זה הזמן ללכת על בטוח בתיק ההשקעות
מדד מאי שפורסם השבוע עלה ב-0.1% (בדומה לציפיות - 0.2%). לאחר מדד אפריל, קיוו הפעם בבנק ישראל להפתעה כלפי מעלה, שתחזיר את המדד לקו הרגיל שלו, אולם זו לא הגיעה. נציין, כי סעיפי ההלבשה וההנעלה וסעיפי הפירות והירקות ירדו בניגוד למגמה העונתית, אך לא מדובר בהפתעה גדולה. הירידות האלו מתחברות עם מחאת הפלפלים והדו"חות החלשים של חברות האופנה. למעשה, זו דוגמא מצוינת לכך שהכותרות בעיתון באמת מתחברות לכלכלה הריאלית.
על פי המדד שפורסם, מחירי הדיור עלו במאי יותר מבחודשים הקודמים, ואם בנק ישראל ניסה לשכנע אותנו כי עליית מחירי הדיור נמצאת בהאטה, הרי שאם נשפוט לפי חודש מאי היא מאיצה שוב. זה מסבך מאוד את החלטת הריבית הקרובה.
חשוב לזכור שאנו נמצאים רגע לפני תחילתו של חודש יולי. לכן, ברמה הכלכלית, הצמיחה ברבעון הראשון פחות רלוונטית להחלטות הריבית הבאות. אפשר להגיד שבנק ישראל כבר הוריד פעם אחת את הריבית "על חשבון" הצמיחה החלשה של הרבעון הראשון. אבל אם רוצים לסבך את העניין, הקריאה השנייה מעידה על שיפור משמעותי ביחס לקריאה הראשונה אך הנתונים נשארים עגומים - הצריכה הפרטית עדיין מראה על התכווצות - דבר המראה על חולשת הביקושים במשק, וזה עוד לפני הקיפאון בשוק הדיור.
להערכתנו, לא נראה שהוועדה המוניטרית תחליט על הורדת ריבית החודש. האמירה המפתיעה של נגיד הבנק האנגלי על העלאת ריבית קרובה מהצפוי, מוסיפה עוד משוואה מסובכת לפאזל. דווקא בגלל שהשוק מגלם הורדת ריבית נוספת, אנו מעריכים שזה הזמן ללכת על בטוח יותר.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
 - תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
בפן המנייתי אנו מעדיפים הורדת חשיפות קלה. השווקים נמצאים קרוב מאוד לשיא שלהם, הוויקס נמצא ברמות שפל מגוחכות, והיסטורית השילוב הזה לא נמשך זמן רב. לכך יש להוסיף את העצבנות מעירק, ההתבטאות של הנגיד האנגלי ושוק שמוזן בעיקר מעודף מזומנים שמניעים מיזוגים ורכישות. באשר לאג"ח הממשלתיות, אנו מאמינים שנראה שכל הטוב כבר כמעט מגולם. גם בפן הקונצרני, השוק לא מתמחר כראוי את הסיכונים במח"מ הארוך, ומעדיפים לקצר מח"מ ולעלות מעט בדירוגים.
***גלעד גרומר מנהל שיווק במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 10.מי זה האהבל הזה ?? (ל"ת)דודו 23/06/2014 09:57הגב לתגובה זו
 - 9.לפי הכתבה לא ברור מה זה "על בטוח".מה החלופה המועדפת? (ל"ת)אנונימי 20/06/2014 23:59הגב לתגובה זו
 - 8.הוא לא משווק?? מה הקשר שלו להשקעות!!! (ל"ת)אנליסט 19/06/2014 22:05הגב לתגובה זו
 - 7.משקיע ששקע מחכה לגרר 19/06/2014 21:34הגב לתגובה זוהכותרת זה הזמן .מכאן אני למד שלא תמיד רצוי ועדיף ללכת על בטוח .ובכלל מתי לא הזמן ?
 - 6.דודו 19/06/2014 17:22הגב לתגובה זותודו פשוט שאתם לא מבינים כלום וסתם מנחשים
 - 5.פרקטי ומדויק (ל"ת)מתן 19/06/2014 14:17הגב לתגובה זו
 - 4.הוא אמר משהו ? (ל"ת)רוני 19/06/2014 08:38הגב לתגובה זו
 - 3.נמאס 18/06/2014 21:37הגב לתגובה זותקצר תקצר....
 - 2.tcu bpjt 18/06/2014 19:08הגב לתגובה זוהכל חירטוטים
 - 1.מורפי 18/06/2014 17:05הגב לתגובה זותוכן הכתבה שטחי ועלוב מול הכותרת המבטיחה.
 - המלש 18/06/2014 21:47הגב לתגובה זוסתם כתבה שלא אומרת כלום.
 

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
 - שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
