"גוצ'י רוצה בושם לחג ולא תחכה לאריזות מסין. היא צריכה את סקודיקס"
אלי גרינברג, מנכ"ל סקודיקס מסביר על הקפיצה בהכנסות והחזון: "יצרני אריזות יוכלו להדפיס מיד - ולבד. אנחנו מחליפים חומרים סופר-מזהמים". עוד סיפר על הרחבת מתקן הייצור לאור הביקושים והודה שיש פוטנציאל למיזוגים, אך רמז שיהיו בצד הרוכש
"ברבעון האחרון אנחנו רוכבים על גל צמיחה שבא עקבות הקורונה. אם קודם לכן היו מייצרים אריזות, שולחים אותן בסין באונייה ומשתמשים בהם למכירת המוצר הארוז לאורך כל העונה, אז היום העולם הזה מת. אי אפשר להסתמך על זמני משלוח והייצוא הפך ליקר יותר בגלל הביקושים למכולות. זה משחק לטובתנו כי יצרני האריזות, שהם לקוחות שלנו, מציעים ללקוחות שלהם עכשיו לייצר 100 אלף אריזות בצורה דיגיטלית כמה שצריך, מבלי לאגור מלאי ומתי שצריך בלי לחכות להובלה מסין – שזה היתרון הגדול של הדיגיטציה בהדפסה שבא כעת לידי ביטוי".
את הדברים האלה אומר בראיון לביזפורטל אלי גרינברג, מנכ"ל סקודיקס 2.41% , שמסביר מה עומד מאחורי הדיווח שהוציאה היום החברה שמקפיץ אותה בקרוב ל-50% בבורסת תל אביב. החברה פרסמה מצגת למשקיעים ובה תוצאות מקדמיות לרבעון השלישי, לפיהן בשלושת החודשים הללו הכניסה כמעט כמו בכל המחצית הראשונה: 6.2 מיליון דולר מול 8.8 מיליון דולר. לעומת הרבעון המקביל ב-2020, שההכנסות בו היו 5 מיליון דולר, מדובר בצמיחה בשיעור של 24%.
סקודיקס עוסקת בהשבחת דפוס. המינוח הזה אולי מוכר מעולמות היין והחקלאות, אך משמעותו כאן שונה לגמרי, ולהבדיל מפירושו בשוק הנדל"ן – פה אין עליו היטלים מטעם הרשות המקומית. "השבחה בדפוס תהיה היא מעין הבלטה על האריזה, בדרך כלל זה הלוגו של החברה בזהב, כסף או לקה", מפרט גרינברג. "ב-80% מהאריזות כיום יש אלמנט של השבחה, למשל בבשמים, קוסמטיקה, ושוקולד. האריזה צריכה להתחרות על עין הלקוח, וכזו נוצצת, שמשדרת איכות, תהיה מעניינת מאריזה אפורה ומשעממת.
"לא היינו הראשונים לזהות זאת", הוא ממשיך. "זה נעשה כבר עשרות שנים באמצעות מכבשים. בשיטה המסורתית מייצרים גלופה, זכר ונקבה (האחד עם בליטה, השני עם שקע -א.פ) כדי ליצור את האפקט. אנחנו מחליפים חומרים סופר-מזהמים, הרי גלופה עשויה ממגנזיום, שהוא חומר נורא. פיתחנו שיטה דיגיטלית לעשות השבחה ישירות מקובץ מחשב. גרפיקאי שמפתח את האריזה, משרטט ב-PDF איך זה אמור להיראות. החזון שלנו הוא שיצרני אריזות יוכלו עם המדפסת שלנו, שאנחנו מוכרים להם, להדפיס השבחה מיד – ולבד".
- סקודיקס: ההכנסות ברבעון זינקו ב-38% - 8.1 מיליון דולר
- סקודיקס מדווחת על זינוק של 52% בהכנסות הרבעון השלישי של 2024 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התחלת בלתאר איך "העולם הישן", שבו ממתינים לאריזה עם השבחה שתגיע במכולה מסין מת, ובמקומה היום מייצרים במקום בעזרתכם אריזות כאלה. ואולי זה רק חלון הזדמנויות שיסגר כשיסתיימו השיבושים בשרשרת האספקה?
"זה יכול לקרות, אבל לדעתי זה לא יקרה. זה כמו שתגיד שעכשיו טרנד האי קומרס יגווע ואנשים יחזרו לקניונים. היום כבר יש כמה לקוחות שמוכרים אריזות למוצרים באונליין מרוב שהאריזות הפכו למוצר שהוא בעצמו קומודיטי זמין וזול. יש לנו לקוח גדול באיטליה שיכול להזמין מהיום למחר, החל מכמות של 10 אריזות. זה פתרון טוב ליצרנים קטנים שמוכרים מוצרים בנפחים לא גדול – ויש הרבה כאלה. עסקים שעושים עבודות עונתיות נקרא להן, והם צריכים את המוצר שלהם 'ג'סט אין טיים' וגם בכמות מדויקת לפי הצרכים הנקודתיים – לא מעבר".
איך נראה תמהיל הלקוחות שלכם? יש הרבה קטנים או שאתם תלויים בכמה לקוחות גדולים?
"יש לנו 400 לקוחות, בהם כאלה עם יותר מ-10 מכונות הדפסה – ואלה נחשבים לקוחות גדולים. מתוך כל ה-400 ישנם 20 שמשתמשים בכמה סוגי מדפסות שלנו".
הדגם מסדרה 6,000 הוא זה שפונה ליצרני האריזות עצמם, שזה מנוע הצמיחה שלכם שהביא להכנסות שפרסמתם עכשיו. אבל יש גם עוד שני דגמים, האחד לתעשייה והאחר לתחום האי-קומרס. יש מקום לאיחוד כל הדגמים לאחד – שידע לענות על כל הצרכים?
- נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
"בהקבלה ליצרני רכב, אפשר לומר שהכל מבוסס על אותו 'שאסי', שהרחבנו ומתחנו לכל תעשייה. אבל לשאלתך, התשובה שלילית כי ליצרני אריזות למשל יש דרישות ספציפיות שלא מעניינות יצרני אי-קומרס או לקוחות מהתעשייה, כך שלא ישלמו על מערכת לצרכים שלא רלוונטיים עבורם".
הלקוחות שלכם קונים מכם גם את הדיו, וזה חלק מהמודל הכלכלי אחרי שמוכרים להם מכונה. הם יכולים לקנות אותו גם מאחרים?
"לא".
מי הם בעצם הלקוחות שלכם? תאר אותם.
יש שני סוגים שאליהם אנחנו מכוונים. הראשון הוא לקוחות קטנים ובינוניים (SME – Small/Medium Enterprises), כאלה שרוצים להיכנס לעולם האריזות. זו תעשייה שגדלה בקצב יפה כבר שנים והאי-קומרס רק האיץ את הגדילה. הם חושבים 'אם כבר נכנסים להשבחה – בוא נעשה את זה בשיטה דיגיטלית', ואנחנו שחקן מוביל בתחום. הרבה חברות דפוס מסחרי נכנסות לאריזות, וכמו שאמרנו ב-80% מהאריזות בעולם יש השבחה וגם הן צריכות – ואם הן גם הולכות על דיגיטלי אז זה אומר סקודיקס.
הסוג השני של החברות הוא קונצרנים של אלפי עובדים שמייצרים אריזות, וגם הם מתבקשים היום לתת מענה תוך זמן קצר. למשל, אם גוצ'י רוצה בושם לקריסמס, אין סיכוי שישלחו אריזות לסין וימתינו להם חזרה".
"השוק מספיק גדול כדי שנממש את הפוטנציאל לבד"
באמצע יולי סקודיקס הונפקה לפי שווי של 197 מיליון שקל, אז גייסה 62 מיליון שקל מהציבור. מאז תחילת המסחר ירדה המניה ב-49% עד תחילת יום המסחר, אותו פתחה בשער של כ-3.21 שקלים. כעת החברה נסחרת לפי שווי שוק של 142 מיליון שקל. בעלת המניות הגדולה בחברה היא קרן טנא עם 32.8% מהזכויות. גרינברג עצמו מחזיק ב-0.09%.
אולם הקורונה כעת יצרה הזדמנות, אבל ב-2020 דווקא הביאה לצניחה של הכנסות החברה בחצי ל-16 מיליון דולר. את המחצית הראשונה של 2021 סגרה כבר סקודיקס עם הפסד של 2.8 מיליון דולר (לעומת כ-5.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד) ובסוף התקופה היו בקופתה מזומנים ושווי מזומנים בהיקף 3.3 מיליון דולר.
דיווחתם כאמור על ביקושים גבוהים מצד יצרני האריזות – האם יכולות הייצור שלכם מתאימות לסגמנט החדש הזה שאליו נכנסתם, במצב בו הביקושים ממשיכים לעלות?
"אנחנו מרחיבים את המתקן הקיים שלנו בראש העין, שכרנו כבר עוד שטחים מסוכנות נסיעות צמודה, שלמרבה האירוניה, נסגרה בקורונה. לא רק שטחים התפנו, אלא גם עובדים, שאותם גייסנו אלינו".
ב נייר חדרה מייצרים אריזות קרטון, ב-HP אינדיגו עושים הדפסה דיגיטלית ללא השבחה, ב הייקון מערכות 0% עושים תבניות קרטון שמתקפלות לאריזות, דפוס בארי הם לקוחות שלכם - למה שכל השחקניות האלה לא יתרחבו לחוליה נוספת בשרשרת הערך, ויעשו גם הן השבחה?
"לכל אחת מהחברות שציינת אתגרים קיימים לכבוש את השוק שלה, ואני לא רואה את זה קורה. זה כמו שחברת אופניים תתחיל לייצר מכוניות. התעשייה של הדפוס היא אמנם אפורה ומשעמם אבל עצומה – היא מגלגלת מאות מיליארדי דולרים בשנה. לכל חברה יש מספיק על הכתפיים ונדיר שהן נכנסות לתחום אחר – אלא אם הן רוכשות".
נו, אז מה לגבי מיזוגים ורכישות אם כן?
"אכן יש פה פוטנציאל, בטח בישראל, וזה קרה פה הרבה פעמים. לגבי סקודיקס, אנחנו נבנים כדי לגדול בזכות עצמנו לחברה עצמאית, והשוק מספיק גדול כדי שנממש את הפוטנציאל לבד".
ב קורנית דיגיטל מבצעים הדפסות דיגיטלית על טקסטיל. גם על בגדים יש אלמנטים של השבחת דפוס?
"פחות. אנחנו כן מסתכלים על זה, אבל אין לנו פעילות קונקרטית שם. המודל שלנו דומה לזה של קורנית, יש לנו הרבה לקוחות משותפים וזו חברה שהיא מודל לחיקוי בשבילנו".
במצגת נוספת שלכם למשקיעים, הפעם הבינלאומיים, השווצתם במהדורה מיוחדת של טלפון שיאומי עם הדפסה שלכם על האריזה. זה היה כבר לפני שנה, ואפשר להניח שהפוטנציאל גדול באמת במהדורות מוגבלות נוספות של מוצרים, למשל קונסולות משחק. מה קורה עם זה?
"יש עוד דברים בדרך שלא אוכל לפרט עליהם. כן אגיד שהיום כלכלת החוויה מאד חזקה, במיוחד באלקטרוניקה. אנשים שומרים את הקופסא של המוצר, ורואים גם את סרטוני האנבוקסינג ביוטיוב עם המוני הצפיות.
- 3.משקיעןןן 25/10/2021 11:58הגב לתגובה זולפני 5 או 6 שנים החברה דיווחה על הזמנות ב 100 מליון $ בדרופה 2016 מאז מה? זה נראה כמו מוצר מסורבל ומיושן. דווקא התעשייה שאחרי הקורונה לא זקוקה לאריזות יפות, מדובר במוצרים שנשלחים עטופים בקופסא חומה..ק
- 2.אלון60 25/10/2021 08:19הגב לתגובה זוהחברה הזו גייסה בשנים שקדמו להנפקה יותר כסף ממה שהיא שווה היום... שווי החברה נמוך מאד וקשה להבין את דברי המתראיין שהוא יהיה בצד הרוכש.. בסופו של דבר החברה הונפקה עם הערת עסק חי. ועוד דבר, מי שהשקיע בחברה בשלביה הראשוני עבר דילול שלא השאיר כלום מההשקעה והכל לטובת הקרנות. לא נוגע בהם עם מקל
- 1.רוזן 24/10/2021 17:24הגב לתגובה זוקודם נראה שהחברה ממשיכה להשתפר.
- חזרה למחיר ההנפקה (ל"ת)ארז 25/10/2021 13:56הגב לתגובה זו
יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -0.46% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאודיוקודס מזנקת 10%, גילת מוסיפה 7.3%; מדד הביטוח מזנק 3.7% ומדד הבנקים מאבד 1.4%
אודיוקודס מזנקת אחרי שיחה אופטימית של המנכ״ל עם ביזפורטל: ״מחיר המניה יקפוץ ב-50%-100% בשנה שנתיים הקרובות״ - על השיפט שחברת התקשורת עושה ולאן היא צועדת; במקביל, הבנקים מתממשים אחרי ששר האוצר איים בהטלת מיסוי על הרווחים
אודיוקודס, שבעבר נחשבה לשחקנית שעוסקת בעיקר בחומרה ותקשורת קולית לארגונים, עוברת בשנים האחרונות מהפך. החברה, שנולדה בעידן המרכזיות והטלפוניה, מנסה להפוך לשחקנית תוכנה ו-AI. היא רוצה לספק לא רק תשתית לתקשורת בשביל הארגונים, אלא גם כלים שמבינים את השיחות, מתמללים, מנתחים את התוכן ומחברים אותו ישירות לתהליכי העבודה של הארגון. אודיוקודס 9.51% דיווחה על הכנסות שעלו ב-2.2% ל-61.5 מיליון דולר, גם הרווח למניה עקף את הצפי הרווח הנקי עמד על 2.7 מיליון דולר והרווח למניה על בסיס Non-GAAP הגיע ל-0.17 דולר.
אבל לצד המספרים, בשוק יש גם ספקות. בעיקר סביב השאלה האם אודיוקודס תצליח לבדל את עצמה בעולם שבו פתרונות תמלול, סיכום ואוטומציה כבר הפכו למוצר שיש כמעט בכל פלטפורמה.
מנכ"ל החברה, שבתאי אדלרסברג, דווקא משדר ביטחון מלא: "אני מעריך שהמניה תעלה ב-50%-100%" הוא אומר בראיון לביזפורטל. "המחיר בשוק דפוק, אבל הפוטנציאל עצום." - מנכ"ל אודיוקדס שולח אתכם לרכוש את המניה - הנה הסיבות
שר האוצר מפיל את מניות הבנקים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את מתווה התקציב לשנה הבאה והתמקד במסר חברתי: הפחתת מיסים לשכבות העובדות ומילואימניקים, לצד כוונה למיסוי גבוה יותר על גופים רווחיים, ובראשם הבנקים. לדבריו, “אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד רק כי הנגיד העלה ריבית”, תוך ביקורת חריפה על שולי הרווח של הבנקים ועל כך שבנק לאומי הגיע לשווי שוק של 100 מיליארד שקל “על חשבון הציבור”. סמוטריץ' הבטיח כי תקציב 2026 יכלול הורדת מס הכנסה לעידוד צמיחה, רפורמות ביוקר המחיה ובמשק החלב, והתייעלות בתקציב הביטחון, הכל תוך שמירה על המסגרות הפיסקליות. להרחבה "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
מדד הבנקים יורד כ-1.4%, ובכך לאומי לאומי -1.34% מאבדת את התואר ״החברה הראשונה בבורסה בשווי של 100 מיליארד שקל״. מדד ת״א ביטוח נהנה מהיחסיות ומתחזק ב-3.7%.
- בכמה עלו החסכונות שלכם היום?
- פלסאנמור זינקה 32%, נקסט ויז'ן 5.5%, ברן 9%; חלל תקשורת איבדה 5.3% - נעילה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במדדי הדגל נרשמת מגמה שלילית, שמתמתנת מעט - ת״א 35 מאבד 0.1% כשהבנקים מושכים אותו ללמטה בעוד הביטוח מושך מעלה, ת״א 90 בירידה של 0.4%.
האם אנחנו בעיצומו של גל פיטורים רחב בגלל ה-AI? אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה? "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל
