קובי שגב
צילום: משה בנימין
ניתוח

לקראת דוחות הבנקים - איך האינפלציה תשפיע על הרווח?

ביום חמישי יחלו הבנקים בישראל לפרסם את דוחותיהם לרבעון השני; שינויים לא קטנים באינפלציה, בריבית ובשער הדולר שהתרחשו ברבעון השני, יקבלו ביטוי משמעותי בדוחות הקרובים
קובי שגב | (8)

פעילות הבנקים בישראל (כמו בעולם) היא די יציבה שכן בניגוד לחברות כמו אפל או טסלה, למשל, שצריכות למכור הרבה טלפונים ורכבים מדי רבעון כדי לרשום הצלחה, אצל הבנקים מדובר בפעילות מתמשכת. לבנקים יש תיק אשראי בריבית ידועה ותיק פיקדונות מהציבור, שעליו משולמת ריבית ידועה מראש. עלויות השכר, יחסית כבדות, אך גם הן די צפויות. לכן, בהשוואה לחברות שצריכות למכור כל רבעון מאפס, פעילותו השוטפת של הבנק היא די צפויה. ניתן להגיד שבתור כלל אצבע, בנק ישיא תשואה על ההון של 10%. תחת ההנחה הזו, אם ההון העצמי של הבנק הוא 20 מיליארד שקל, בהינתן שהוא מתנהל ביעילות טובה, יש להניח, שיציג רווחיות של כ-2 מיליארד שקל בשנה (רווח נקי).

בנוסף, בשוק ההון מקובל מאוד להשוות את דוחות הרבעון המתפרסם, ביחס לרבעון קודם או לרבעון מקביל בשנה הקודמת. זו הסיבה שזמן קצר לאחר פרסום דוח כספי של בנק, כבר זועקות הכותרות על רבעון מצוין או מאכזב. לדעתי, כדי לקרוא ולנתח דוח של בנק, יש צורך בשעתיים לפחות (וכוס קפה שחור), אבל אנחנו חיים בעולם שבו האתר הכלכלי שיעלה ראשון את האייטם בנושא "דוח טוב או לא טוב" יגרוף את תשומת לב הקוראים (וההקלקות).

אז נכון שפעילות הבנק יחסית פשוטה, אך לעיתים קרובות יש חריגות שעלולות להיות משמעותיות. יכולות להיות השפעות חד פעמיות חיוביות או שליליות שישליכו על שווי המניה של הבנק. ההשפעות עלולות להיות שליליות כמו ההפרשות שרשמו הבנקים המקומיים, בגין תביעות שהוגשו בארה"ב, והן יכולות להיות גם חיוביות כמו רווחי הון שנרשמים לאחר מימוש נכסי נדל"ן או מימושים בתיק ההשקעות של הבנק.

מעבר להשפעות החד פעמיות, נכסי הבנק מושפעים מאוד ממספר גורמי מאקרו. לתיק האשראי ולתיק הפיקדונות של הבנק, יש רגישות לשינויים באינפלציה, לשינויים בריבית ולשינויים בשערי המט"ח. הסיבה שבחרנו לגעת דווקא השבוע בדוחות הבנקים, קשורה לסערת המאקרו שחווינו. בדרך כלל ברבעון בודד, סה"כ שלושה חודשים, השינויים בנתוני המאקרו קטנים, גם אם אנחנו נמצאים באמצע של תהליך מסוים. אבל כאמור, הרבעון האחרון היה יוצא דופן בכל הקשור לשינויים בפרמטרים הכלכליים האלו. ריבית בנק ישראל עלתה פעמיים, באפריל עלתה מ-0.1% ל-0.35%, במאי הריבית עלתה שוב ב-0.4% ל-0.75% וביולי, רגע לאחר סיום הרבעון עלתה ב-0.5% נוספים ל-1.25%. מדד המחירים לצרכן, עלה ב-1.8% (אפריל 0.8%, מאי 0.6% יוני 0.4%). מדובר בעליה משמעותית במיוחד לרבעון בודד, במיוחד כשאנחנו זוכרים שהיעד השנתי של בנק ישראל הינו אינפלציה של 1%-3%. והפרמטר האחרון, שערי המט"ח, שסערו גם הם, עם התחזקות רבעונית בשער הדולר של כ-10%.

איך אנחנו ניישם ונדע מה ההשפעה על כל אחד מהבנקים?

הרבעון השני, היה כאמור, יוצא דופן מבחינת השינויים הדרמטיים בנתוני המאקרו שלו, עם דגש על נתוני מאקרו שצפויים להשפיע מהותית על דוחות הבנקים. מאחר שנתוני האינפלציה, הריבית ושערי המט"ח, כל כך משמעותיים לביצועי הבנקים, הרשות לני"ע דורשת מהם להציג ניתוח רגישות של הפרמטרים הללו. באדיבות הרשות לני"ע, כל הבנקים מציגים טבלאות אחידות, שמאפשרות לכל אחד להבין את ההשפעות טוב יותר. אמנם, הדו"ח הרבעוני הינו מקוצר, ביחס לדו"ח השנתי ומכיל רק כמה מאות של עמודים, אבל בסוף דו"ח הדירקטוריון, ניתן למצוא את הטבלאות ולהשתמש בהן. בניגוד לאירועים חד פעמיים כמו מימוש נדל"ן שמופיעים בשורה נפרדת, השפעות המאקרו אותן נרצה לחזות, מוטמעות בתוך ההכנסות או ההון העצמי של הבנק.

אז, מה היו ההשפעות של הנתונים החריגים של הרבעון?

הפורמט האחיד של דוחות הבנקים דורש מהם לחשב, מהי ההשפעה מעליית או ירידת ריבית בנק ישראל, מהי ההשפעה מעליית או ירידת התשואות לפדיון באג"ח ממשלתי, מהי ההשפעה של עליה או ירידה של 3% במדד המחירים לצרכן וכמו כן מהי ההשפעה של עליה או ירידה של 5% ושל 10% במטבעות העיקריים.

כל ההשפעות האלו משתרשרות לדוחות הכספיים, דהיינו, מתווספות על הרווחיות השוטפת של הבנק ומשפיעות לחיוב או לשלילה. אם ניקח לדוגמה את הריבית במשק שבמשך רבעונים רבים הייתה אפסית ועל כן, הרווחיות של המערכת הבנקאית לא הושפעה משינוי ריבית. השפעת השינוי בריבית בנק ישראל תבוא לידי ביטוי לראשונה בדו"חות הכספיים הקרובים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בטבלה להלן, חמשת הבנקים הגדולים, שווי השוק שלהם, ההון העצמי החשבונאי והרווח האחרון שהציגו, בנוסף הצגנו רווח רבעוני מייצג בדמות 2.5% מההון העצמי (לפי תשואה ההון שנתית של 10%):

כמו כן, נסכם את השינויים העיקרים ברבעון זה:

השפעת האינפלציה

ניתוחי הרגישות של הבנקים בישראל, מציגים בכמה ישתנה ההון העצמי כתוצאה משינוי של 3% במדד המחירים לצרכן. ברבעון השני, המדד עלה כאמור ב-1.8% ולכן נניח מקדם השפעה של 60%:

ניתן לראות שהשפעה חיובית משמעותית מעליית מדד המחירים לצרכן, תשפיע לחיוב בעיקר על בנק מזרחי ובנק הפועלים.

השפעת המט"ח

כפי שניתן לראות בטבלה להלן, השפעת שינויי המט"ח על ההון העצמי של הבנק יכולה להיות חיובית ויכולה להיות שלילית

ניתן לראות שההשפעה של העלייה בשער הדולר מהותית לחיוב עבור בנק דיסקונט ושלילית עבור בנק הפועלים.

השפעת הריבית

דוחות הרגישות שמציגים הבנקים, אומדים מה ההשפעה על הכנסות הריבית נטו והכנסות מימון שאינן מריבית, כתוצאה מעלייה מקבילה של עקום הריבית. דהיינו, עליית ריבית לט"ק (ריבית בנק ישראל) ועליית התשואות לטווח ארוך, שתיהן ב-1% במקביל:

ניתן לראות שכל הבנקים יגדילו את ההכנסות, כתוצאה מעליית הריבית והתשואות לטווח ארוך. אך השפעה מהותית לטובה, ביחס לגודלו של הבנק, צפויה במזרחי ובדיסקונט.

השפעות נוספות

חשוב לציין, מה שאנו רואים בניתוחי הרגישות שמפרסמים הבנקים והצגנו כאן, הן ההשפעות על המצב הנוכחי של הבנקים ועל תיק האשראי וההלוואות הקיימים שלהם. לעליית הריבית השפעות נוספות עתידיות, כגון הגדלת מרווח הריבית. הכוונה היא לאפשרויות רווח שיש לבנק כאשר הריבית גבוהה יותר – לדוגמא, כאשר ריבית בנק ישראל הייתה 4%, יכלו הבנקים לתת על הפיקדונות ריבית של פריים פחות 3%, שזה 2.5% ומצד שני, לקחת על הלוואות פריים פלוס 3%, שזה 7.5%. בכזה מצב, המרווח עומד על 5%. אך כאשר הריבית הייתה אפסית כמו שחווינו ועמדה על 0.1%, אז הבנק גבה על הלוואותיו פריים פלוס 3% שזה 4.6% אך מנגד הבנק לא יכול היה לתת ריבית שלילית ולכן הציע לפיקדונות ריבית כמעט אפס של 0.01%. בכזה מצב המרווח הצטמצם עבורו ל-4.59%.

נוסף לכך, בנק לאומי, שעל פניו לא נהנה כמו שאר הבנקים משינויים באינפלציה, ריבית ומט"ח, מימש ברבעון האחרון נדל"ן שהיה בבעלותו. לאומי מכר את בניין המטה שלו, "בית מאני", בתל אביב ודיווח על רווח לפני מס של 524 מיליון שקל. עם זאת,  הרווח הזה לא יירשם ברבעון הקרוב, אלא רק ב 2023.

בשורה התחתונה

לא זכור לנו רבעון כל כך סוער מבחינת השפעות מאקרו הרלוונטיות לבנקים. מאחר שהבנקים נותנים לנו ביאורים טובים, שמאפשרים לנו לשקלל את ההשפעות השונות על השורה התחתונה, הרי שיש לנו אפשרות לאמוד בקירוב טוב את ההשפעות. באופן כללי, ההשפעות הן חיוביות לבנקים, ואלו צפויים להציג רווחים יפים מעבר לרווחיות הרגילה. בין השורות ניתן לראות שההשפעות היחסיות המשמעותיות, תהיינה בעיקר על בנק דיסקונט, אך גם על מזרחי והפועלים ואילו אצל בנק לאומי והבינלאומי, ההשפעה תהיה מינורית יותר.

קובי שגב, שותף מנהל, אקורד ש.ק.ל. בית השקעות

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יובל 09/08/2022 12:39
    הגב לתגובה זו
    כתבה פצצה. כל הכבוד! כן ירבו
  • 3.
    דיסקונט יפתיע (ל"ת)
    ירון 08/08/2022 11:24
    הגב לתגובה זו
  • אחד מבפנים 08/08/2022 15:49
    הגב לתגובה זו
    כבר היום יש פיגורים בהלוואות ומשכנתאות
  • 2.
    אברמזון 08/08/2022 11:11
    הגב לתגובה זו
    באפריל- יולי 2023 ממשלת ישראל תאלץ להלאים את הבנקים
  • בניהו 08/08/2022 11:25
    הגב לתגובה זו
    חושב שזה יקרה רק באוגוסט
  • 1.
    יהושפט 08/08/2022 10:40
    הגב לתגובה זו
    הבנקים בהחלט אפשרות. במיוחד דיסקונט ומזרחי
  • וואו תודה על התובנה מאירת העיניים. יכול לתת תאריך 09/08/2022 01:13
    הגב לתגובה זו
    וואו תודה על התובנה מאירת העיניים. יכול לתת תאריך מדויק?
  • כתבה מעניינת מעולה ומועילה (ל"ת)
    שלומי 08/08/2022 13:03
    הגב לתגובה זו
ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי

רמז עבה לסיום העליות בבורסה

האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?

מנדי הניג |

השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה. 

התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.  

כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם? 

יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים. 

איתי בן זאב
צילום: תמר מצפי

שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק

הבורסה היא מונופול שנשלט ומנוהל על ידי איתי בן זאב ושכבת מנהלים שדואגת בעיקר לרווחתם - הם מרוויחים יותר ממנהלי בנקים (ששכרם מוגבל), למרות שהמודל העסקי שלהם מוגן בדומה לבנקים, על ידי המדינה. הנה המימושים האחרונים של המנהלים

רן קידר |
נושאים בכתבה איתי בן זאב

מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב שווה קרוב ל-300 מיליון שקל. הוא היה במקום הנכון בזמן הנכון. מתפקיד בכיר בבנק הוא דילג לפני כ-8 שנים לתפקיד מנכ"ל הבורסה ודאג בחוכמה גדולה לרכז את הכוח בידיו. הבורסה היא דוגמה לחברה שמנוהלת ונשלטת על ידי מנהליה. בדרך הזו, אין בעל בית שדורש תוצאות, אין בעל בית שמגביל את השכר, אין מדינה שמגבילה את השכר (אחרי הכל בורסה היא סוג של גוף סמי ציבורי). יש הפקרות ושכר של מיליונים רבים לשכבה גדולה של אנשים כשבכלל - כפי שבדקנו והצגנו בעבר, השכר הממוצע של כל עובדי הבורסה הוא שמן מאוד - שכר ממוצע של 75 אלף שקל בחודש - וזה לא בהייטק.

בורסה, צריך להזכיר היא מונופול. המודל העסקי שלה ברור ומוגן כמונופול שאין לו תחרות. אין כאן חוכמה גדולה ויכולות פנומנליות כדי להעביר אותה לרווחים מרשימים. השוק טוב - הרווחים יעלו. למעשה, הבורסה, למרות הגדלת הרווחים והעליה המטאורית במניה, נכשלה בתפקיד ה עיקרי שלה - להפוך את הבורסה לנגישה לציבור, להרחיב את מגוון ההשקעות ולהביא לכאן חברות טובות להנפקה. 

ההצלחה שלה נובעת בעיקר כי הפוטנציאל ענק - נקודת הפתיחה שבה קיבל איתי בן זאב את הבורסה לידיו היתה כל כך נמוכה שמשם אפשר רק לעלות. אז זה היה גוף למען הציבור, סוג של מלכ"ר שהוחזק על ידי הבנקים והברוקרים שקיבלו את "הרווחים" כחלק מקיזוזי העמלות בסוף שנה. הוא לא היה מכוון למטרת רווח, אבל בורסה היא תמונת ראי של הכלכלה, והכלכלה החזקה של ישראל לא השתקפה במספרים שלה.  בהדרגה, בן זאב עשה סדר והפך אותה לגוף עסקי. הוא הצליח וזה מרשים, אבל שימו כל מנכ"ל סביר בראש ארגון כזה והוא יצליח. הבסיס של העסק מצויין.

ולכן, התגמול נראה מופרע לחלוטין, במיוחד שהמדינה היא זו שנתנה את הרשיון להדפיס כסף ובמיוחד מכיוון שהמדינה הגבילה את השכר של מנהלי הבנקים. למה בן זאב מרוויח 30-50 מיליון שקל בשנה ומנכ"ל בנק - חנן פרידמן, ידין ענתבי מרוויחים כ-3-4 מיליון בשנה?


כך או אחרת, בכירים בבורסה ניצלו בשבוע האחרון את העליות ומימשו אופציות למניות שהוענקו להם לאורך השנים ומכרו אותן במחיר של 74 שקל למניה, תמורת סכום מצרפי של יותר מ-72 מיליון שקל. הרווח הכולל מהמכירה: 52 מיליון שקל ברוטו.

מי מימש וכמה?

בין המוכרים הבולטים: