נדין טרכטנברג על יתרות המט"ח - "כרית ביטחון בשעת חירום"

משנת 2010 חל גידול ביתרות המט"ח מרמה של 60 מיליארד דולר עד 111 מיליארד דולר בסוף אוקטובר
מערכת Bizportal | (14)

המשנה לנגידה, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, אמרה אתמול בכנס השנתי לגופים מוסדיים באילת, כי יתרות המט"ח המנוהלות בבנק ישראל משמשות כ"כרית ביטחון" למשק בשעת חירום, צפויות להפחית את נזקו של משבר כלכלי אפשרי ומפחיתות את ההסתברות לכך שמשבר כזה יפרוץ. בנוסף, הן מורידות את פרמיית הסיכון של מדינת ישראל ומשפיעות לחיוב על דירוג האשראי שלה.

הדולר עולה 0.2% ל-3.49 שקלים, האירו מאבד 0.3% ל-4.1 שקלים.

המשנה לנגידה תיארה את האופן שבו נקבעת הרמה הנאותה של יתרות המט"ח כאשר לפי החוק, הוועדה המוניטרית, באישור שר האוצר, רשאית לשנות את העקרונות שעל פיהם קובעת הנגידה את הרמה הרצויה של היתרות לטווח ארוך. העקרונות מתבססים על גישה משולבת המביאה בחשבון את הסטנדרטים הבינלאומיים ואת אומדן השימושים האפשריים של היתרות, תוך התייחסות למצבה המיוחד של ישראל. העקרונות גובשו במהלך השנים, ומסמך העקרונות אושר ב-2012. ב-2015 עדכנה הנגידה את הרמה הנאותה לטווח של 70-110 מיליארד דולר. בנוסף, לבנק ישראל יש סמכות לרכוש או למכור מט"ח, כאחד הכלים בארגז הכלים של המדיניות המוניטרית.

החל משנת 2010 חל גידול ביתרות המט"ח מרמה של 60 מיליארד דולר עד 111 מיליארד דולר בסוף חודש אוקטובר 2017. כאשר יחס היתרות לתוצר נותר יציב, ובשנים האחרונות עלה באופן מתון בלבד. בהשוואה בינלאומית, ניתן לראות כי במשקים קטנים ופתוחים שהנם ברי השוואה לישראל חל גידול ביתרות המט"ח בשנים האחרונות, ובחלקן אף חל גידול חד ביתרות ביחס לתוצר.

בהמשך ההרצאה התייחסה המשנה לנגידה לאופן ניהול יתרות המט"ח כאשר שלוש המטרות העיקריות הן: שימור כוח הקניה, שמירה על נזילות גבוהה והשגת תשואה נאותה שתכסה את עלות המימון. לצורך כך, בנק ישראל מפזר את ההשקעות בין מדינות שונות וסוגי נכסים שונים תוך שמירה על רמת הסיכון שנקבעה על ידי הוועדה המוניטרית. הגידול בהיקף יתרות המט"ח והירידה בתשואות בעולם הובילו לפיזורן על מגוון נכסים (שקף 10). בנוסף, מגמת פיזור סוג הנכסים מקיפה בנקים מרכזיים בעולם (שקף 20). מאז ההחלטה לרכוש מניות במסגרת ניהול יתרות המט"ח תרומתן לתשואת התיק הייתה חיובית. (שקף 22).

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    לאה כ 18/12/2017 20:55
    הגב לתגובה זו
    מי צריך נייר טואלט? רק זהב. ישראל לקראת אסון אין זהב.
  • 10.
    הנצ 14/12/2017 12:20
    הגב לתגובה זו
    לגברת אין הבנה בסיסית בכלכלה !!! הטיפש הפנסיונר שהועזב לאמריקה מינה כפילה שתכה על הטעויות שלו והיא בלתית ברירה המשיכה בשטויות שהוא החל !!! ישראל מפסידה כל שנה מילארדי ש"ח מאז !!! גיסו בריביות גבוהות ומשקיעים בריביות נמוכות !!! כאשר הנפט היה 30 דולר לא חשבו שאולי ירכשו מראש את הדלקים לשנה מראש !!! והנה כפילה נוספת של הנגידה מדברת שטויות !! די תחליפו את הקלטת ותלכו הביתה ותתפטרו את וכל ההנהלה של בנק ישראל !!! תנו לדור הצעיר לנהל את הקופה !!! י
  • 9.
    רון 11/12/2017 12:49
    הגב לתגובה זו
    אני בטוח שאם היו רווחים הם היו מופיעים בשורה הראשונה של ה "נאום".
  • קלעת בול לטיפשול של הפנסיונר והכפילה ועכשיו כפילה חדשה (ל"ת)
    הנצ 14/12/2017 12:21
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    עידו 07/12/2017 22:28
    הגב לתגובה זו
    פרטי והוא מכניס את המדינה לגרעון כי הוא מרוויח מזה .
  • 7.
    גד 06/12/2017 15:13
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל מאפשר לשקל להתחזק במשך תקופה ארוכה . הדקל לא שווה את הנייר שעליו הוא מודפס . כרית ביטחון .... שקל מופקע ללא בסיס כלכלי זה מה שייגרות לכלכת ישראל לקרוס שער דולר שהיה צריך להיות 3.9 ולא לירידה של 12 אחוז בשנה
  • 6.
    ארז 05/12/2017 10:05
    הגב לתגובה זו
    כמה המדינה כבר הפסידה מהטמטום הזה?
  • 5.
    דני 04/12/2017 10:49
    הגב לתגובה זו
    שוכחת לציין שהדולרים האלו ניקנו בהלוואות וצריך להחזירן..ומה עם תשלומי הריבית? ומה עם ניפוח בועת הנדלן והאשראי וחיסול דור שלם של צעירים וקשישים? יותר גרועה מהבעל שלה
  • הדולרים נקנו עי הדפסה של שקלים ולא הלוואות (ל"ת)
    אורי 09/12/2017 23:15
    הגב לתגובה זו
  • העובדות 11/12/2017 12:47
    המטח נקנה ע"י הנפקת מקמ שזו הלוואה שנותנים המשקיעים לבנק ישראל, והבנק מגלגל את ההלוואה הזאת בכל שנה מחדש. הבנק מופסד כ-55 מיליארד ש"ח על היתרות - כסף שיכל ללכת לבטחון, לדיור, לתשתיות.
  • 4.
    י 04/12/2017 10:30
    הגב לתגובה זו
    קנית הדולרים על ידי מדינת ישראל היא סובסידיה לחברות ההי טק הבין לאומיות ולטיקונים על חשבון הציבור. חברות הי טק מקומיות לא מסוגלות להתחרות על כח אדם בגלל שגוגל אמזון וכן הלאה מוכנות לשלם 230000 דולר בשנה עלות עובד. רק דולר נמוך שומר עלינו מעלית מחירים וכל עליה של הדולר פרושה אינפלציה
  • 3.
    קשקוש מקושקש 04/12/2017 09:58
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף יש כסף למדינה ולא משתמשים פה לטובת האזרחים, חייבים לפרוט חלק מהכסף מיידית !!!
  • 2.
    יאלה יאלה.. 04/12/2017 09:48
    הגב לתגובה זו
    כנראה שמשפחת טרכטנברג וכלכלה לא הולכים ביחד... הר המט"ח עולה לנו ים כסף!!
  • 1.
    שט 04/12/2017 09:37
    הגב לתגובה זו
    של כסף לשעת חירום. חוץ מזה שארצות הברית יכולה להלוות לנו בשעת חירום.
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

הדולר צפוי לעלות ל-3.8 שקלים לדולר - התחזית המפתיעה של בנק אוף אמריקה

הכלכלנים מצפים לעלייה של 14% בשער הדולר ביחס לשקל בטווח הארוך, מה יקרה בטווח הקצר ומה הם חושבים על שאחר המטבעות?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

בדוח מעודכן של בנק אוף אמריקה מסבירים הכלכלנים מדוע הם צופים לחולשת הדולר בעולם, למעט מול מספר מצומצם של מטבעות, לרבות השקל.  הבנק צופה שהדולר, שנסחר כיום בסביבות 3.35 שקל, דולר שקל רציף -0.11%  עשוי להגיע בטווח הארוך לשער שווי המשקל הכלכלי של כ-3.8 שקל - עלייה של כ-14% שתשקף את השווי ההוגן של המטבע הישראלי מול האמריקני.

הכלכלנים של הבנק ממשיכים לצפות ל"ירידה מתונה של הדולר בסביבה מאקרו כלכלית מעט סטגפלציונית", אולם זו לא חולשה דרמטית אלא בתיקון לאחר תקופה של עלייה משמעותית. הכלכלנים מדגישים כי "למרות החזרה האחרונה בציפיות להפחתת ריבית, אנו נותרים דוביים באופן כללי מול רוב מטבעות ה-G10". אך להבדיל מתחזיות קודמות של הבנק על ירידה דרמטית בשער הדולר, התחזית כעת מתונה. ונעשה סדר - הדולר צפוי להיחלש בעולם, אבל להתחזק מול השקל.  


השווי ההוגן של השקל מול הדולר - 3.8 שקל לדולר

הכלכלנים מסבירים כי שערי המטבעות שהם מנתחים ומחירי היעד נגזרים ממודל FX Compass. זהו כלי של בנק ההשקעות שבודק את השווי ההוגן של מטבעות לטווח הארוך על בסיס גורמים כלכליים פונדמנטליים. המודל מנסה לענות על השאלה - מה יחסי המטבעות (יחסי השערים) בין כל המטבעות. 

לפי מודל זה, השקל הישראלי נמצא כיום בפער לרעה של 13.7% מול הדולר. בהתבסס על השער הנוכחי של 3.35 שקל לדולר, השער ההוגן לפי הבנק צריך להיות בסביבות 3.8 שקל לדולר. להערכת בנק אוף אמריקה, השקל חזק יותר ממה שהנתונים הכלכליים מצדיקים וזה יכול לקרות מסיבות שונות - ביקוש גבוה לשקל מצד משקיעים זרים, הזרמת הון זר גדולה, או אמון גבוה במשק הישראלי למרות האתגרים הגיאופוליטיים. אבל המסקנה הברורה שלהם היא שיש מקום משמעותי להחלשת השקל בעתיד. הדולר עשוי להתחזק באופן ניכר מול השקל. עם זאת, בתחזית אין תוקף זמן להגעה לשיווי המשקל כשבדוח עצמו הכלכלנים מתייחסים למחיר יעד קרוב באזור השער הנוכחי ואף נמוך במעט מ-3 שקלים. במילים אחרות, כנראה שבבנק מעריכים עלייה של השקל ואז החלשות דרמטית.  

הבנק מדגיש שמצב זה של "הערכת-יתר" של השקל אינו בר קיימא לטווח הארוך, והשוק בסופו של דבר יתקן את עצמו לכיוון השער ההוגן. כל זה יקרה כשהדולר כאמור צפוי להיחלש מעט בעולם המשמעות היא שהכלכלנים בעצם צופים להתחזקות משמעותית יותר של יתר המטבעות מול השקל. חשוב להזכיר כאן שתחזיות על שער הדולר ומט"ח בכלל, הן תחזיות מאוד מורכבות. להבדיל מאנליסט שמנתח דוחות של חברה שתלויה במספר פרמטרים גדול אבל תחום, הגורמים המשפיעים על מט"ח הם כמעט אין סופיים. הגורמים הבסיסיים המשפיעים על הדולר הם אומנם ברורים - תנועות הון, תנועות של יבואנים ויצואנים, השפעות של הבדלי הריבית בין ישראל לארה"ב, אך לזה מצטרפים בשוטף  שורה של פרמטרים לרבות - מצב גיאופוליטי, תזוזות של משקיעים זרים, תזוזות של הגופים המוסדיים, שינוים שנובעים ממצב ביטחוני ועוד. על פניו, ובהתאם להערכות של כלכלנים ובתי השקעות, הנתונים הבסיסיים מחזקים את העלייה בשקל מול הדולר שכן התנועות הן יותר לכיוון של יצוא ומכירת דולרים ורכישת שקלים, וכך גם תנועות ההון. מבחינה זו, התחזית של בנק אוף אמריקה יחסית מפתיעה.