זה הזמן ללכת על בטוח בתיק ההשקעות
מדד מאי שפורסם השבוע עלה ב-0.1% (בדומה לציפיות - 0.2%). לאחר מדד אפריל, קיוו הפעם בבנק ישראל להפתעה כלפי מעלה, שתחזיר את המדד לקו הרגיל שלו, אולם זו לא הגיעה. נציין, כי סעיפי ההלבשה וההנעלה וסעיפי הפירות והירקות ירדו בניגוד למגמה העונתית, אך לא מדובר בהפתעה גדולה. הירידות האלו מתחברות עם מחאת הפלפלים והדו"חות החלשים של חברות האופנה. למעשה, זו דוגמא מצוינת לכך שהכותרות בעיתון באמת מתחברות לכלכלה הריאלית.
על פי המדד שפורסם, מחירי הדיור עלו במאי יותר מבחודשים הקודמים, ואם בנק ישראל ניסה לשכנע אותנו כי עליית מחירי הדיור נמצאת בהאטה, הרי שאם נשפוט לפי חודש מאי היא מאיצה שוב. זה מסבך מאוד את החלטת הריבית הקרובה.
חשוב לזכור שאנו נמצאים רגע לפני תחילתו של חודש יולי. לכן, ברמה הכלכלית, הצמיחה ברבעון הראשון פחות רלוונטית להחלטות הריבית הבאות. אפשר להגיד שבנק ישראל כבר הוריד פעם אחת את הריבית "על חשבון" הצמיחה החלשה של הרבעון הראשון. אבל אם רוצים לסבך את העניין, הקריאה השנייה מעידה על שיפור משמעותי ביחס לקריאה הראשונה אך הנתונים נשארים עגומים - הצריכה הפרטית עדיין מראה על התכווצות - דבר המראה על חולשת הביקושים במשק, וזה עוד לפני הקיפאון בשוק הדיור.
להערכתנו, לא נראה שהוועדה המוניטרית תחליט על הורדת ריבית החודש. האמירה המפתיעה של נגיד הבנק האנגלי על העלאת ריבית קרובה מהצפוי, מוסיפה עוד משוואה מסובכת לפאזל. דווקא בגלל שהשוק מגלם הורדת ריבית נוספת, אנו מעריכים שזה הזמן ללכת על בטוח יותר.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפן המנייתי אנו מעדיפים הורדת חשיפות קלה. השווקים נמצאים קרוב מאוד לשיא שלהם, הוויקס נמצא ברמות שפל מגוחכות, והיסטורית השילוב הזה לא נמשך זמן רב. לכך יש להוסיף את העצבנות מעירק, ההתבטאות של הנגיד האנגלי ושוק שמוזן בעיקר מעודף מזומנים שמניעים מיזוגים ורכישות. באשר לאג"ח הממשלתיות, אנו מאמינים שנראה שכל הטוב כבר כמעט מגולם. גם בפן הקונצרני, השוק לא מתמחר כראוי את הסיכונים במח"מ הארוך, ומעדיפים לקצר מח"מ ולעלות מעט בדירוגים.
***גלעד גרומר מנהל שיווק במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 10.מי זה האהבל הזה ?? (ל"ת)דודו 23/06/2014 09:57הגב לתגובה זו
- 9.לפי הכתבה לא ברור מה זה "על בטוח".מה החלופה המועדפת? (ל"ת)אנונימי 20/06/2014 23:59הגב לתגובה זו
- 8.הוא לא משווק?? מה הקשר שלו להשקעות!!! (ל"ת)אנליסט 19/06/2014 22:05הגב לתגובה זו
- 7.משקיע ששקע מחכה לגרר 19/06/2014 21:34הגב לתגובה זוהכותרת זה הזמן .מכאן אני למד שלא תמיד רצוי ועדיף ללכת על בטוח .ובכלל מתי לא הזמן ?
- 6.דודו 19/06/2014 17:22הגב לתגובה זותודו פשוט שאתם לא מבינים כלום וסתם מנחשים
- 5.פרקטי ומדויק (ל"ת)מתן 19/06/2014 14:17הגב לתגובה זו
- 4.הוא אמר משהו ? (ל"ת)רוני 19/06/2014 08:38הגב לתגובה זו
- 3.נמאס 18/06/2014 21:37הגב לתגובה זותקצר תקצר....
- 2.tcu bpjt 18/06/2014 19:08הגב לתגובה זוהכל חירטוטים
- 1.מורפי 18/06/2014 17:05הגב לתגובה זותוכן הכתבה שטחי ועלוב מול הכותרת המבטיחה.
- המלש 18/06/2014 21:47הגב לתגובה זוסתם כתבה שלא אומרת כלום.
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים
בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.
המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב.
הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.
בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים
בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.
המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב.
הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.
בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.
