השבוע באג"ח: קמן אחזקות ודלק נדל"ן ינסו לעבור עוד משוכה
שבוע המסחר האחרון בבורסה בת"א, היה מקוצר והתנהל מראשון עד שלישי בעקבות השביתה במשק. בשוק אגרות החוב הקונצרני נרשמו הפסדי הון, מדדי התל בונד נסחרו במגמה שלילית ורשמו ירידת ערך של 0.2%. עיקר הירידות בשוק האגרות חוב התרכז ביום שלישי, בעקבות תקנה חדשה המחייבת את הגופים המוסדיים לשאת בעלויות החזקה של תעודות הסל.
בשעות הבוקר אתמול נחתם הסכם בין ההסתדרות למשרד האוצר בנוגע לעובדי הקבלן, ובבורסה בת"א החליטו לפתוח את המסחר בעיכוב קצר. המסחר אתמול בשוק האג"ח הסתיים בירידות, הן באפיק הממשלתי והן באפיק הקונצרני. עם זאת, המרווחים בין מדד התל בונד 40 למדד התל בונד 20 הצטמצמו באופן ניכר , וניתן להבין מכך כי רמת הפחד בשווקים מתחילה לרדת ויש יותר יציבות.
מאקרו
על פי נתוני הלמ"ס, שיעור האבטלה נשאר יציב על 5.6%. ביום רביעי הקרוב (15.02.12) תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן של חודש ינואר. בחודש הקודם המדד נותר ללא שינוי ועומד כרגע על 104 נ"ב. האינפלציה הצפויה לשנה הקרובה נעה סביב ה-2%, ונמצאת בדיוק באמצע היעד של הנגיד 1%-3%.
הריבית הריאלית במשק ממשיכה לרדת בהמשך למדיניות המוניטארית של הורדת ריבית נומינלית, ויציבות במחירים. במידה והריבית הריאלית תמשיך לרדת ותגיע אף לרמות של ריבית ריאלית שלילית, סביר שנראה התעוררות מסוימת בשוק הנדל"ן. עליית המחירים האחרונה בענף הנדל"ן, בשנתיים האחרונות, נזקפת בעיקר לאפקט הריבית ריאלית שלילית במשק.
אסיפות
קמן אחזקות, הינה חברת החזקות הפועלת בארץ ובחו"ל. תחומי הפעילות העיקריים של החברה הינם מסחר, תעשייה, תעופה, נדל"ן והשקעות של החברה בתאגידים אחרים. ביום רביעי הקרוב צפויה החברה לכנס אסיפת בעלי אגרות חוב סדרה ג'. על סדר היום אישור הסדר חוב בין החברה לבין מחזיקי אגרות החוב סדרה ג'. יובהר כי ביצוע הסדר החוב מותנה, בין היתר, באישור ההסדר באסיפת בעלי המניות בה יידרש הרוב מספיק ע"פ החוק וכן הרוב הנדרש לצורך אישור עסקה עם בעל השליטה לפי סעיף 275 לחוק החברות.
בדיווח מיידי שהוציאה החברה בימים האחרונים, נמסר כי נכון להיום, נותרו לחברה בכרית הביטחון סך של כ-2.3 מיליון ש' להבטחת ביצוע תשלום ריבית אחד נוסף.
חברת דלק נדלן, העוסקת ביזום נדל"ן, ממשיכה להופיע בכותרות שוק ההון. היום, יום שני (13.02.12), צפויה אסיפה נוספת של מחזיקי סדרה ה' של החברה. על סדר יומה של האסיפה דחיית היום הקובע לתשלום הריבית בגין סדרה ה' של החברה ב-30 ימים.
לדברי החברה דחיית המועד של תשלום הריבית נועדה למנוע גריעת חלק מסדרת אגרות החוב מן המסחר בבורסה. לאור זאת יובהר כי אין בהצעת ההחלטה, גם אם תתקבל, משום ויתור או מחילה של מחזיקי סדרה ה' על כל זכות. סביר להניח כי מחזיקי אגרות החוב אשר אינם מרוצים מההסדר הנוכחי שהחברה הציגה, ימשיכו בקו העיקש נגד החברה.
הכותב הוא איתי הורן, צוות השקעות יובנק קרנות נאמנות
- 2.דלק נדל" ן 17/02/2012 16:44הגב לתגובה זויש לערוך אסיפה אחת לכלל הנושים הבלתי מובטחים
- 1.אלשנדרה 14/02/2012 09:21הגב לתגובה זוכל הכבוד
השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
