יובל שטייניץ שר האנרגיה הליכוד גז
צילום: שלומי אמסלם

"למנוע חתימת הסכם גז מאפרודיטה בלי אישור של ישראל"

בעלי חזקת ישי פנו לממונה על הנפט ולשר האנרגיה בטענה כי שאיבת גז מהצד הקפריסאי תביא לריקון מאגר ישי

גיא בן סימון |

בהמשך לדיווחים מסוף השבוע האחרון לפיהם ענקית האנרגיה רויאל דאץ' של (Shell) נמצאת בשלבים אחרונים לפני חתימה על הסכם עם מצרים ליצוא גז ממאגר אפרודיטה הקפריסאי, בעלי חזקת ישי פנו לממונה על הנפט בבקשה למנוע חתימה על הסכם שכזה ללא אישור של ישראל. 

בעלי בעלי חזקת ישי פנו לממונה על הנפט ולשר האנרגיה בטענה כי שאיבת גז מהצד הקפריסאי תביא לשאיבה של גז ממאגר ישי הסמוך. ישי הינו אחד מרישיונות הקידוח הימיים המכונים (רישיונות פלאג'יק) המשתרעים על שטח כולל של כ-2 מליון דונם ובמרחק של 170 ק"מ מערבית לחיפה. הרישיונות גובלים לרישיונות גל ורציו-ים בהם נמצא מבנה לוויתן ובבלוק 12 של נובל אנרג'י בקפריסין. השותפים כיום ברישיון הם הזדמנות ישראלית, נאממאקס, אדן אנרגיה ו- Petroleum Services Holdings AS.

בפניה שהוגשה לרגולטורים נכתב כי "כל העבודות והמחקרים שבוצעו בעקבות ממצאי קידוח אפרודיטה 2 ולאחר קבלת הנתונים מבלוק 12 מממשלת קפריסין בהליך חילופי מידע שהתבצע בהתאם להסכם להחלפת מידע שנחתם בשנת 2014 בין המדינות, מצביעים על קשר ישיר וחד משמעי בין חלקי המבנה בתחום חזקת ישי לבין הצד הקפריסאי. גם ממצאי שותפות מאגר אפרודיטה בבלוק 12 בקפריסין מבוססים על קשר זה".

מאגר ישי אשר הוכרז על ידי משרד האנרגיה כתגלית לאחר שקידוח אקספלורציה הושלם בשטחו בשנת 2013 ועל פי פרסומי משרד האנרגיה כמות הגז בו מוערכת בין 7-10 BCM גז טבעי. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן