא נעים, אך זמני לחלוטין, שבראי ההסטוריה יזכר כאפיזודה חולפת וכמשהו שמעלה חיוך. וכל זאת למה? ירידות המחירים שחוותה טבע בתקופה שבין יולי לאוקטובר 2004 גרעו כ-30% ממחירה של המניה. אני זוכר את ההמולה, הכותרות, הכתבות, וההערכות שהיו אז מנת חלקנו. רוב המשקיעים המתהדרים באחזקות ארוכות טווח הפכו אז לבהירים יותר מחיוורון. ירידות המחירים של אז, היו ארוכות יותר מבחינת משך הזמן, ועמוקות יותר בשיעורן מירידות המחירים הנוכחיות.
וברמה הטכנית המגמה הראשית עודנה מגמת עלייה ברורה ולמרות הירידות האחרונות אין סימנים לסיומה. כלומר, סביר להניח שהפסגה שנרשמה באמצע דצמבר 2005 אינה הפסגה האחרונה. ירידות המחירים של התקופה האחרונה הן בסך הכל תיקון טכני. תיקון טכניח למהלך עליות רציף שהשתרע בין יולי לדצמבר 2005 ובמסגרתו רשמה המניה עלייה של יותר מ-50%.
אבל זה בסדר, זה טבעי וזה מגיע לנו כמשקיעים. רק לא ירידות. טווח התיקון של טבע מצוי בין הרמות של 160 – 180 שקלים למנייה כאשר הרף התחתון מציע רמת תמיכה משמעותית.
סיכום – איתותי החולשה שמאפיינים את מניית טבע מעידים כי המניה מצויה בתיקון טכני. אלא שבסיומו של התיקון האמור להסתיים ברמות שבין 160 – 180 שקלים למניה, אמורה מגמת העליות להתחדש וספינת הדגל של שוק המניות הישראלי תחזיר את הצבע ללחיי המשקיעים הדוגלים בראייה ארוכת טווח.

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.

פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.