ריצ'רד פרנסיס, מנכ"ל טבע; קרדיט: רוי שיינמןריצ'רד פרנסיס, מנכ"ל טבע; קרדיט: רוי שיינמן

כפי שהערכנו: הגיוס בטבע הגיע מהר, תגייס 2 מיליארד דולר

טבע לא חיכתה הרבה: ימים ספורים לאחר השדרוג ממודי'ס, היא משיקה גיוס חוב חדש בהיקף של 2 מיליארד דולר, שנועד להוזיל את עלויות המימון ולפרוע חוב קיים בריביות גבוהות

תמיר חכמוף | (5)
נושאים בכתבה טבע

חברת טבע טבע -0.76%   הודיעה כי היא משיקה גיוס חוב חדש בהיקף כולל של כ־2 מיליארד דולר (או סכום שווה ערך במטבעות זרים), באמצעות שלוש חברות־בת באירופה. מדובר בגיוס בהנפקת אג"ח לא מובטחות (Senior Notes) הן בדולרים והן ביורו, כאשר ההנפקה תתבצע בהתאם לתנאי השוק ובהסתמך על תשקיף המדף שהוגש בפברואר האחרון.


המהלך מגיע ימים ספורים לאחר שטבע קיבלה שדרוג בדירוג האשראי שלה ממודי'ס לרמה של Ba1 עם תחזית יציבה, מהלך שאיפשר לה להרחיב את בסיס המשקיעים שלה ולהוזיל את עלויות המימון. כפי שכתבנו כאן בביזפורטל, טבע אותתה על גיוס קרוב וכעת מגיע האישור לכך. טבע מקבלת שדרוג לדירוג האג"ח, האם זה אומר שהגיוס מתקרב?


השדרוג הגיע לאחר שהחברה פרסמה את הדוחות לרבעון הראשון, והודיעה בשיחת המשקיעים כי תפטר כ-8% מכוח האדם העולמי שלה, מה שאולי מסביר את העלאת תחזית הרווח. החברה צופה לפטר כ-3,000 עובדים עד שנת 2027. בהקשר זה, מטבע נמסר: "במסגרת האסטרטגיה החדשה של טבע, החברה התחייבה להתמקד בחדשנות ולחזור לצמיחה, ואכן טבע חוזרת וצומחת בשנתיים האחרונות. כעת אנחנו עוברים להאצת מימוש האסטרטגיה. מכיוון שכך נבצע התאמות ארגוניות בפעילות הגלובלית שלנו: פישוט דרכי העבודה, הסרת כפילויות ויצירת מקורות תקציביים עבור מנועי הצמיחה החדשים שלנו. חשוב להדגיש שבמסגרת התוכנית, ניראה גם הסטת משאבים והשקעה בתחומים נוספים. כך ניראה למשל השקעה במחקר ופיתוח ובתהליכים מסחריים ואסטרטגיים, ביניהם גם עבור תכנית החדשנות הגלובלית שתנוהל ותפעל בישראל". טבע מפטרת 8% מכוח האדם - המניה קופצת במסחר המוקדם


על פי הודעת החברה, תמורת הגיוס תשמש למימון הצעות רכש לאג"ח קיימות בהיקף של עד 2 מיליארד דולר. מדובר בסדרה רחבה של אג"חים קיימים שהפירעון שלהן מתקרב, כמו שכבתבנו כבר בפברואר טבע נערכת לגיוס חוב; אפשרות גם לגיוס הון. בין הסדרות שמיועדות לפדיון מוקדם: אג"ח בדולרים ובאירו שמועד פרעונן הוא 2026 עד 2031, בריביות שנעות בין 3.15% ל־8.125%.


המהלך מהווה מחזור חוב טיפוסי, כאשר טבע תנצל את המעמד המשופר שלה בשוק ואת תנאי השוק הנוחים יחסית, כדי להחליף חוב ישן הנושא ריביות גבוהות בחוב חדש, לטווח דומה או קצר יותר, ובריביות מוזלות. החברה צפויה להשתמש גם ביתרות המזומנים הקיימות (כ-1.7 מיליארד דולר נכון לסוף מרץ) כחלק מהעסקה.


על פי הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2025, סך החוב הפיננסי של טבע עומד על כ־16.65 מיליארד דולר, ואילו החוב הפיננסי נטו (בניכוי מזומנים) עומד על כ־14.95 מיליארד דולר. החברה שואפת להגיע ליחס חוב ל־EBITDA של 2 עד שנת 2027, ירידה מ־4.3 כיום לפי חישובי מודי'ס. החברה נערכת להתמודד עם פירעונות מצטברים של כ־8 מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות, ולכן מהלך המחזור הנוכחי הוא חלק מרכזי מהאסטרטגיה הפיננסית שלה.




הרחבה מיד...

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימיYL 20/05/2025 09:28
    הגב לתגובה זו
    חוץ מ אוויר חם ואולי שוב חלוקת שלל ב הנהלת החברה לא מצאתי משהו חדשני ב טבע ש נגיד ווווואו כל הכבוד
  • נועם 21/05/2025 08:23
    הגב לתגובה זו
    אל תבלבל במוח טבע אחרי שבר גדול עכשיו הזדמנות גדולה
  • 3.
    סוחר עצמאי 20/05/2025 08:24
    הגב לתגובה זו
    יעד ברור להפחתת יחס החוב לEBITDA ל2 עד 2027 תוך התמודדות עם פירעונות של 8 מיליארד דולר והכול כחלק מאסטרטגיה מחזורית חכמה. מהלך שמחזק את האמון ומצביע על ניהול אחראי ונחוש.
  • 2.
    טבע על דרך המלך כסף על הריצפה מי שלא ישקיע היום יבכה מחר (ל"ת)
    רועי 19/05/2025 16:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מתאים למי שרוצה להצליח ולעשות קופה (ל"ת)
    רפאל 19/05/2025 13:21
    הגב לתגובה זו
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.