חשיפת ביזפורטל: פנינסולה של מיטב סיפקה אשראי לבעל השליטה במלרן - עסקה לגיטימית?
האשראי נועד לרכישת מניות במלרן; מפנינסולה נמסר: ""אנחנו לא מפרטים מידע על פעילותנו מול לקוחות. כל הפעילות שלנו נעשית בהתאם לכללי חיתום וניתוח אשראי קפדניים"
לביזפורטל נודע כי פנינסולה של מיטב שפועלת בשוק האשראי החוץ בנקאי סיפקה מימון לריאן מואנד, בעל השליטה במלרן מלרן 1.37% גם היא שחקנית בשוק האשראי החוץ בנקאי.מואנד רכש כ-3% נוספים ממניות החברה ועלה לאחזקה של 59% כשפנינסולה העמידה לו מימון של כ-7-8 מיליון שקלים. פנינסולה קיבלה את המניות במלרן כשיעבוד.
העסקה הזו נראית מעט בעייתית. ראשית, למה מואנד קונה מניות במימון? אם הוא לא מביא הון עצמי כדי לרכוש מניות, אז למה לקחת סיכון כזה והאם זו באמת הבעת אמון או סוג של מחויבות לרכוש את המניות בדרך הזאת אולי כדי שהמחיר בשוק לא ייפגע? ואם כך - האם יש לו מימון נוסף מול המניות שהוא מחזיק (מול החזקת השליטה). בעל שליטה בחברת אשראי שממונף זה די בעייתי - סיכון שלו, משבר אצלו והוא יכול לגלוש לכספים הגדולים שנמצאים בחברת האשראי החוץ בנקאי. לא סתם הפיקוח על בנק ישראל בודק את היכולות הפיננסיות של בעלי השליטה בבנקים.
בעלי שליטה בבנקים צריכים גם לעבור את אישור המפקח על הבנקים כשהם מקבלים אשראי מגופים אחרים בסכומים משמעותיים. כאן, בשוק האשראי החוץ בנקאי זה פרוץ יחסית.
שאלה שנייה שעולה כאן היא למה לקחת אשראי מחברת אשראי חוץ בנקאי? זה ידוע שאם הוא היה לוקח אשראי מבנק, הריבית היתה נמוכה יותר. האם מואנד נמצא ברמת מינוף כזו שהוא כבר לא יכול לקבל אשראי מהבנקים? ואז בלית ברירה פונה לשוק האשראי החוץ בנקאי?
- הרווח מפעילות נמשכת של מלרן עלה ב-14% ברבעון; יחס הון-מאזן של 33%
- הסתיימה הבדיקה הפנימית במלרן: "לבעל השליטה לא הייתה התקשרות עם הלווים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והשאלה השלישית - למה פנינסולה של מיטב היא ספקית האשראי? אולי זה בשל יחסים עם פנינסולה בעסקאות אחרות, אולי זו הריבית שהיתה יחסית טובה. כך או אחרת, יש כאן שאלות עקרוניות - האם זה תקין לתת הלוואות שנועדו לרכישת מניות בגוף לכאורה מתחרה או גוף שיכול להיות בקשר עסקי. ומה יקרה אם לא תהיה אפשרות להחזיר את החוב, האם פנינסולה תקבל את המניות ותחזיק בהחזקה בגוף אשראי חוץ בנקאי?
והאם יש ניגודי עניינים או עסקאות בין שני הגופים שעשויים להסביר את המהלך הזה - אולי מואנד מקבל אשראי מפנינסולה כי הוא הביא לה עסקאות משותפות עם מלרן? הערבוב הזה נראה בעייתי. דמיינו שמואנד לוקח אשראי מפנינסולה בשעה שעובדי פנינסולה לוקחים אשראי ממלרן? זה בתיאוריה, אבל איך המשקיעים יכולים לדעת על עסקאות כאלו שמבטאות פעילות עסקית בעייתית?
הגופים האלו פועלים על פי החוק, אבל אולי הרף של החוק לא מספק ויש עסקאות לא מעטות בעייתיות שחומקות. משהו בעסקה כזו לא מריח טוב, זה ערבוב של עסקים עם הון, זה שימוש בכסף שגוייס מהציבור בפנינסולה שלא ברור אם הוא מבטא עסקה רגילה לחלוטין.
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
מפנינסולה נמסר: "אנחנו לא מפרטים מידע על פעילותנו מול לקוחות. כל הפעילות שלנו נעשית בהתאם לכללי חיתום וניתוח אשראי קפדניים"
- 3.סיפור מוזר 15/05/2025 10:55הגב לתגובה זובעל השליטה במלרן אמור לפעול לטובת מלרן נגד המתחרים שלה. עכשיו שהוא חייב כסף למתחרים הוא לא יכול לפעול לטובת החברה שלו על חשבון המתחרים. וחוץ מזה אני די בטוח שהשתלטות של חברה על המתחרה מצריך אישור מהממונה על התחרות כדי לוודא שהשוק יישאר תחרותי. וכאן יש שיעבוד מניות של חברה אחת למתחרה שלה.
- 2.אנונימי 15/05/2025 09:17הגב לתגובה זועל אף המאמץ הרב לא הצלחתם למצוא סיבה אחת אמיתית למה זאת עסקה בעייתית.
- 1.קורא ותיק 15/05/2025 08:50הגב לתגובה זוחשוב לבדוק ולבקר אבל לא העלתם שום בעיה מהותיתהסיבה להעמדת ההלואה באופן כזה יכולה להיות משלל סיבותמבחינת מלרן הצורך במזומנים ומבחינת פסינוליה זאת הזדמנות לחזק את האחיזה שלהם בשוק

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.
למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.
TRADINGVIEW
הסקטור הפיננסי הוביל את השוק
שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.
מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף
הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח
לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.
- כשהתותחים שותקים: מה קורה לבורסה אחרי שנגמרת המלחמה? ניתוח של 440 מקרים
- הסלמה חמורה בגבול תאילנד-קמבודיה: חילופי אש, הרוגים אזרחיים ותקיפות אוויריות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית
של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.