"גוצ'י רוצה בושם לחג ולא תחכה לאריזות מסין. היא צריכה את סקודיקס"
אלי גרינברג, מנכ"ל סקודיקס מסביר על הקפיצה בהכנסות והחזון: "יצרני אריזות יוכלו להדפיס מיד - ולבד. אנחנו מחליפים חומרים סופר-מזהמים". עוד סיפר על הרחבת מתקן הייצור לאור הביקושים והודה שיש פוטנציאל למיזוגים, אך רמז שיהיו בצד הרוכש
"ברבעון האחרון אנחנו רוכבים על גל צמיחה שבא עקבות הקורונה. אם קודם לכן היו מייצרים אריזות, שולחים אותן בסין באונייה ומשתמשים בהם למכירת המוצר הארוז לאורך כל העונה, אז היום העולם הזה מת. אי אפשר להסתמך על זמני משלוח והייצוא הפך ליקר יותר בגלל הביקושים למכולות. זה משחק לטובתנו כי יצרני האריזות, שהם לקוחות שלנו, מציעים ללקוחות שלהם עכשיו לייצר 100 אלף אריזות בצורה דיגיטלית כמה שצריך, מבלי לאגור מלאי ומתי שצריך בלי לחכות להובלה מסין – שזה היתרון הגדול של הדיגיטציה בהדפסה שבא כעת לידי ביטוי".
את הדברים האלה אומר בראיון לביזפורטל אלי גרינברג, מנכ"ל סקודיקס 0% , שמסביר מה עומד מאחורי הדיווח שהוציאה היום החברה שמקפיץ אותה בקרוב ל-50% בבורסת תל אביב. החברה פרסמה מצגת למשקיעים ובה תוצאות מקדמיות לרבעון השלישי, לפיהן בשלושת החודשים הללו הכניסה כמעט כמו בכל המחצית הראשונה: 6.2 מיליון דולר מול 8.8 מיליון דולר. לעומת הרבעון המקביל ב-2020, שההכנסות בו היו 5 מיליון דולר, מדובר בצמיחה בשיעור של 24%.
סקודיקס עוסקת בהשבחת דפוס. המינוח הזה אולי מוכר מעולמות היין והחקלאות, אך משמעותו כאן שונה לגמרי, ולהבדיל מפירושו בשוק הנדל"ן – פה אין עליו היטלים מטעם הרשות המקומית. "השבחה בדפוס תהיה היא מעין הבלטה על האריזה, בדרך כלל זה הלוגו של החברה בזהב, כסף או לקה", מפרט גרינברג. "ב-80% מהאריזות כיום יש אלמנט של השבחה, למשל בבשמים, קוסמטיקה, ושוקולד. האריזה צריכה להתחרות על עין הלקוח, וכזו נוצצת, שמשדרת איכות, תהיה מעניינת מאריזה אפורה ומשעממת.
"לא היינו הראשונים לזהות זאת", הוא ממשיך. "זה נעשה כבר עשרות שנים באמצעות מכבשים. בשיטה המסורתית מייצרים גלופה, זכר ונקבה (האחד עם בליטה, השני עם שקע -א.פ) כדי ליצור את האפקט. אנחנו מחליפים חומרים סופר-מזהמים, הרי גלופה עשויה ממגנזיום, שהוא חומר נורא. פיתחנו שיטה דיגיטלית לעשות השבחה ישירות מקובץ מחשב. גרפיקאי שמפתח את האריזה, משרטט ב-PDF איך זה אמור להיראות. החזון שלנו הוא שיצרני אריזות יוכלו עם המדפסת שלנו, שאנחנו מוכרים להם, להדפיס השבחה מיד – ולבד".
- סקודיקס: ההכנסות ברבעון זינקו ב-38% - 8.1 מיליון דולר
- סקודיקס מדווחת על זינוק של 52% בהכנסות הרבעון השלישי של 2024 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התחלת בלתאר איך "העולם הישן", שבו ממתינים לאריזה עם השבחה שתגיע במכולה מסין מת, ובמקומה היום מייצרים במקום בעזרתכם אריזות כאלה. ואולי זה רק חלון הזדמנויות שיסגר כשיסתיימו השיבושים בשרשרת האספקה?
"זה יכול לקרות, אבל לדעתי זה לא יקרה. זה כמו שתגיד שעכשיו טרנד האי קומרס יגווע ואנשים יחזרו לקניונים. היום כבר יש כמה לקוחות שמוכרים אריזות למוצרים באונליין מרוב שהאריזות הפכו למוצר שהוא בעצמו קומודיטי זמין וזול. יש לנו לקוח גדול באיטליה שיכול להזמין מהיום למחר, החל מכמות של 10 אריזות. זה פתרון טוב ליצרנים קטנים שמוכרים מוצרים בנפחים לא גדול – ויש הרבה כאלה. עסקים שעושים עבודות עונתיות נקרא להן, והם צריכים את המוצר שלהם 'ג'סט אין טיים' וגם בכמות מדויקת לפי הצרכים הנקודתיים – לא מעבר".
איך נראה תמהיל הלקוחות שלכם? יש הרבה קטנים או שאתם תלויים בכמה לקוחות גדולים?
"יש לנו 400 לקוחות, בהם כאלה עם יותר מ-10 מכונות הדפסה – ואלה נחשבים לקוחות גדולים. מתוך כל ה-400 ישנם 20 שמשתמשים בכמה סוגי מדפסות שלנו".
הדגם מסדרה 6,000 הוא זה שפונה ליצרני האריזות עצמם, שזה מנוע הצמיחה שלכם שהביא להכנסות שפרסמתם עכשיו. אבל יש גם עוד שני דגמים, האחד לתעשייה והאחר לתחום האי-קומרס. יש מקום לאיחוד כל הדגמים לאחד – שידע לענות על כל הצרכים?
- פלסאנמור בדרך לרישום בנאסד"ק; מאחדת הון ביחס של 1 ל-8
- תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קומיוניקיישנס בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
"בהקבלה ליצרני רכב, אפשר לומר שהכל מבוסס על אותו 'שאסי', שהרחבנו ומתחנו לכל תעשייה. אבל לשאלתך, התשובה שלילית כי ליצרני אריזות למשל יש דרישות ספציפיות שלא מעניינות יצרני אי-קומרס או לקוחות מהתעשייה, כך שלא ישלמו על מערכת לצרכים שלא רלוונטיים עבורם".
הלקוחות שלכם קונים מכם גם את הדיו, וזה חלק מהמודל הכלכלי אחרי שמוכרים להם מכונה. הם יכולים לקנות אותו גם מאחרים?
"לא".
מי הם בעצם הלקוחות שלכם? תאר אותם.
יש שני סוגים שאליהם אנחנו מכוונים. הראשון הוא לקוחות קטנים ובינוניים (SME – Small/Medium Enterprises), כאלה שרוצים להיכנס לעולם האריזות. זו תעשייה שגדלה בקצב יפה כבר שנים והאי-קומרס רק האיץ את הגדילה. הם חושבים 'אם כבר נכנסים להשבחה – בוא נעשה את זה בשיטה דיגיטלית', ואנחנו שחקן מוביל בתחום. הרבה חברות דפוס מסחרי נכנסות לאריזות, וכמו שאמרנו ב-80% מהאריזות בעולם יש השבחה וגם הן צריכות – ואם הן גם הולכות על דיגיטלי אז זה אומר סקודיקס.
הסוג השני של החברות הוא קונצרנים של אלפי עובדים שמייצרים אריזות, וגם הם מתבקשים היום לתת מענה תוך זמן קצר. למשל, אם גוצ'י רוצה בושם לקריסמס, אין סיכוי שישלחו אריזות לסין וימתינו להם חזרה".
"השוק מספיק גדול כדי שנממש את הפוטנציאל לבד"
באמצע יולי סקודיקס הונפקה לפי שווי של 197 מיליון שקל, אז גייסה 62 מיליון שקל מהציבור. מאז תחילת המסחר ירדה המניה ב-49% עד תחילת יום המסחר, אותו פתחה בשער של כ-3.21 שקלים. כעת החברה נסחרת לפי שווי שוק של 142 מיליון שקל. בעלת המניות הגדולה בחברה היא קרן טנא עם 32.8% מהזכויות. גרינברג עצמו מחזיק ב-0.09%.
אולם הקורונה כעת יצרה הזדמנות, אבל ב-2020 דווקא הביאה לצניחה של הכנסות החברה בחצי ל-16 מיליון דולר. את המחצית הראשונה של 2021 סגרה כבר סקודיקס עם הפסד של 2.8 מיליון דולר (לעומת כ-5.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד) ובסוף התקופה היו בקופתה מזומנים ושווי מזומנים בהיקף 3.3 מיליון דולר.
דיווחתם כאמור על ביקושים גבוהים מצד יצרני האריזות – האם יכולות הייצור שלכם מתאימות לסגמנט החדש הזה שאליו נכנסתם, במצב בו הביקושים ממשיכים לעלות?
"אנחנו מרחיבים את המתקן הקיים שלנו בראש העין, שכרנו כבר עוד שטחים מסוכנות נסיעות צמודה, שלמרבה האירוניה, נסגרה בקורונה. לא רק שטחים התפנו, אלא גם עובדים, שאותם גייסנו אלינו".
ב נייר חדרה מייצרים אריזות קרטון, ב-HP אינדיגו עושים הדפסה דיגיטלית ללא השבחה, ב הייקון מערכות 0% עושים תבניות קרטון שמתקפלות לאריזות, דפוס בארי הם לקוחות שלכם - למה שכל השחקניות האלה לא יתרחבו לחוליה נוספת בשרשרת הערך, ויעשו גם הן השבחה?
"לכל אחת מהחברות שציינת אתגרים קיימים לכבוש את השוק שלה, ואני לא רואה את זה קורה. זה כמו שחברת אופניים תתחיל לייצר מכוניות. התעשייה של הדפוס היא אמנם אפורה ומשעמם אבל עצומה – היא מגלגלת מאות מיליארדי דולרים בשנה. לכל חברה יש מספיק על הכתפיים ונדיר שהן נכנסות לתחום אחר – אלא אם הן רוכשות".
נו, אז מה לגבי מיזוגים ורכישות אם כן?
"אכן יש פה פוטנציאל, בטח בישראל, וזה קרה פה הרבה פעמים. לגבי סקודיקס, אנחנו נבנים כדי לגדול בזכות עצמנו לחברה עצמאית, והשוק מספיק גדול כדי שנממש את הפוטנציאל לבד".
ב קורנית דיגיטל מבצעים הדפסות דיגיטלית על טקסטיל. גם על בגדים יש אלמנטים של השבחת דפוס?
"פחות. אנחנו כן מסתכלים על זה, אבל אין לנו פעילות קונקרטית שם. המודל שלנו דומה לזה של קורנית, יש לנו הרבה לקוחות משותפים וזו חברה שהיא מודל לחיקוי בשבילנו".
במצגת נוספת שלכם למשקיעים, הפעם הבינלאומיים, השווצתם במהדורה מיוחדת של טלפון שיאומי עם הדפסה שלכם על האריזה. זה היה כבר לפני שנה, ואפשר להניח שהפוטנציאל גדול באמת במהדורות מוגבלות נוספות של מוצרים, למשל קונסולות משחק. מה קורה עם זה?
"יש עוד דברים בדרך שלא אוכל לפרט עליהם. כן אגיד שהיום כלכלת החוויה מאד חזקה, במיוחד באלקטרוניקה. אנשים שומרים את הקופסא של המוצר, ורואים גם את סרטוני האנבוקסינג ביוטיוב עם המוני הצפיות.
- 3.משקיעןןן 25/10/2021 11:58הגב לתגובה זולפני 5 או 6 שנים החברה דיווחה על הזמנות ב 100 מליון $ בדרופה 2016 מאז מה? זה נראה כמו מוצר מסורבל ומיושן. דווקא התעשייה שאחרי הקורונה לא זקוקה לאריזות יפות, מדובר במוצרים שנשלחים עטופים בקופסא חומה..ק
- 2.אלון60 25/10/2021 08:19הגב לתגובה זוהחברה הזו גייסה בשנים שקדמו להנפקה יותר כסף ממה שהיא שווה היום... שווי החברה נמוך מאד וקשה להבין את דברי המתראיין שהוא יהיה בצד הרוכש.. בסופו של דבר החברה הונפקה עם הערת עסק חי. ועוד דבר, מי שהשקיע בחברה בשלביה הראשוני עבר דילול שלא השאיר כלום מההשקעה והכל לטובת הקרנות. לא נוגע בהם עם מקל
- 1.רוזן 24/10/2021 17:24הגב לתגובה זוקודם נראה שהחברה ממשיכה להשתפר.
- חזרה למחיר ההנפקה (ל"ת)ארז 25/10/2021 13:56הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגריטיילורס נופלת 6%, בזק מוסיפה 4%, המדדים בעליות קלות
בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת. ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.
אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -5.2%
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
