שחר עקה
צילום: דקלה עברי פרדנוי
ראיון

"נגמרה הקורונה. אנחנו בקצב EBITDAR של 2 מיליארד שקל"

כך מעריך שחר עקה, סמנכ"ל הכספים של פתאל, אחרי הדוחות הטובים. לדבריו "מנוע הצמיחה העיקרי הוא השותפות עם המוסדיים להקמת 12 בתי מלון נוספים". וגם - מה מתכננת החברה לעשות עם 800 מיליון שקל?
נתנאל אריאל | (6)

"נגמרה הקורונה. חזרנו למנוע טורבו עם פיצוי על העבר. הרבעון הזה הוא רבעון שיא בהכנסות, ב-EBITDAR (רווח לפני שכירות, פחת והוצאות אחרות. נ"א), ברווחיות. אנחנו מאוד מרוצים. ברבעון השלישי אנחנו רואים את המגמה ממשיכה. בהסתכלות קצת יותר קדימה אנחנו רואים שהחיים חזרו למסלולם. גם הרבעון השלישי אמור להיות טוב מבחינתנו", כך אומר שחר עקה, סמנכ"ל הכספים של פתאל פתאל החזקות 1.05% בראיון לביזפורטל. יש לו בהחלט סיבות טובות לחגוג. אחרי הנפילה הגדולה של הקורונה, החברה חזרה למסלול. היה לא קל באותם ימים אבל בחברה נאחזו חזק בספינה המיטלטלת ובינתיים הצליחו לייצב אותה. כמובן, תמיד יכול להגיע שוב משבר לא צפוי, אבל פתאל של היום היא לא פתאל של לפני שנתיים. היא מרגישה שהיא נמצאת על הסוס. הפעילות של פתאל חזרה לרמות של לפני הקורונה, רמת ההכנסות כבר כמעט זהה, אבל המניה עדיין רחוקה משם ב-25%.  בדוחות שפרסמה היום פתאל היא שוב העלתה תחזיות. כעת היא צופה הכנסה שנתית של 5.8 מיליארד שקל (לעומת תחזית קודמת להכנסות בטווח של 5.1-5.7 מיליארד שקל). החברה גם צופה EBITDAR שנתי בטווח של 1.6-1.8 מיליארד שקל, נמוך רק במעט מזה שהשיגה טרום הקורונה, ו-EBITDA שנתי בטווח של 650-750 מיליון שקל, נמוך ב-20% לעומת 868 מיליון שקל שרשמה ב-2019. שחר, אם חזרתם בהכנסות לרמות של לפני הקורונה, למה בעצם תחזית ה-EBITDAR שלכם נמוכה יותר? עקה: "הסיבה היא שברבעון הראשון של השנה חסר לנו 200 מיליון שקל. כבר הספקנו לשכוח אבל בתחילת השנה עוד היה את וריאנט האומיקרון. עונתית רבעון שלישי הוא טוב יותר מהרבעון השני, והרבעון הרביעי רק קצת פחות טוב מהרבעון השני. אז אם אני מנטרל את האומיקרון, ומסתכל על ארבעה רבעונים קדימה (כולל הרבעון הראשון של שנת 2023. נ"א), אני מעריך שאנחנו בקצב EBITDAR שנתי של 2 מיליארד שקל. בלי השפעה של האומיקרון היינו בקצב של שני מיליארד שקל כבר עכשיו". איך אתה רואה את החודשים הבאים? עקה: "אנשים חוגגים בארץ ובחו"ל. הקורונה נגמרה. גם בשוק הנופש וגם בפעילות העסקית. הכל חזר. התפוסות גבוהות, המחירים גבוהים. צריך לזכור שבשנתיים האחרונות הביקושים נעצרו, ועכשיו הם חזרו בריבית דריבית - כולל גידול האוכלוסייה. מנגד צריך לזכור שהיצע החדרים דווקא נעצר. הרבה בנייה נעצרה, הואטה או בכלל לא התחילה, ולכן התפוסות מאוד גבוהות על ההיצע הקיים. זה נכון שכל השנים הייתה עליה בביקושים באירופה אבל במקביל הייתה גם עלייה במספר החדרים. עכשיו יש עלייה בביקושים אבל אין במקביל עלייה בהיצע ולכן התפוסות גבוהות יותר. מדובר על 3% יותר מהרגיל. זה נשמע קצת באחוזים אבל זה משמעותי". היחלשות הדולר (התחזקות השקל) עוזרת לכם? עקה: "בהחלט. הירידה בדולר ברבעון השלישי פוגעת בהכנסות שלנו מצד אחד, אבל מצד שני זה מוריד לנו את החובות ביורו. זה גם מוריד לנו קצת את ההון העצמי. אבל מה שטוב מבחינתנו היא העובדה שעיקר הכסף שלנו זורם לאירופה. כצרכנים ישראליים אנחנו יכולים לקנות נעליים יותר זול, אותו דבר גם לגבי מלונות - המלונות יותר זולים לרכישה בשבילנו". שחר עקה, סמנכ"ל הכספים של פתאל. צילום: דקלה עברי פרדנוי מה תעשו הלאה כדי להיות מוכנים יותר ל'ברבור שחור'? עקה: "ביצענו הפקת לקחים ארוכה בעקבות הקורונה וגם התחלנו ליישם. שינינו הרבה דברים גם באסטרטגיה וגם באופן שעושים דברים. המטרה היא יותר רכישות ובעלויות ופחות שכירות, יותר גמישות פיננסית בהרבה דברים. כאשר במקביל צריך לזכור שעשינו המון התייעלות תפעולית. חלק מהרווחיות שאתם רואים עכשיו הגיעו לא רק בגלל המחירים הגבוהים אלא גם יעילות תפעולית: הפכנו דברים לדיגיטליים ופחות הקלדה ידנית, בכל התחומים - הזמנות, כספים, מכירות. יש לנו עכשיו הרבה יותר מחשבים ופחות כח אדם". אז אתם עם הפנים קדימה למיזוגים ורכישות? עקה: "אחד הלקחים שלנו מהקורונה זו הקמת השותפות עם המוסדיים. כך אנחנו גם גדולים ומתרחבים אבל בלי להעמיס על עצמנו חובות. אנחנו מצמצמים שכירויות, בתנאים הרבה יותר נוחים גם מסחרית וגם משפטית. אנחנו שומרים על המזומנים שלנו. היו לנו מזומנים לאורך כל תקופת הקורונה ויש לנו גם עכשיו. כל הרבעון היינו ברמה גבוהה של מזומנים. "השותפות החדשה תייצר למעשה 12 בתי מלון חדשים. זה מנוע צמיחה דומיננטי שלנו. זה הקטר שלנו כרגע. בפועל זה צפוי להגדיל את ה-EBITDA שלנו ב-240 מיליון שקל. ומה לגבי כל המזומנים שלכם, יש לכם 800 מיליון שקל? עקה: "יש לנו כרית ביטחון. כשהיה לנו כסף ישנתי טוב יותר בלילה, שינה יותר עמוקה. אז קודם כל יש לנו כרית ביטחון. גם חזרנו לנהל תיק סולידי עם הכסף הזה. מעבר לכך, זה נותן לנו המון גמישות בעסקאות. כשאתה עושה עסקה במזומן ומממן בניחותא זה תמיד יותר נוח. גם בעסקה וגם במימון. אנחנו מתרגלים חזרה לטוב".   מילה לסיום? עקה: "אני מודה לבנקים שהיו איתנו והאמינו בנו לאורך הדרך. ואני מודה גם לשוק ההון שנענה לבקשות שלנו. גם באג"ח להמרה, גם בהנפקת האקוויטי. קיבלנו ביקושים של 650 מיליון שקל. השוק מאמין בנו ואנחנו גאים בכך. אני  רוצה להודות גם לעובדי החברה בארץ ובחו"ל על המסירות, העבודה הקשה וההרתמות להצלחת החברה והנאת האורחים בכל בתי המלון".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חלפה הקורונה? (ל"ת)
    אחד! וגם אחד! 25/08/2022 02:12
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הכיוון למעלה 24/08/2022 17:38
    הגב לתגובה זו
    החברה שרשה את הקורונה וזאת בניגוש לתחזיות הפסימיים. לא רק זאת, פתאל ניצלה את המשבר לטובתה ורכשה שורה ארוכה של בתי מלון באירופה ובמקומות אחרים. ניכר שהשדרה הניהולית יציבה והמשך הצמיחה מובטח עם אופק חיובי. אין ספק בכלל שהחברה נסחרת בחסר.
  • 3.
    דרור 24/08/2022 17:34
    הגב לתגובה זו
    בלונים סופם להתפוצץ .
  • 2.
    אנונימי 24/08/2022 17:14
    הגב לתגובה זו
    הקורונה לא נגמרה. מאות בני אדם מתים כל חודש לפי דיווחי משרד הבריאות. יש אלפי מאומתים מדי יום ביומו. המדינה מסתירה את העובדות מהציבור
  • 1.
    אנונימי 24/08/2022 17:12
    הגב לתגובה זו
    הקורונה לא נגמרה. מאות בני אדם מתים כל חודש לפי הדיווח הרשמי של משרד הבריאות. במדינה מסתירה את העובדות מהציבור
  • עמך 24/08/2022 17:22
    הגב לתגובה זו
    ללא עבודה נמות מרעב ועוד דברים רעים
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר מזנקת 12%; קמטק נופלת 6% - עליות במדדים

העליות החזקות מעבר לים מרימות את המדדים; עונת הדוחות ממשיכה עם טאואר, קמטק ניו-מד ונקסט ויז'ן; הציפיות הגבוהות מחברות השבבים מובילות לתנודות גבוהות - טאואר מזנקת בעקבות תוצאות מצויינות ולעומתה קמטק נופלת עם תוצאות קצת מעל הצפי אבל תחזית פושרת לרבעון הבא
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.7%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.3%, מדד הביטוח עולה 0.6%, מדד הנדל"ן עולה 0.8% ומדד הנפט והגז יורד 0.3%.  


החשב הכללי במשרד האוצר פרסם כי הגירעון התקציבי המשיך לעלות גם באוקטובר, והגיע ל-4.9% מהתוצר כ-102.5 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים, לעומת 4.7% בספטמבר. מתחילת השנה נרשם גירעון של 71.5 מיליארד שקל, כאשר הכנסות המדינה עמדו על כ-457.5 מיליארד שקל עלייה של כ-14.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד בעוד שההוצאות הסתכמו בכ-529 מיליארד שקל, עלייה של 5.1%. באוצר מזכירים כי יעד הגירעון לשנת 2025 עודכן כבר 3 פעמים, וכעת הממשלה צפויה להגדילו ל-5.2% בעקבות עלויות הביטחון והסיוע למפונים.

אבל מעבר לכותרות, נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה - הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי -2.44%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%