פותחים את הכיס: משרדי הפרסום המובילים יגישו כ-75 עבודות לקאן

הדדליין להגשת עבודות לאירוע הפרסום הגדול בעולם שיתקיים בסוף יוני מתקרב. בין המובילים בהגשות: באומן בר ריבנאי עם כ-20 ומקאן עם 15
משה בנימין | (2)

כשהם מקווים ששנת 2014 בקאן תאיר להם פנים הרבה יותר מקודמתה, משרדי הפרסום מישראל נערכים לקראת פסטיבל קאן שיתקיים בסוף יוני. בדיקה ראשונית של אייס בקרב המשרדים הגדולים, מגלה כי כמות העבודות המוגשות על ידי נציגי ישראל הבולטים תעמוד על כ-75. עם זאת בסיכום הכללי, מספר זה עשוי להיות מוכפל ויותר מכך, כפי שהיה בשנה שעברה אז המסמכים הרשמיים של קאן העידו על כ-157 הגשות מישראל.

כזכור, לאחר שנת השיא ב-2012 בהובלת באומן בר ריבנאי, עם 5 אריות זהב, שניים ל-y&r, אחד לארועטי ברמן GPS ו-21 פיינליסטים בסך הכל, שנת 2013 התאפיינה בכמות פיינליסטים נמוכה משמעותית עם 5 בלבד, וללא זכייה באריה משום צבע וסוג.

*ההיסטוריה המפתיעה של משרדי הפרסום הישראליים בקאן

*2013 - השנה השחונה

בדיקת אייס בענף מעלה שמשרד הפרסום המוביל בכמות ההגשות הוא 'באומן בר ריבנאי' עם כ-20 עבודות. בבאומן ינסו לשחזר את ההצלחה המטורפת מ-2012 או לפחות למחוק את חרפת 2013. מיד אחרי באומן נמצא משרד הפרסום מקאן אריקסון עם 15 עבודות שיוגשו לתחרות. מבין משרדי הפרסום המובילים בזירה המקומית, מקאן שהצליח לגרוף פרסי קריאייטיב רבים מסביב לעולם לא הצליח עד היום לאסוף את פרס האריה לחיקו - אולי השנה.

משרדי הפרסום אדלר חומסקי (שסניף המגזרים שלו 'טריו' זכה ב-2005 בגראנד פרי) וגיתם BBDO צפויים להגיש כ-10 עבודות לפסטיבל כל אחד, כאשר המשרד המצליח ביותר בישראל בפסטיבל קאן y&r, שכיום מחלקת הקריאייטיב שלו מנוהלת על ידי גיא בר המשמש גם כמנכ"ל משותף, צפוי להגיש כ-8 עבודות.

שמעוני פינקלשטיין ברקי שהיה למשרד הפרסום הישראלי הראשון שזכה באריה זהב (בשנת 2007) יגיש השנה 3-4 עבודות לתחרות. משרד הפרסום LEAD שהופך להיות חבר מן המניין ברשימת משתתפי קאן יגיש השנה 4 עבודות לתחרות, כמו גם דרורי שלומי שמנסה את מזלו ויגיש השנה 3 עבודות לתחרות.

מפעל משומן שחוגג 61: מחירי ההגשות נעים מ-500 ל-1350 יורו

על פי אתר התחרות, מחירי ההגשות העדכניים (לאחר תום שלב הדדליין הראשוני) נעים כעת בין 500 יורו בקטגוריות המסורתיות ל-1350 יורו בקטגוריית האינטגרייטד. מספר הקטגוריות בתחרות עומד על 17: רדיו, סרטים, PR, פרומו, עיצוב, מובייל, סייבר, דיירקט, עיתונות (פרינט), חוצות, מדיה, חדשנות, עיצוב מוצר, קראפט, תוכן ממותג, טיטניום ואפקטיביות.

השנה יחגוג מפעל הפרסים המשומן והרווחי של פסטיבל קאן את שנתו ה-61. לזכותו ייאמר שמדובר במפעל נוצץ, מרחיב את הדעת ומקצועי מן המעלה הראשונה. הממוצעים מן השנים האחרונות מלמדים על היקף הגשות של יותר מ-36 אלף עבודות מסביב לעולם. אלו נשפטות על ידי עשרות בכירי קריאייטיב הנאספים בקאן למען השיפוט שיוצא לדרכו לפני מועד התחרות המתוכנן השנה ל-15 עד 21 ביוני.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לקוח 24/04/2014 11:44
    הגב לתגובה זו
    תשקיעו בי כמו שאתם משקיעים בתחרויות המטופשות ,ואני אקח אתכם אחד אחד לצחובוי ואקנה לכם גביע פרס מדליה מה בא לכם ?
  • קופירייטר 26/04/2014 17:14
    הגב לתגובה זו
    בוא תגדל קצת ביצים ותעיז לעשות קריאייטיב קצת יותר יצירתי בשוטף. מבטיח לך שכשתפסיק להיות כל כך שמרן ותאשר למשרד הפרסום שלך לעשות קריאייטיב אמיתי, גם המכירות שלך יעלו, וגם משרד הפרסום יקבל את ההכרה שלו. איך אני איתך?
הכוכב הבא. קרדיט: אתר מאקוהכוכב הבא. קרדיט: אתר מאקו
רייטינג

הכוכב הבא בראש הפריים טיים

בערב עם ריאליטי חזק, הוא כמעט תמיד בראש, וכך גם עם שידור "הכוכב הבא" לקראת אירוויזיון 2026, שהשתלט על רצועת הפריים טיים 

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג
המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 14.7% רייטינג ו-352 אלף צופים, ואילו חדשות 14 היו אחריה עם 8.1% רייטינג ו-215 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שהצליחה שוב לחצות את רף מאה אלף הצופים, עם 5.9% רייטינג ו-144 אלף צופים, ובסוף הרשימה היתה המהדורה של כאן11, עם נתונים טובים יחסית לחוסר הפופולריות שלה, עם 95 אלף צופים ו-4% רייטינג.


פריים טיים

תחרות בפריים טיים זה תמיד טוב, אבל כשיש ריאליטי, כמעט תמיד הוא בראש הטבלה, וכך גם היה אתמול עם "הכוכב הבא", שהיה עם רייטינג של 16.9% רייטינג ו-432 אלף צופים והיה התכנית הנצפית ביותר בלוח השידורים. אחריו היתה "ווארט" של ערוץ 13, עם 7.9% רייטינג ו-182 אלף צופים, ואילו ההיעדרות של ינון מגל ככל הנראה הובילה לירידה של הפטריוטים למקום השלישי, עם 7.1% ו-189 אלף צופים. למרות שהעונה נפתחה בסערה, "בואו לאכול איתי" של כאן11 סגרה את הרשימה עם 6.1% רייטינג ו-150 אלף צופים.

תכניות הבוקר והצהריים

מבחינת שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 3.2% ו-66 אלף צופים, במקום השני היה ערוץ 14, כשמהדורת "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, היתה במקום השני מבחינת רייטינג, עם 2.5% רייטינג אבל במקום הראשון מבחינת כמות צופים, 67 אלף צופים. "העולם הבוקר" של רשת סגרה את הרשימה, עם 2% רייטינג ו-59 אלף צופים. 

ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם יואב לימור היה בראש ועמד על רייטינג של 2.7% ו-52 אלף צופים, ואילו אחריו היה "על הבוקר" של ערוץ 14 עם 1.9% רייטינג, ו-49 אלף צופים. את הרשימה סגר המשדר המיוחד לזכרו של הדר גולדין ז"ל ששודר ברשת, עם 1.7% רייטינג ו-38 אלף צופים. 

בצהריים, 14 בצהריים של חדשות 12 היה בראש, עם 3.5% ו-78 אלף צופים, בעוד האולפן הפתוח של עם בועז גולן היה במקום השני, עם 3.3% רייטינג ו-69 אלף צופים. את הרשימה סגרה רשת עם "הדוח היומי" שהיה עם 1.2% רייטינג ו-30 אלף צופים בלבד. 

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.